גם זה וגם זה הם חמורים ופסולים ועשויים להיות קשים וטראומתיים עבור קורבן העבירה, ועדיין, הפסיקה הכירה לעניין העונש באבחנות רלוואנטיות שבין מקרים שונים, למשל, אם האונס בוצע באלימות מופגנת, באכזריות, תוך ניצול מצוקה, כלפי אדם בלתי מוכר, כלפי קטין רך בשנים, במצב של פערי גיל גדולים בין התוקף לנתקף, בתוך המשפחה, ועוד.
במכלול השיקולים, ובהמלצת שירות המבחן, בית המשפט העליון קיבל את העירעור והורה על עונש של החזקה במעון פתוח, זאת תוך מתן משקל בכורה לאנטרס הצבורי שבשיקום המערער.
בית המשפט העליון ביטל את עונש המאסר וקבע כי העונש ירוצה במסגרת במעון נעול ולא כפי שקבעה הערכאה הדיונית, בנמקו:
"... בפיתרון האמור יש, מחד גיסא, הרחקה של המערער מן החברה לתקופה דומה מאשר הוטל עליו בבית המשפט....סבל הקורבנות הרכים בשנים לנגד עיניי אך הפיתרון הנידון מציע מסגרת נעולה והרחקת המערער מקרבתם באופן שאינו שונה מבית סוהר... בסופו של יום, כשישנה אפשרות למעון נעול ולחיוב בטיפול תוך הרחקה מהחברה, יש מקום להעדיף זאת".
*ב-Hyperlink Removed- פלוני נ' מדינת ישראל (8.4.08), הורשעו קטינים בני 14 וחצי ו-15 וחצי בעבירות מין חמורות בקטין בן 9.
...
אני סבור כי יש מקום להטיל ענישה בתיק זה ולא לקבוע דרכי טיפול בדרך של צו מעון נעול.
לכן אני סבור כי חלף הקביעה שהמשיב ישהה בצו מעון סגור כפי שהציעה חברתי אב"ד השופטת רביד יושת על הנאשם עונש מאסר למשך 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיו08.12.21 ועד ליום 12.01.21.
שמואל מלמד, שופט
אנו גוזרים אפוא על הנאשם בדעת רוב את העונשים שנקבעו בחוות דעתה של כב' השופטת הבכיר גיליה רביד, כדלקמן:
הנאשם יוחזק במעון נעול בחסות הנוער, חלף מאסר, בהתאם לסעיף 25 לחוק הנוער למשך 3 שנים ותשעה חודשים.