מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עבירת הטרדה מינית ללא מגע

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בהזדמנויות נוספות הורה המבקש לא' לגעת באיבר מינו של אחיו; לשפשף את איבר מינו של אחיו עד שיגיע לפורקן מיני; להגיע בעצמו לפורקן מיני, למרוח את זרעו על גופו ולצלם עצמו כשהוא מתקלח.
למחרת היום, דרש המבקש, בין היתר, כי א' ישפשף את איבר מינו עד שיגיע לפורקן ואז יחדיר את איבר מינו לישבנו של אחיו, תוך מצג שלפיו "הדבר נידרש לטובת הצלת העולם". משסירב א' לדרישתו, אמר לו המבקש כי "אנשים זרים באים לחטוף אותו". נוכח חששם, הסכימו השניים להתפשט ולהתחבק בעודם עירומים למשך זמן מה. לאור האמור, הועמד המבקש לדין בגין עבירה של ניסיון לגרם מעשה סדום, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1), 345(א)(1) ו-350, וסעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין); ריבוי עבירות של גרם מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1), 345(א)(1) ו-350 לחוק העונשין; ריבוי עבירות של גרם מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1), 345(א)(2) ו-350 לחוק העונשין; ריבוי עבירות של ניסיון לגרם מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1), 345(א)(2) ו-350 לחוק העונשין; וריבוי עבירות של הטרדה מינית לפי סעיפים 3(א)(4), (6)(א) סיפא, ו-5(א) רישא לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998.
...
לאור כל האמור, הוחלט בדעת רוב להרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.
דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בתמצית שבתמצית, רוב רובן של טענות בא-כוח המבקש, נגעו לאמינותה של המתלוננת; ולכך שהקלטה שתיעדה את האירועים המתוארים באישום של עבירות ההטרדה המינית, לא מכילה חלק מהביטויים שיוחסו למבקש בכתב האישום.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה לרשות ערעור ונספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] "ברור שלא כל אמירה בעלת אופי מיני, ואף לא כל היתנהגות בעלת אופי מיני, אפילו בין אנשים שאינם מקיימים קירבה אישית, יש בה משום הטרדה מינית... יש להבדיל הבדל היטב בין אמירות והתנהגויות בעלות אופי מיני שיש בהן משום הטרדה אסורה, שרק להן נקרא הטרדה מינית, לבין אמירות והתנהגויות כאלה שאינן חורגות מהיתנהגות מקובלת וקבילה..." בהמשך פסק הדין בעיניין בן אשר, לפני שכב' השופט זמיר פנה לפרט מהם המבחנים ואמות המידה למיקום ואיבחון עבירת ההטרדה המינית, הוא הוסיף את הדברים הבאים (יש לציין כי כאמור פסק הדין עסק אף בפריזמה של איסור הטרדה מינית כעבירת משמעת במסגרת התקשי"ר, ומכאן הקשר הדברים): "... גם אם בציבור מסוים או במקום מסוים, יהיה זה מקום עבודה או מוסד לימודים, מקובלת היתנהגות חופשית בתחום המין, בדיבור או במעשה, אין בכך כדי לתת הכשר להטרדה מינית. הטרדה מינית עוברת את גבול ההיתנהגות החופשית, שכן היתנהגות חופשית צריכה את הרצון החופשי של שני הצדדים. לפיכך הטרדה מינית היא תמיד, בכל ציבור ובכל מקום, פסולה. היא פסולה משום שהיא נכפית על-ידי אדם אחד בנגוד לרצונו של אדם אחר, בתחום המין, שהוא לפי מהותו תחום שמור, יותר מכל תחום אחר, לרצון הדדי. היא פסולה גם משום שהיא מערבת מין שאינו מינו: היא מתייחסת לאדם על-פי מינו, באופן פוגע, מקום שצריך להתייחס אליו על-פי מילוי תפקידו או על-פי רמת הישגיו במקום העבודה או במוסד הלימודים. משום כך יש בה, לא רק פגיעה בעקרון של שויון המינים, אלא גם פגיעה בכבוד האדם. כל אלה מחייבים להעניק הגנה מפני הטרדה מינית. אך יש גם צד שני למטבע. צריך להישמר היטב, שמא הרצון להעניק הגנה מרבית מפני הטרדה מינית יוביל למבחן מחמיר יתר על המידה, ששכרו יצא בהפסדו. מבחן מחמיר עלול להטיל מורא גם על אנשים הגונים, שאין להם שום כוונה של הטרדה מינית, עד שהם ינהגו זה בזה באופן יבש ומנוכר, כשהם נזהרים מכל ביטוי של קירבה או חיבה, מתוך חשש שביטוי כזה, ולו רק מילולי, עלול להתפרש כהטרדה מינית. אכן, יודעי דבר אומרים שחשש כזה כבר גרם בארצות-הברית לשיבוש ביחסים בין-אישיים, אולי אפשר לומר יחסים אנושיים, בעיקר במקומות עבודה. תוצאה כזאת עלולה לפגוע, לא רק בחברה באופן כללי, אלא גם באנשים שעליהם רוצים להגן מפני הטרדה מינית. בית-המשפט צריך להביא בחשבון את האפשרות של התפתחות כזאת כאשר הוא קובע מבחנים או סימנים להטרדה מינית, ובמיוחד הוא צריך לראות את שני הצדדים של המטבע כאשר הוא מיישם מבחנים או סימנים אלה במקרה מסוים." בהמשך פסק הדין, כב' השופט זמיר אף מנה "סימני היכר" לעוולת ההטרדה המינית, אותם נביא להלן, ובהקשר לענייננו: "(א) הטרדה על יסוד מין
תתכן גם הטרדה מינית המתבטאת במעשה שאינו בגדר מגע גופני או ביטוי מילולי, כגון תליית תמונות פורנוגראפיות במקום העבודה.
...
כמו כן, התובע טוען כי הנתבעת עוולה כלפיו בשתי דרכים נוספות – ראשית, כאשר הגישה תלונה בעניין זה למשטרת ישראל (אשר נסגרה בסופו של דבר, וכפי שנתאר בהמשך הדברים); ושנית, כאשר סיפרה על ההטרדה המינית, המוכחשת לטעמו, לעובד של החברה.
] על כן, אנו קובעים כי הנזק הלא הממוני הניכר, שנטען בהרחבה על ידי התובע, לא נסתר כלל על ידי הנתבעת.
לאחר בחינת מכלול השיקולים, הנסיבות הרלוונטיות וטענות הצדדים ובראי אמות המידה הנוהגות בפסיקה, מצאנו להעמיד את גובה הפיצוי שייפסק לתובע על סך כולל של 35,000 ₪.
סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור והמפורט במהלך פסק הדין, נקבע בזאת כי הנתבעת תפצה את התובע בגין הוצאת לשון הרע בסך 35,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפסיקה הובהר לא אחת כי אף כאשר עסקינן בעבירות במרחב הוירטואלי, ללא מגע פיזי בין הנאשם ובין קורבנותיו, אין בכך כדי להפחית מעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים (ראו למשל, ע"פ 3792/18 פלוני נ' מדינת ישראל (11.11.18); ע"פ 3235/22 מרדכי אללו נ' מדינת ישראל (22.1.23)).
בית משפט השלום (אנוכי), הרשיע את הנאשם על פי הודאתו בריבוי עבירות של סחיטה באיומים, בעבירה של מעשה מגונה ובעבירה של הטרדה מינית, קבע מיתחם שנע בין 9-20 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל (ניתן משקל לנטילת האחריות, לצד עבר פלילי שכלל הרשעה בבית משפט לנוער בעבירה של ניסיון לבעילה בכוח והרשעה בעבירה של ניסיון לבעילה שגרמה חבלה גופנית שבגינה נאסר למשך 8 שנים).
...
אשר לפיצוי שיש לפסוק לנפגעות - רואה להזכיר כי גזר הדין משקלל בסופו של דבר את הפגיעה הכוללת בנפגעות העבירה.
סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים אני סבורה כי האיזון הראוי בין חומרת מעשיו של הנאשם (האינטרס הציבורי) ובין החשש מהשפעות המאסר על הנאשם (האינטרס הפרטי של הנאשם) מוביל לגזירת עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחמי העונש שנקבעו לעיל.
<#5#> החלטה בנסיבות שבהן אנו מצויים בפתח פגרת הקיץ, רואה להעתר לבקשת ב"כ הנאשם ומורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 20.8.23.

בהליך תיק פלילי עדות קטין נפגע עבירה (תפ"ע) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

] · בהמשך ההתכתבות, בהתייחס לסרטון הנ"ל, כתב הנאשם לקטינה: "בסוף מישהו יראה ת'זין שלו חח זה כבר קרה פעם", והוסיף "משעמם לי.. תחליטי מה לעשות, אם אני אחליט זה יגמר לא טוב.. אם הבנת חח.. אני גם ככה מדבר איתך מהמקלחת חח אבל תשמרי את זה בסוד". בהמשך כתב הנאשם: "להרגיש חופשי אבל? או שזה מפריע? אפשר לזרום? אבל שיישאר בינינו.. את לבד? בא לי ממש.. כאילו לבד רק שאת רואה את ההודעות.. שאני לא אתבייש.. אני זורם חחח בא לי ממש.. לגלות לך מה מצב אצלי? אני עכשיו יושב ולפעמים גם עומד, מסתכל על המראה ומסתכל על עצמי, אני עירום.. וממש בא לי לעשות חח.. הוא זז מת שאני אגע בו.. מרשה לי? באסה שזה עומד ולא לגעת". · הקטינה כתבה לנאשם "דיי" והוא בתגובה: "תגידי תודה שאני לא מפעיל לך מצלמה". כאשר כתבה לו הקטינה שאם ימשיך תחסום אותו, השיב: "מה עשיתי.. אני רק שואל.. לא עשיתי משו שאת לא רוצה.. חצופה.. נעלבתי.. אני בחיים לא יעשה לך משהו נגד רצונך". לאחר מכן, במשך כשבוע ימים, המשיך הנאשם לשלוח הודעות פרטיות לקטינה, גם לאחר שלא השיבה לפניותיו, בכותבו בין השאר: "למה את לא מדברת איתי, את רוצה שאני אחסום אותך וזהו?" · בהמשך הדברים חסמה הקטינה את הנאשם, אך לאחר מכן הסירה את החסימה בהנחיית אביה.
בתגובה לבקורת זו הוסיפה ההגנה והגישה היתייחסות משלימה של גב' דודיאן (ר' בבקשה מס' 65), בה היא מבהירה כי התייחסה בדבריה הנ"ל למעשיו המיניים של הנאשם "בכללותם", כאשר היתנהלותו המינית של הנאשם "הופנתה תחילה לנשים בוגרות ולמעשה היתה הסלמה והוא פנה לקטינות". עיקר טיעוני הצדדים: בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, המתארות כאמור סדרת עבירות של הטרדה מינית – אשר בוצעו נגד חמש קטינות שונות, במועדים שונים – וכן בעבירה נוספת של פגיעה בפרטיות באישום הרביעי.
...
לאור כל האמור אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה דנא, בין 14 חודשי מאסר בפועל לבין 30 חודשי מאסר בפועל.
מכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל מלמד כי במקרה זה ניתן להסתפק, אם גם תוך הכרעה לכף קולה, בגזירת עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם; וכך אני קובע.
סוף דבר: אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (א) 14 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שירות בתי הסוהר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו