עבירות נהיגה שגרמו לתאונת דרכים

" וכן ברע"פ 8135/07 אהוד גורן נ' מדינת ישראל : "ל"ז. אכן, לא יתכן חולק כי השכרות היא אחת מאמות כל חטאת בתחום התעבורה. הנוהג שיכור מסכן לא רק את עצמו, אלא את כל סביבתו בכביש ואף הולכי רגל, ואין צורך להכביר מלים על כך. תופס הגה והוא שיכור - הוא כמכונת מוות נעה. המחוקק נתן לכך ביטוי ברור בצורות שונות. על כן, ראוי מאבקן של רשויות האכיפה להגשים את רצון המחוקק, ובתי המשפט מצווים לתת לכך יד." על אחת כמה וכמה שמצטרפת לעבירת הנהיגה בשיכרות, גרימת תאונת דרכים.

...

עילת מעצר ובחינת חלופה לאור העובדות לעיל, אני סבור כי המסוכנות העולה מהמשיב היא מסוכנות ברורה ובולטת.

לסיכומו של דבר, אני סבור כי עולה מהמשיב מסוכנות ברורה ובולטת, המצדדת במעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וכך אני מחליט.

הצדדים מודיעים לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון על פיו הנאשם יחזור בו מהכפירה, יודה בכתב אישום, יורשע יוטלו עליו העונשים של פסילה בפועל של 3 חודשים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי רק על עבירות נהיגה שגרמה לתאונת דרכים שתוצאותיה חבלות של ממש וקנס.

...

רונה פרסון , שופטת <#5#> הכרעת דין אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שלפי כתב האישום.

לנוכח מהות העבירות, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים וכן את דברי הנפגעת ובשים לב לתוצאות התאונה ויתר הנסיבות, אני סבורה כי יש לקבל את הסדר הטיעון אך להוסיף לרכיב של פיצוי לנפגעת ולאור האמור לעיל אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח או 15 ימי מאסר.

אני דנה את הנאשם למאסר לתקופה של 3 חודשים.

ברע"פ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) (2012), נידרש בית המשפט העליון לחומרת העברות הנדונות, ולשאלה מה העונש הראוי לעבירות הכרוכות בנהיגה שגרמה לתאונת דרכים קשה בה ניחבל הנפגע המעורב חבלות קשות, אף אם ללא אבידות בנפש, ונאמרו על ידי כבוד המשנה לנשיא (כתוארה אז) השופטת מרים נאור, הדברים הבאים: "תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מדי יום, וחלקה של מערכת המשפט לא יפקד מן המערכה נגד תאונות הדרכים ... לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן." - ועוד: - "טענותיו של המבקש כי אין מדובר ב"תאונה קטלנית" אינן מצדיקות במקרה זה המנעות מהטלת מאסר בפועל.

...

לפיכך אני קובע כי מידת רשלנותו של הנאשם נמוכה מהמתואר בעובדות כתב האישום, וינתן לכך מקום בקביעת העונש שאגזור על הנאשם בתוך מתחם הענישה שנקבע.

במכלול הנסיבות בהן, רמת הרשלנות העולה מהראיות כפי שנסקרו לעיל, מחדלי החקירה, נסיבות חציית המעבר על ידי הולכת הרגל במקום, אני סבור כי אין מקום להטיל על הנאשם במקרה זה, עונש מאסר לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח, ודינו במקרה זה למאסר שירוצה במסגרת עבודות שירות.

לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, לאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי במניעת תאונות דרכים, נתתי דעתי לתוצאות התאונה המתבטאות בחבלות קשות וחמורות לנפגעת, אשר למרבה הצער היא סובלת מהם גם כיום, ונראה כי אף תמשיך לסבול מהם בעתיד, ולאחר שהתרשמתי מנגד מנסיבות התאונה כמתואר בהרחבה, על רקע וותק נהיגה ועברו התעבורתי, אגזור את העונשים ההולמים לנאשם לדעתי במקרה זה, כמפורט להלן.

ברע"פ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) (2012), נידרש ביהמ"ש העליון לעונש הראוי לעבירות הכרוכות בנהיגה שגרמה לתאונת דרכים קשה בה ניחבל הנפגע חבלות קשות, ונאמרו על ידי כבוד המשנה לנשיא (כתוארה אז) השופטת מרים נאור, הדברים הבאים: "תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מדי יום, וחלקה של מערכת המשפט לא יפקד מן המערכה נגד תאונות הדרכים ... לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן." - ועוד: - "טענותיו של המבקש כי אין מדובר ב"תאונה קטלנית" אינן מצדיקות במקרה זה המנעות מהטלת מאסר בפועל.

...

אקדים ואומר כי בסיכומו של דבר, בהתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם ובהמלצת שרות המבחן, אני מוצא שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל וברכיב זה אגזור את עונשו ברף הנמוך בתוך מתחם הענישה שקבעתי.

אף אני סבור בנוסף להתרשמות קצינת המבחן, כי הנאשם לא יוכל להשתקם מריצוי מאסר שכזה.

לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, לאחר ששקלתי מחד את האינטרס הציבורי במניעת תאונות דרכים, נתתי דעתי לתוצאות הקשות של התאונה, לסבל הרב שנגרם לנפגעת ולמשפחתה, ומאידך התרשמתי מנסיבות התרחשות תאונה כמתואר, ומתסקיר שרות המבחן, ועל רקע עברו התעבורתי, אגזור את העונשים ההולמים לנאשם לדעתי במקרה זה, כמפורט להלן.

סעיף 46 ב' לפקודת התעבורה קובע כדלקמן: "(א) הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה ביהמ"ש על פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעיניינו.

...

ב"כ המשיב, בניסיון לקעקע את חזקת המסוכנות הנשקפת מהמשיב, טען כי אמנם קיימות ראיות לכאורה, אך בשל חולשת הראיות אין מקום להיעתר לבקשה ולהסתפק בתקופה בה היה פסול.

כל האמור לעיל מחזק את התשתית הראייתית כנגד המשיב, לפיה המשיב נהג ללא תשומת לב לדרך בכיוון נסיעתו, נהג במהירות שאינה סבירה ואינה מתאימה לתנאי הדרך, איבד שליטה על הרכב וסטה מנתיב נסיעתו ונהג ברשלנות ולא כפי שנהג מן היישוב היה נוהג בנסיבות העניין.

סיכומו של דבר, המשיב לא הפריך את חזקת המסוכנות, לפי סעיף 46 ב' לפקודת התעבורה, כנגדו.

אני מורה על פסילתו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו בתיק גמ"ר 10169-07-23.