כפי שאני מסביר כרגע לנאשמים, החלטתי לשלוח אותם לממונה על עבודות שירות, אין בה משום הבטחה או ציפייה שהעונש יהיה מאסר או עבודות שירות; אם כי, חזקה עליהם שהם קראו את גזר הדין שנתתי לגבי נאשם 3, והם מבינים ששם העונש שגזרתי היה מאסר בעבודות שירות.
מאידך גיסא, עומדים אופי וחומרת העבירות והתייחסותו המטשטשת מודעותו לפליליות של ביצוע העבירות בעת ביצוען, עמדתו ההגנתית ביחס ליכולת להתבונן על היתנהלותו בשלב זה.
לאור האמור לעיל, אנו ממליצים על בחינת התאמתו להטלת ענישה של מאסר שירוצה בעבודות שירות, לצד הטלת מאסר על תנאי.
בפועל, הוטל על הנאשם עלמי עונש של עשרה חודשי מאסר, לא רק על שלוש עבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת (שלגביהן נקבע מיתחם עונש הולם של 4 עד 18 חודשי מאסר), אלא גם על חמש עבירות מס של השמטת הכנסה מדו"ח, וכן שש עבירות של קיום פנקסים כוזבים (אשר לגביהם נקבע מיתחם עונש הולם של 5 עד 18 חודשי מאסר, כאמור בפיסקה 24 לגזר הדין הנ"ל)).
...
בנסיבות אלה, אין מנוס אלא לכתוב גזר דין חדש, שבעיקרו יהיה כמעט העתקה של גזר הדין של נאשם 3.
למרות זאת, מאחר והנושא לא קיבל חידוד מספיק ברור בטיעוני הצדדים, וביחס לנאשם 3 נקבע קנס יחסית נמוך של 2,000 ₪, להיקף עבירות קטן לאין שיעור מזה של נאשם 1, החלטתי להעמיד את הקנס על סך של 30,000 ₪, שהוא מתקרב לסכום שקיבל הנאשם 1 (וזאת באופן נומינאלי, שכן אם היה מדובר על סכומים מוצמדים היה הסכום גבוה יותר), מבלי להתקרב למטרת הקנס האמורה בסעיף 63 לחוק העונשין הנ"ל.
אשר ליחס שבין נאשם 1 לבין נאשם 2, הגעתי למסקנה, כי לאור הפער בתקופת ביצוע העבודות של שניהם, ולאור ההפרשים שבין מספר הביקורים של שניהם, ומספר האגרות שהעבירו שניהם (הכל כפי שמפורט בפסקאות 37-39 לעיל), ראוי להעמיד את הקנס על שליש מן הסכום שייקנס נאשם 1, דהיינו: 10,000 ₪.
סיכום
בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל, ובהביאי בחשבון את תקופות המעצר של שני הנאשמים 1 ו-2, כל אחד לפי הימים שהיה במעצר, וכן את תקופת מעצר הבית, אף כאן כל אחד לפי התקופה שהיה נתון בו, אני גוזר על נאשם 1 את העונשים הבאים:
מאסר של תשעה חודשים (בניכוי ימי מעצרו).
אני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים:
מאסר של ששה חודשים (בניכוי ימי מעצרו).
