מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עבירת הסתה לגזענות באצטדיון כדורגל

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בגב המנוי, מפורטים תנאי ההיתקשרות בין הצדדים, ובין היתר, נקבע כי-"מחזיק הכרטיס מאשר כי ידועים לו כללי ההיתנהגות במיגרש הכדורגל, כי כללים אלה מחייבים אותו, כי הוא מתחייב לכבדם ולקיימם וכי אי ציות לכללים ולהוראות כללי ההיתנהגות באצטדיון ובמתקן ספורט זה, עלול לגרום להרחקתו, לאלתר, מהאצטדיון ולנקיטת צעדים נוספים נגדו בהתאם להוראות החוק לאיסור אלימות בספורט- התשס"ח.
בנוסף, ידוע למחזיק מנוי זה כי עבירה של קהל האוהדים על כללי מכללי ההיתנהגות ו/או על עבירה מהעבירות המנויות בתקנון המשמעת, גם אם לא נעשתה על ידי מחזיק מנוי זה, עלולה לשלול ממנו את הזכות להכנס לאצטדיון ולצפות במשחק ו/או במשחקים המופיעים בגב מנוי זה. הפועל תל אביב לא תנפיק מנוי במקום מנוי שאבד/ נגנב".
כל קריאה בעלת אופי גזעני אסורה.
...
הנתבעת הגישה ערעור על פסק הדין לבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל, הערעור נדחה ומשחקי יום 18.3.12, 24.3.12 ו- 14.4.12 התקיימו ללא קהל.
כך, בעת ראיון שנערך עמו, נשאל התובע אודות מדיניות השבת כספי מנויים בגין עונשי רדיוס והשיב- "אין לי חוזה עם ההתאחדות ולא שילמתי לה כסף. אני חושב שמשחק רדיוס ללא קהל הוא עונש לא מתאים. בטח לא בעידן הזה, אבל הוא לא משהו שאני יכול להתמודד איתו ברמת היחסים ביני לבין הקבוצה. ...עשיתי את זה על מנת שייווצר מצב שמהיום והלאה קבוצות שמקבלות עונשי רדיוס, יחזירו את הכסף לאוהדים שלהן או לכל הפחות יתנו פיצוי אחר..למשל שיגידו שכל בעלי המנויים יוכלו להיכנס בחינם למשחק גביע אירופה." כאן, הביע התובע עמדתו כי אי החזרת הכספים במקרה של עונש רדיוס, איננה מקובלת עליו, והוא מנסה לשנות, מטעמים של צדק, מבחינתו, את הנוהג הרווח.
על כן, קובעת אני כי דין עילה זו להידחות.
סוף דבר, התובענה נדחית, ללא צו להוצאות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על פי עובדות כתב האישום, ביום 1.1.11 סמוך לשעה 20:00, נערך באצטדיון "טדי" בירושלים משחק כדורגל בין קבוצת בית"ר ירושלים לבין קבוצת מכבי נתניה (להלן: "המשחק").
הנאשם אישר כי נכח במועד ובשעה האמורה במשחק וכי ישב ביציע המזרחי של האצטדיון ואף נטל חלק בשירת האוהדים, אלא שלגירסתו הוא לא שר את מילות השיר דלעיל ולא התבטא במהלך המשחק באופן גזעני.
ב"כ המאשימה בסיכומיה סברה כי המאשימה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הנאשם שר את השיר ובכך עבר עבירה של איסור התבטאות גזענית לפי חוק הספורט.
...
כאשר מדובר בזיהוי ספונטאני שאינו מתבצע כחלק ממסדר זיהוי, נדרשת זהירות רבה יותר בהערכת משקל הזיהוי, ועל בית המשפט לתת דעתו לנסיבות בלתי מבוקרות שבהן נערך הזיהוי, "שמא היה בהן כדי לגרור את העד לזיהוי, מתוך שהוא מושפע מנסיבות אלה ומתרגמן למסקנה בלתי מודעת בדבר זהותו של הנאשם" (ר' דברי השופט ארבל בע"פ 2331/08 קסטרו נ' מדינת ישראל (מיום 20.4.09) שצוטטה את האמור בע"פ 611/85 חחיחאשוילי נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1) 337, 343).
נוכח כל האמור, ומאחר שהמאשימה לא עמדה בנטל הראייתי המוטל עליה להוכיח את אשמו של הנאשם, לא מצאתי להידרש לשאלה האם מדובר באכיפה בררנית או שדי בהבדל הראייתי בין הנאשם לבין יתר העצורים עליו הצביע המאשימה שבעניינם לא הוגש כתב אישום.
אשר על כן וכאמור ברישא להכרעת הדין החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על פי עובדות כתב האישום בו הודו הנאשמים, ביום 30.1.11 בסמוך לשעה 20:00 היתקיים משחק כדורגל באצטדיון "טדי" בירושלים בין קבוצת ביתר ירושלים למכבי נתניה.
ישנם מספר שיקולים רלוואנטיים אותם צריך בית משפט לשקול בקביעת מיתחם העונש בעבירה זו: אופיין של ההתבטאויות: יש להבחין בין התבטאויות שיש בהן קריאה אלימות, בין כלפי מיגזר בין כלפי יחידים ובין התבטאויות הנעדרות מימד זה. תיכנון מוקדם של ההתבטאויות: יש להבחין בין עבריינים המניפים שלטים או או לובשים בגדים ועליהם התבטאויות גזעניות, אשר הוכנו מראש, או משתמשים בציוד הגברה, ובין אנשים הקוראים קריאות גזעניות בקהל, דבר היכול להתפרש גם כהסחפות אחרי אחרים ללא תיכנון מוקדם.
...

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

(ר' דיון בנושא בסעיפים 5, 19-20 להכרעת הדין) מדיניות הענישה הנוהגת רע"פ 1252/06 שמואל טחן נ' מדינת ישראל המבקש הורשע בבית-משפט השלום בירושלים בפירסום הסתה לגזענות, בכך שקרא קריאות גזעניות נגד ערבים שעה שצפה במשחק כדורגל, שנערך בשנת 2002 באצטדיון "טדי" בבירה.
ת"פ (שלום י-ם) 4437/06 מדינת ישראל נ' אלישבע פדרמן הנאשמת הורשעה בעבירה של איסור פירסום הסתה לאלימות, עבירה של ניסיון לפרסם הסתה לגזענות ועבירה של ניסיון להסתה לאלימות או טירור בשני אישומים שונים, האישום הראשון, בגין דברים שאמרה לעיתונאי חיים יבין במסגרת סדרת טלויזיה "ארץ המתנחלים" והאישום השני בגין דברים שאמרה בשבחו של ברוך גולדשטיין בעת הילולת פורים שנערכה סמוך לקברו.
...
דבריה של הנאשמת הוקלטו על ידי כתבת חדשות ערוץ 10 בידיעת הנאשמת, ובמטרה לפרסמם, אולם בסופו של דבר לא פורסמו.
לפיכך אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נסיבות אלה הוא בין 3 חודשי מאסר ועד ל-18 חודשי מאסר, וזאת כדי לתת ביטוי לסלידת החברה ממילים אלה, והצורך להוקיע את מי שאוחזים ברטוריקה כזו, העלולה לזרוע בליבות שומעיה מסרים אלימים, אשר בבוא הזמן עלולים לפרוץ לכדי אלימות חמורה כלפי כוחות הביטחון וכלפי מי שאמונים עליו, והכל בהקשר למקום שהוא אחד הרגישים ביותר לדת היהודית והמוסלמית.
אשר על כן החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים כדלהלן: 8 חודשי מאסר.

בהליך בקשות שונות (ב"ש) שהוגש בשנת 2003 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בקשות 5457/03 ו-5456/03-הקטינים שקיללו א. כללי בקשות אלו הן להוצאת צו הרחקה כנגד המשיבים שלא להכנס לאצטדיון טדי במשך כל עונת הכדורגל וכן לחייב את המשיבים להתייצב במישטרה בשעה שבה יפתח כל אחד מהמשחקים בהם תשחק קבוצת בית"ר ירושלים.
בהחלט ניתן לומר כי החוק הפלילי כולל את כל אותם מקרים שיכללו גם בחוק הבטיחות במקומות צבוריים, שכן קיימות בחוק העונשין עבירות של הסתה לגזענות וכן עבירה של הפרת הסדר הצבורי.
...
לאור האמור אני דוחה את הבקשה ככל שמדובר במשיבים בבקשות אלו.
סיכום לסיכום אומר כי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מחייב אותנו לשקול מתן צווים על פי חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, על פי אותם מבחנים ושיקולים שנקבעו בחוק המעצרים ובפסיקה על פיו.
על כן אני דוחה את כל הבקשות לצוי הרחקה בשלושת הבקשות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו