עבירות תנועה נוספות והפקרה לאחר פגיעה

השופט ע' פוגלמן: המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון ב-15 עבירות שקדמו לתאונת דרכים קשה שלה גרם ובעבירה נוספת של הפקרה אחרי פגיעה.

בגין כל אלה הורשע המערער על פי הודאתו (כב' השופטת ת' שרון נתנאל) ביום 13.7.2014 ב-16 סעיפי אישום: חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה; עבירת ההפקרה); מעשה פזיזות לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין; שבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון ובזמן פסילה לפי סעיפים 10(א) ו-67 לפקודת התעבורה; נהיגה בשיכרות לפי סעיפים 62(3), ו-39א לפקודת התעבורה; נהיגה תחת השפעת משקה משכר לפי סעיפים 62(3), 64ב(א)(4) ו-39א לפקודת התעבורה; נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; סטייה מנתיב נסיעה לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) בצרוף סעיפים 62, 68 ו-38(2) לפקודת התעבורה; נהיגה במהירות בלתי סבירה לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה בצרוף סעיפים 62, 68 ו-32(2) לפקודת התעבורה; חציית צומת ברמזור אדום לפי סעיף 64(ה) לתקנות התעבורה; נסיעה בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית לפי 34(א) לתקנות התעבורה; נהיגה נגד כיוון התנועה לפי סעיפים 37 ו-36(א) לתקנות התעבורה; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקף לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970.

...

לדידה יש לדחות את הערעור שכן העונש שהושת על המערער הולם את חומרת מעשיו והוא אף מתון באופן יחסי בשים לב לרמת הענישה הנוהגת.

לבסוף, לא מצאנו ממש בטענת המערער כי שכרותו של המערער בזמן ההפקרה מצדיקה הקלה בעונשו שכן שיקול דעתו "בגד בו". נהיגה בשכרות אינה יכולה לשמש טעם לקולה, וכפי שכבר נפסק, ההפך הוא הנכון (ע"פ 7164/10 ג'אן נ' מדינת ישראל, פסקה ד' לחוות דעתו של השופט א' רובינשטיין (1.12.2011)) ; מה גם שסמוך לאחר מועד ההפקרה היה המערער ממוקד דיו כדי להתקשר לשלושה אנשים שונים להזעיק עזרה עבור עצמו וכדי לנסות להדיח את חברו למסור למשטרה עדות שקר בדבר גניבת הרכב.

סוף דבר, הערעור מתקבל כמפורט בפסקה 11.

ביום 21.12.2020, הרשיע בית המשפט המחוזי את רימר בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: גרימת מוות ברשלנות, הפקרה לאחר פגיעה, ושיבוש הליכי משפט.

מחד גיסא, ניתן משקל להתנהלותו הפגומה של רימר לאחר קרות התאונה, ובמהלך המשפט כולו, ולכך שלחובתו של רימר שורת הרשעות בעבירות תנועה קודמות, אשר "חלקן הארי נושא אופי בטיחותי". מאידך גיסא, נשקלו עברו הנורמאטיבי של רימר; תרומתו לקהילה; גילו המתקדם; מצבו הבריאותי הרעוע; עדי האופי, שהעידו על מזגו החיובי; ומידת הפגיעה של עונש המאסר בו ובמשפחתו.

בהתייחס לגילו המתקדם של רימר, נטען, כי הדבר קיבל ביטוי הולם בגזר הדין של בית המשפט המחוזי, עת נקבע עונשו בתחתית המיתחם, ואין הצדקה להקלה נוספת בעונשו.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בגזר הדין של בית המשפט המחוזי ובנימוקיו, ונתתי דעתי על טענות הצדדים מזה ומזה, אלו שבכתב ואלו שבעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להידחות, וכך אציע לחברַי כי נעשה.

סוף דבר גזר דינו של בית המשפט המחוזי – מנומק ומפורט.

ע"פ 656/13 אדעיס אוסמה נ' מדינת ישראל (31.10.13) – המערער הורשע בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וסיוע לגניבת רכב, שכללו גם המלטות מניידת מישטרה תוך ביצוע עבירות תנועה וסיכון כלי רכב, עד שביצע תאונה שהביאה לעצירתו.

ת"פ (מחוזי מרכז) 12596-01-15, מדינת ישראל נ' יובל לוין (22.12.16) – הנאשם הודה בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפקרה לאחר פגיעה והפרעה לשוטר.

לאחר שהנאשם צירף תיק נוסף של עבירות רכוש ברכב וכניסה לישראל שלא כחוק, נדון לעונש כולל של 45 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

...

לנוכח כל האמור אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 2 לבין 5 שנות מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.

לאור כל האמור אני סבורה שיש למקם את הנאשם בחלקו הבינוני –נמוך של המתחם.

לנוכח כל האמור אני דנה את הנאשם לעונש כמפורט להלן: מאסר בפועל למשך 32 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

במהלך הדברים ביצע העורר מספר עבירות תנועה, וכן פגע בניידת שדלקה אחריו.

בשל המעשים המתוארים, כתב האישום מייחס לעורר את העבירות הבאות: חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1997 (להלן: חוק העונשין) (שלוש עבירות); הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961; גניבה או פירוק מרכב לפי סעיף 413ד(ב) לחוק העונשין; החזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 413ז לחוק העונשין; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; וכן מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 388(א)(1) לחוק העונשין.

לאחר קבלת תסקיר כאמור, יבחן בית המשפט המחוזי פעם נוספת את האפשרות לשנות את תנאי מעצרו של העורר.

...

בהגיעי למסקנה זו נתתי דעתי להיותו של העורר אדם צעיר, ללא עבר פלילי, השוהה כבר למעלה משלושה חודשים מאחורי סורג ובריח, ולו נסיבות אישיות מורכבות, כפי שעולה אף מתסקיר שירות המבחן והמלצותיו.

על כן, אני מורה כי יוגש לבית המשפט המחוזי תסקיר משלים בעניינו של העורר, שבו יבחן שירות המבחן גם מפקחים נוספים, ככל שיוצעו כאלה על-ידי העורר.

סוף דבר: דין הערר להתקבל באופן חלקי בהתאם לאמור בפסקה 13.

אחד מהם סימן לנאשם לעצור, והוא האיץ והחל בנסיעה מהירה ומסוכנת לעבר השוטר שזז הצידה כדי להמנע מהפגיעה, המשיך בנסיעה פרועה כשהשוטרים דולקים אחריו, נסע ברחוב חד סיטרי נגד כיוון התנועה, ולבסוף עזב את הרכב וברח בריצה, עד שהסגיר עצמו יומיים לאחר מכן.

ב׳ (פורסם במאגרים 06.07.2021) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בבצוע עבירות סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, הפקרה אחרי פגיעה, גרימת נזק לאדם ולרכוש, ושיבוש מהלכי משפט.

המערער ביצע עבירות תנועה נוספות עד שלבסוף היתנגש במעקה בטיחות ורכבו נעצר, ואז נימלט רגלית והסתתר עד שנתפס.

...

סוף דבר באיזון בין השיקולים השונים, לאחר שקלולם של מכלול הנסיבות לכף חומרה ולכף קולא, כפי שפורטו לעיל, אני מתרשמת, כי יש לגזור על הנאשם עונש כולל המצוי בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם.

בהתאם, אני גוזרת על הנאשם עונש מאסר בפועל של 26 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

נוכח האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 26 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.