מן הכלל אל הפרט – הכרעת בית הדין בבקשה – לאחר שעיינתי בטיעוני ובעמדות הצדדים, החלטתי ביחס לגילוי המסמכים, הנה כדלקמן – אשר לפן הכללי, ולטענת האכיפה הבררנית – ביחס למישור זה, התובע מבקש לקבל לידיו את המסמכים והראיות הבאים:
- תרשומת לגבי כל התיקים שנחקרו על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה בין 8/2018 ל-8/2019, כולל מתי הם ניפתחו, מתי הועברו לאגף המשמעת ומתי התקבלו החלטות להגיש כתבי תובענה או לסגור כל אחד מהתיקים, וכן התרשומות שבהם;
- חמש הקובלנות שהגיש טפסר רונן שפירא לפני יום 24.6.2020, וחמש הקובלנות שלאחר מכן, תוך ציון מועד עבירות המשמעת אליהן היתייחס בכל אחת מקובלנות אלה, ובמקרה בו ייטען כי התקבלה החלטה שיפוטית על חיסיון המעורבים – תוך השחרת פרטיהם;
- רשימת כל התיקים שבהם הוגשו לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה תלונות כנגד בכירים בנציבות הכבאות בשלוש השנים האחרונות;
- הצגת תיקי החקירה שבהם חקרה נציבות שירות המדינה תלונות של נציבות הכבאות כנגד חברי ארגון הכבאות, וזאת בגין הפרעה לדברי נציב הכבאות, וסנקציות שננקטו כלפיהם;
- כל מיסמך בו הועלו בפני נציגי המדינה על אכיפה בררנית על ידי הנציבות, באכיפת הדין המשמעתי כלפי עובדי נציבות הכבאות.
בשלב השני, יש לבחון האם חרף היותו של המסמך בגדר היתייעצות פנימית, אי גילויו עולה בקנה אחד עם תכליתו של הסייג.
כידוע, אחת המטרות המרכזיות של הסייג האמור, הנה כדלקמן (עע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עתון הארץ, פ"ד ס(4) 217, 2006):
"מתן אפשרות לעובדי הרשות לקיים ביניהם דיאלוג פתוח וגלוי, בלא חשש כי דברים שייאמרו על ידיהם בדיונים פנימיים או בחוות דעת פנימיות ייחשפו לעין כול, נועד איפוא להגן על איכות החלטותיהן של רשויות הציבור ועל האפקטיביות של תהליך קבלתן, וזוהי התכלית המרכזית שביסוד הסייג".
עוד אפנה לסעיף 17(ד) לחוק חופש המידע, שקובע כי "על אף הוראות סעיף 9, רשאי בית המשפט להורות על מתן מידע מבוקש, כולו או חלקו ובתנאים שיקבע, אם לדעתו הענין הצבורי בגילוי המידע, עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה, ובילבד שגילוי המידע אינו אסור על פי דין".
לבסוף, ראו גם בסעיף 10 לחוק חופש המידע, שם נקבע כי בהחלטה לעניין זה יש להביא בחשבון את עניינו של המבקש במידע או את האנטרס הצבורי.
...
הנתבעת טענה, מנגד, כך: דין הבקשה להידחות בכללותה; התובע מרחיב חזית בבקשתו, ומעלה לראשונה טענות ביחס לאכיפה בררנית; יש למחוק טענות אלה, המהוות הרחבת חזית; אשר ליתר המסמכים המבוקשים, הם אינם רלוונטיים להליך, והתובע עורך 'מסע-דיג' למציאת מסמכים; זאת ועוד, המדובר בבקשה מכבידה, היות שהתובע מבקש מהנתבעת ליצור מסמכים שאינם קיימים; אשר לבקשה למענה על שאלון, או הודאה בעובדה, הרי שבקשות אלה הוגשו שלא בהתאם להוראות הדין, ובכלל זה תקנות בית הדין לעבודה, תשנ"ב-1991 (להלן: "תקנות בית הדין").
לבסוף, מקובלת עלי טענתה הנוספת והאחרונה, כי ביחס לבקשה זו, כבר ניתנה החלטה של בית הדין, במסגרת הדיון שנערך ביום 20.12.2020.
הנתבעת טוענת – וטענה זו מקובלת עלי – כי המדובר למעשה בבקשה ממוחזרת של התובע, ולאחר שהוא כבר הגיש בקשה דומה ביום 25.11.2020, שכבר נדחתה, כאמור לעיל.
לסיכום – לאור כל האמור והמפורט דלעיל, דין הבקשה להידחות ברובה הגדול.
