עבירת נסיון גניבת רכב והחזקת כלי פריצה

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, ניסיון גניבת רכב, החזקת כלי פריצה לרכב, וחבלה במזיד ברכב.

...

בעניינו של הנאשם דנן, בקביעת גובה הקנס, סבורני כי אין מקום למצות את הדין עמו, וזאת בהינתן המצב הכלכלי הקשה בו נתונה משפחתו, כעולה מהתסקיר ועל כן, כמו גם בשים לב לעונש המאסר שבדעתי להשית, אמנע מהשתת קנס מכביד, אלא קנס מתון התואם את יכולותיו הכלכליות של הנאשם (תוך חלוקתו לשיעורים באופן אשר יקל עליו לשאת בתשלום הקנס), ואשר יביא בחשבון גם את עונש המאסר, שבדעתי להשית.

מקום בו הנאשם ניסה לגנוב רכב, סבורני כי יש גם מקום לעונש של פסילה.

לאחר ששקלתי את השיקולים לקולא ואת השיקולים לחומרא, כמפורט לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל, וזאת בניכוי ימי מעצרו מיום 8.1.2015 עד ליום 16.1.2015 ומיום 22.7.15 עד היום.

העבירות שביצע המערער חמורות, בעיקר העבירה של ניסיון לגניבת רכב, שכן העבירה הנוספת – של החזקת כלי-פריצה – הייתה כרוכה בבצוע ניסיון גניבת הרכב.

...

חלקו בניסיון הגניבה התבטא בעמידה ליד הרכב "כמתצפת"; ומעשה הגניבה לא הושלם הואיל ולא עלה בידי המערער ושני חבריו הנאשמים להתניע את הרכב, והם "עזבו את המקום". בית-משפט קמא התחשב במכלול הנתונים והשיקולים הנדרשים לצורך קביעת מתחם הענישה ההולם, ולא מצאנו כי בקביעת המתחם נפלה טעות מהותית המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

מקובלת עלינו קביעתו של בית-משפט קמא, כי אין לפנינו מקרה חריג ויוצא דופן שבו מוצדק, משיקולי שיקום, לסטות לקולא ממתחם הענישה.

התוצאה לא מצאנו, אפוא, כי בגזר-הדין נפלה טעות מהותית, או שהעונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה, ומשכך – דין הערעור להידחות.

עונשים אלה נגזרו על המערער לאחר שהוא הורשע, על יסוד הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בשלוש עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, ארבע עבירות של גניבת רכב, עבירה של ניסיון לגניבת רכב, שתי עבירות של החזקת כלי פריצה, עבירה של התפרצות ועבירה של קבלת נכס שהושג בפשע (ת"פ 23668-11-13, בצרוף ת"פ 13658-01-11).

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות.

לסיום יוסף כי לא מצאנו להתערב גם בשיעור הקנס שהוטל על המערער.

הערעור נדחה, אפוא.

בת"פ (כ"ס) 24564-08-11 מדינת ישראל נ' דעאס (3.7.12), הורשע הנאשם 1 בבצוע עבירות של ניסיון גניבת רכב בצוותא, חבלה במזיד בצוותא, החזקת כלי פריצה בצוותא, קשירת קשר לבצוע פשע ועבירות נילוות, ונדון ל-9 חודשי מאסר בפועל.

...

במסגרת שיקול זה, כעולה מתסקיר המבחן, לא מבחין הדין בין קטין ובין "בגיר צעיר". בעניין מתחם הענישה, מצאתי להפנות לפסק דינו של כב' השופט עמי קובו, בת.פ. (פ"ת) 49055-03-13 מדינת ישראל נ' אשרף עיסא, ניתן ביום 12.2.14 ולהביא כלשונם את ההפניות לפסקי הדין: בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר, החל ממאסרים בעבודות שירות וכלה במאסרים בפועל לתקופות ממושכות, כמפורט להלן: בעפ"ג (מח' מרכז) 26049-12-12 אל טורי נ' מדינת ישראל (24.2.13), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירות של גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל.

יחד עם זאת, אני סבור כי ענייננו של הנאשם נמנה עם המקרים המיוחדים בהם נוטה הכף להעדיף את הפן השיקומי על פני שיקולי ענישה מחמירים (ע"פ 5521/12 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 23.1.14), וכי שיקולי השיקום, יש בהם כדי לגבורה על שיקולי ההרתעה והגמול (רע"פ 262/14 נאשף נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 22.1.14).

עוד מצאתי ליתן משקל לחרטת הנאשם אשר כדבריו: "אני עשיתי את המעשים החמורים האלה כשהייתי צעיר ועשיתי את זה בטמטום, אני גדלתי והבנתי מה טוב בשבילי, הפכתי להיות אדם אחר. אני מתחרט כל כך על המעשים האלה ומבקש מבית המשפט שייתן לי הזדמנות ושיסלח לי". סוף דבר לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: 6 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שרות, החל מיום 10.2.16 כמפורט בחוות דעת הממונה מיום 7.10.15.

במשך שישה ימים בחודש פברואר שנת 2021 עבר הנאשם עבירות רכוש הקשורות לרכב והכוללות ניסיון לגניבה, התפרצות לרכב, החזקת כלי פריצה וגרימת היזק לרכב, וזאת במשך חמש אפיזודות שונות, כאשר הדימיון במקרים אלו גדול, שלא לומר זהה, כאשר שלושה מתוכם נעשו באותו הרחוב ובאותה העת, כאשר את כל אלו עשה הנאשם בעודו שוהה בלתי חוקי בישראל.

...

נוכח כל אלו, הרי שאני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר בפועל ממש בניכוי ימי מעצרו בשני התיקים אשר צורפו.