מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עבירת הפרת חובת הורה או אחראי

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסדר הטיעון בעיניינם של נאשמים 1, 2, 4 ו-5 כלל הסכמות דיוניות ומהותיות, כלהלן: במישור הדיוני, כתב האישום בעיניינם של נאשמים 1, 2, 4 ו-5 תוקן באופן שנאשמת 1 הואשמה, חלף העבירה של גרימת מוות ברשלנות, בעבירה של הפרת חובה של הורה או אחראי, לפי הוראות סעיף 337 לחוק העונשין; ונאשם 4 הואשם, חלף העבירה של גרימת מוות ברשלנות, בעבירה של סכנה לילדים, לפי הוראות סעיף 340 לחוק העונשין.
...
ב"כ המאשימה הדגישה כי המאשימה שקלה בכובד ראש את הטענות שהועלו בפניה מטעם הנאשמים, לרבות במסמכים שהוצגו ושלא היו כלולים בחומר החקירה, והגיעה למסקנה כי אין זה נכון לייחס קשר סיבתי בין מעשיהם ומחדליהם של נאשמים 3 ו-6 לבין מותו של המנוח.
ב"כ המאשימה הבהירה, כי בבחינה חוזרת של משקל הראיות, גם נוכח ראיות נוספות שהוצגו בפני המאשימה, הגיעה המאשימה למסקנה כי לא ניתן להוכיח קשר סיבתי בין מעשיהם ומחדליהם של נאשמים 3 ו-6 לבין התאונה.
אשר על כן אני מחליט לכבד את הסכמות הצדדים, במסגרת הסדר הטיעון שהוצג לפניי, וגוזר על נאשמים 3 ו-6 את העונשים הבאים: נאשם 3: עונש (ללא הרשעה) של שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 100 שעות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמת עונשים כדלקמן: מאסר על תנאי של 6 חודשים, והתנאי הוא כי לא תעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה של הפרת חובה של הורה או אחראי.
...
יפים לענייננו דבריה של השופטת א' פרוקצ'יה בע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.2007): "המשפט מניח, כי במורכבות החיים האנושיים על תהפוכותיהם, בהשתקפותם בהליך הפלילי, עשויים להיווצר מצבים קיצוניים אשר אינם מתאימים להחלת העקרון העונשי הרחב, המחייב הרשעה פלילית בעקבות הוכחת אשמה. במצבים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן, כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי, נתון בידי בית המשפט הכח להחליט כי, חרף אשמתו של הנאשם, הוא לא יורשע בדין." באשר לשיקולים שינחו את בית המשפט באם להימנע מהרשעת נאשם קבע כב' השופט סולברג בע"פ 5985/13 הראל אבן נ' מדינת ישראל (2.4.14) את הדברים הבאים: "בפסיקת בית משפט זה נִמנו שיקולים ונקבעו מבחני-משנה על מנת להדריך ולכוון את שיקול הדעת אם ראוי להימנע מהרשעת אדם שאשמתו הוּכחה. מחד גיסא, שיקולי שיקום המתמקדים בנסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם, כגון: עברוֹ הפלילי והסבירות כי ישוב ויעבור עבירות; האם העבירה מלמדת על דפוס התנהגות כרוני של הנאשם או שמדובר בהתנהגות מקרית ויחידה; נסיבות ביצוע העבירה; מעמדו ותפקידו של הנאשם, והקשר בין העבירה לבין אלה; השפעת ההרשעה על עיסוקו המקצועי; יחסו של הנאשם כלפי העבירה, קרי, האם לקח אחריות והתחרט על ביצועה; משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם; גילוֹ, מצבו האישי והבריאותי ועוד. מאידך גיסא, ניצבים שיקולים שבאינטרס הציבור, כגון: טיב העבירה וחומרתה; מידת פגיעתה באחרים; הרציונאל שבבסיס הכלל המחייב הרשעה; המסר החברתי ועוד (הלכת כתב, עמוד 344; עניין לאופר, פסקאות 9-11). הנטל הוא על הנאשם המבקש להימנע מהרשעתו לשכנע כי מן הראוי לחרוג בעניינו מדרך הכלל, וכי שיקולי השיקום האינדיבידואליים גוברים במידה רבה על שיקולי האינטרס הציבורי (ע"פ 7211/04 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 7 (13.3.2006))." יישום מבחנים אלו על מקרנו אנו מביאני למסקנה כי בנסיבות העניין, לא ניתן להימנע מהרשעת הנאשמת.
להערכתי הטלת מאסר בעבודות שירות כפי שדורשת המאשימה תהווה עונש בלתי מידתי, שכן הדבר ישלול מן הנאשמת את האפשרות לטפל כהלכה בילדיה ובסופו של דבר עלול לגרום לנסיגה בתפקודה ולפגיעה בילדיה.
לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמת עונשים כדלקמן: מאסר על תנאי של 6 חודשים, והתנאי הוא כי לא תעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה של הפרת חובה של הורה או אחראי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין עבירת הפרת חובה של הורה או אחראי, עבירה לפי סעיף 337 לחוק שבצידה עונש מאקסימאלי של שלוש שנות מאסר, הפנה לת"פ (שלום טבריה) 18071-06-16 מדינת ישראל נ' צחי אברהם ואח' (לא פורסם 19.03.2018) – לעניין נאשם 1; ת"פ (שלום ת"א) 26904-02-15 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' דנה ואח' (נבו 28.12.2016) – לעניין נאשמת 1; ע"פ (מחוזי י-ם) 4598/09 חסן גנאים נ' מדינת ישראל – פרקליטות מחוז ירושלים (נבו 31.12.2009; להלן: "עניין גנאים"); ת"פ 17289-09-15 (שלום ת"א) מדינת ישראל נ' ניסים מלאך ואח' (נבו 30.10.2017) – לעניין נאשם 2; ות"פ 17289-09-15 (שלום ת"א) מדינת ישראל נ' ניסים מלאך ואח' (נבו 10.07.2018) – לעניין נאשמת 3.
...
כמו כן, מדברי נאשם 6 עלה כי המקרה דנן, ההליך המשפטי והפרסום אודותיו פגעו בפרנסתו והם עתידים להמשיך ולפגוע בה, וזאת הן מאחר ששמו הטוב והמוניטין המקצועי שלו נפגעו, ובתחום עיסוקו מדובר בפגיעה קשה ביותר, והן בשל הפגיעה בהיקף עבודתו מול גורמים ציבוריים במסגרת מכרזים ובחו"ל. לאור כלל האמור לעיל, ולאחר עריכת איזון בין השיקולים לחומרה ולקולה, סבורני כי יש למקם את עונשו של נאשם 6 בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם האמור בעניינו.
לאור כלל האמור לעיל, ולאחר עריכת איזון בין השיקולים לחומרה ולקולה, סבורני כי יש למקם את עונשו של נאשם 7 בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם האמור בעניינו.
הכרעה לאור האמור לעיל, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמת 1: מאסר למשך 2 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 21.06.22.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בחודש פברואר 2022 הוגש כתב אישום המייחס למערערים עבירת הפרת חובה של הורה או אחראי, ולמערער 1 עבירות של השארת ילד בלא השגחה וחבלה ברשלנות.
...
עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
בשים לב לנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן, אני סבורה כי מן הראוי לקבל את הערעור.
הערעור מתקבל אפוא, והדיון בת"פ 14542-02-22 יועבר למותב אחר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כתב האישום הנאשמים הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בבצוע עבירות כמפורט להלן: נאשם 1 – (להלן: "נאשם 1" או "הנאשם") עבירת תקיפת קטין או חסר ישע (מספר עבירות), לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירת תקיפת קטין או חסר ישע (מספר עבירות), לפי סעיף 368ב(ב) לחוק העונשין, עבירת הפרת חובה של הורה או אחראי (2 עבירות), לפי סעיף 337 לחוק העונשין ועבירת הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
...
סוף דבר, לאחר ששקלתי כלל השיקולים הנדרשים להכרעה, באתי לכלל מסקנה כי יש להטיל על כל אחד מהנאשמים ענישה ברף הנמוך של המתחם, אם כי לא בתחתיתו.
לאחר בחינת מכלול השיקולים בעניינה של הנאשמת, הגם שמלכתחילה היה ראוי להטיל עליה עונש חמור יותר, משנמצא שמדובר בהשבתה לכלא לחודשים ספורים, בשים לב להלכה הנוהגת ולא בלי היסוס באתי לכלל מסקנה כי ישנה הצדקה לחריגה קלה לקולה ממתחם העונש שנקבע לנאשמת 2 על מנת למנוע חזרתה לכלא לזמן כה קצר ומשכך, ניתן להסתפק בעונש מאסר שיחפוף את תקופת מעצרה, לצד הטלת ענישה צופה פני עתיד מרתיעה ועיצום כספי משמעותי שיהווה עונש מוחשי.
סוף דבר אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 38 חודשי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו