עבירת איומים באלימות כלפי בן משפחה

כמו כן, תלויים ועומדים נגד הנאשם שני מאסרים מותנים: הראשון, חמישה חודשי מאסר בעבירות של תקיפה סתם של בת זוג ובתקיפה חבלנית של בת זוג, שהוטל בת"פ 16146-08-15 ביום 7.12.2015 (תיק התנאי הראשון, והתנאי הראשון); השני, של שלושה חודשים בעבירות אלימות או איומים כלפי בן מישפחה, שהוטל בת"פ 58964-11-14 ביום 8.6.2016 (תיק התנאי השני והתנאי השני).

...

מיקום הנאשם במתחמים נוכח כל האמור, סברתי כי יש למקם את הנאשם עד למחצית המתחמים שקבעתי.

גזירת הדין נוכח כל האמור, אני מוצא להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

על חומרתן הרבה של עבירות האלימות כלפי בן מישפחה עמד לא אחת בית-המשפט העליון.

כך למשל נקבע ברע"פ 6577/09 ניר צמח נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 20.8.09): "עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי "להוציא" את נסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי מן המשוואה ואולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכוח.

...

לטענת המאשימה, עולה מהתסקיר שהנאשם התקשה מאוד לשתף פעולה עם ההליך הטיפולי, עד אשר בסופו של דבר הושעה מההליך הטיפולי.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר קצר בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר מותנה.

כמו כן, נוכח הפגיעה במתלוננת, סבורני כי יש מקום לפצותה.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות שהוגשה ביום 25.11.21.

התחייבות הנאשם לשלם סך 5,000 ₪ ככל שיעבור את העבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות או איומים כלפי בן מישפחה, וזאת למשך שנה מהיום.

...

מכאן לשאלה, האם יש מקום להיעתר לעתירת הנאשם לביטול ההרשעה.

לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה שלפניי, שני התנאים מתקיימים.

לאור זאת, ומאחר ונראה כי סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה שלפניי על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה, נעתר לבקשה לביטול הרשעה.

בכל הנוגע לעבירות האיומים והאלימות כלפי בני המשפחה, פגע הנאשם בזכותו של אדם לשמירה על גופו, על כבודו, על שלוות נפשו, בריאותו ובטחונו, בפרט כאשר מדובר בעבירות שבוצעו בביתו של קורבן האלימות.

...

" ובהמשך, בפסקה 218: "...כך ראוי שנעשה, במקרים חריגים, גם לגבי חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם במצבים שאינם נופלים לחריג השיקום. להשקפתי, בסוג כזה של מקרים לא ניתן להלום מצב שלפיו ייכפה על בית המשפט לגזור עונש בלתי מידתי. עם זאת, יודגש ויודגש היטב: פתח זה שאנו פותחים כאן לטובת חריגה ממתחם העונש ההולם – פתח צר הוא. פתח זה ראוי לו להיות מוסדר בחקיקה ראשית (ראו גם גזל אייל, בעמ' 29), אך בהעדר הסדר כאמור, אין מנוס מהתווייתו בדרך פסיקתית כנגזרת של הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המחייבות כמובן גם את הרשות השופטת." בשונה מעניין לופוליאנסקי, הרי שלנאשם שלפניי לא נשקפת כל סכנת חיים כתוצאה מכניסתו לכלא, ולא הוצגה כל אסמכתא רפואית התומכת במסקנה זו. עם זאת ועל אף ששב"ס ערוך, ככלל, לקלוט אסירים גם במצבים רפואיים מורכבים, כפי שעולה מעניין לופוליאנסקי, לא אוכל להתעלם מהמצב הרפואי של הנאשם, המורכב מאין- ספור מחלות ומגבלות גופניות, שהפכו אותו לסיעודי, ומקשות על חייו באופן מוחשי ויומיומי.

סוף דבר נוכח מכלול השיקולים עליהם עמדתי לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 6 חודשים, בניכוי הימים בהם ישב הנאשם במעצר בין התאריכים 19-20.1.2012; 24-26.1.2012; 16-17.6.2015; 17-20.10.2016; 6-9.1.2017; 15-17.5.2017; 25-27.9.2017; 7-10.10.2017; 12-20.4.2018.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה של 3 חודשים שנגזרו על הנאשם בת"פ 29138-05-11 של בית משפט השלום בראשל"צ. המאסר ירוצה בחופף ובמצטבר לעונש המאסר שהוטל על הנאשם במסגרת תיק זה, כך שסך הכול ירצה הנאשם מאסר של 7 חודשים.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: חודש מאסר בפועל בנכוי מלא של כל תקופת מעצרו בתיק זה – משמעות הדבר שהוא סיים לרצות את עונשו; חודשיים מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת איומים ו/או אלימות כלפי בן מישפחה בתוך שנתיים מהיום; צו מבחן לתקופה של 12 חודשים מהיום.

...

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: חודש מאסר בפועל בניכוי מלא של כל תקופת מעצרו בתיק זה – משמעות הדבר שהוא סיים לרצות את עונשו; חודשיים מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת איומים ו/או אלימות כלפי בן משפחה בתוך שנתיים מהיום; צו מבחן לתקופה של 12 חודשים מהיום.