בגין מעשים אלו יוחסו לנאשם העבירות הבאות: שתי עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן – חוק העונשין); ארבע עבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין; שלוש עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו- 1986 (להלן – חוק כרטיסי חיוב); חמש עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן – פקודת התעבורה); חמש עבירות של נהיגה ללא רישיון, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; וחמש עבירות של נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל- 1970.
...
כן, ראוי להפנות לדבריה של הנשיאה נאור בדנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל (22.5.2016)):
"דומני כי לשאלה אימתי עסקינן באירוע אחד ואימתי במספר אירועים, כאשר עסקינן בפרשה פלילית רבת היקף, לא תיתכן 'תשובת מחשב', והיא תלויה – גם בהגדרות המשוכללות ביותר – בנסיבות המקרה ובמבטו הכולל של בית המשפט על הפרשה. לשיקול הדעת נודע מקום מובהק, ובית המשפט ישקול אם צריך הוא להיכנס ל'פרטנות חשבונאית' או לקבוע שורה תחתונה ראויה".
סיכומו של דבר: ראוי להביט על הפרשה כמכלול ולקבוע את גבולות המתחם בהתאם.
המסקנה העולה משילוב עברו התעבורתי המכביד של הנאשם, ריבוי העבירות בהן הורשע, והעובדה שבעבר נידון לעונש שיקומי שלא היה בו להשיבו למוטב, היא שנכון להשית עליו עונש מאסר הקרוב לגבול השליש הראשון של המתחם.
סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
18 חודשי מאסר בפועל, ביכוי ימי מעצרו מיום 6.1.20 – 14.1.20.
אני מחייב את הנאשם לפצות את עדי תביעה 1,3,4,8,10 בסך של 1,000 ₪ לכל אחד.
