עבירות מין במשפחה מעון פתוח

בתסקיר המשלים שהוגש ביום 18.3.2018 הובהר כי המעון הנבחן מיועד לאנשים בעלי מוגבלות שכלית, ואילו המשיב נמצא כאדם בעל יכולות קוגניטיביות בתחום התקין.

זאת, לצד חשש מובנה לשיבוש הליכים כאשר מדובר בעבירות מין במשפחה (בש"פ 3618/18 מדינת ישראל נ' פלוני (11.5.2018)).

מובן כי ככל שהמשיב סבור כי יש בעדותו של האח המתלונן משום "שינוי נסיבות" במובן סעיף 52(א) לחוק המעצרים, פתוחה בפניו הדרך לפנות לבית משפט קמא בבקשה לעיון חוזר.

...

דיון והכרעה לאחר עיון הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב.

אשר על כן אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 14.10.2018, או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 29115-01-18 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

המערער 2 מצוי בחלופת מעצר במעון "פתוח", ותוארה היסתגלותו למסגרת באורח שאינו נטול קשיים, לרבות מספר חריגות של אלימות, הצתות והיתעללות בבעלי חיים, ועם זאת, נטילת אחריות על ארועי העבירה.

השופט לוי במיעוט הזכיר את דבריו בע"פ 10876/03 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), כי יש צורך להביא בחשבון את מצוקת הקרבן, המתלוננת, ויש ליתן "משקל רב, אם לא לומר מכריע, לנזק שניגרם לה בעקבות המעשים הנפשעים אותם נאלצה בתמימותה, לחוות. אולם, לא רק עניינה של הקטינה הזו עומד על הפרק, כי אם גם עניינם של קטינים רבים הנתונים לסכנה של ניצול מיני על-ידי בוגרים מהם וגם על-ידי בני משפחתם...". (3) בע"פ 6059/01 פלונים נ' מדינת ישראל (לא פורסם), מקרה של אינוס בצוותא, הומר (מפי השופטת שטרסברג-כהן) מאסר בפועל של 4 שנים, לגבי אחד המערערים, בשהיה במעון נעול עד גיל 20 (לאורך כשנתיים ותשעה חודשים).

...

עם זאת, איני סבור שיש בכך כדי לפגוע במסקנה האמורה, מה גם שלא נוכתה תקופת מעון נעול הקודמת לגזר הדין.

השופט ע' פוגלמן: אף אני סבור כי נוכח חומרת העבירות בהן הורשעו המערערים יש להרחיקם מן הקרבנות ומן החברה לתקופה ארוכה.

בנקודה זו, ולא בלי התלבטות, החלטתי לצרף דעתי לדעתו של חברי השופט א' רובינשטיין, שכן נוכח אורך התקופה, גילם הצעיר של המערערים ויתר הנסיבות עליהן עומד חברי, קיים סיכוי טוב לשיקומם של המערערים, שייטיב גם עם אינטרס הציבור.

בגין הרשעה זו נשלח למעון פתוח.

לאחר חודשיים הורשע בגין שלוש עבירות של בריחה ממעצר שבוצעו בינואר 1995, היינו סמוך לאחר גזר הדין בהליך הקודם, ונשלח למעון נעול.

אלא, שגם בעבירות ממין זה תתכן עילת מעצר, כפי שנקבע בעיניין פרנקל (בש"פ 5431/98 (18.9.98)) ובפסיקה נוספת כגון בש"פ 45/10 מסארווה נ' מדינת ישראל (8.1.10)).

מתיק החקירה עולה, כי המשיב ידע על החקירה וזומן ישירות וכן באמצעות בני משפחתו, אך נימנע מלהתייצב.

...

שתי עילות עוצמתיות אלה, יחדיו, מביאות למסקנה לפיה המקרה אינו מתאים לבחינתה של חלופה.

אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

בית המשפט לנוער נקט בגישה שיקומית כלפי הנאשם, ולמרות שהורשע בשורה של עבירות רכוש, בנוסף למעשה המגונה בו הורשע, בחר בית המשפט שלא להרשיעו והסתפק בשליחתו למעון פתוח, ואף הוסיף הוראה לפיה ישולב בקבוצה לטפול בעברייני מין וכן בטיפול פרטני וכי החופשות יתואמו תוך הגנת אחיותיו.

כך למשל, בע"פ 6626/06 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.10.07) נידרש בית המשפט העליון לערעור הנאשם על חומרת העונש שהוטל עליו, ארבע וחצי שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי, בגין שורה של עבירות מין קשות וממושכות שביצע באחיו ואחותו עת היותו קטין, בין הגילאים 12.5 שנים – 16.5 שנים, מעשה סדום במשפחה (שני מקרים); מעשה מגונה במשפחה (שני מקרים); מעשה מגונה (ארבעה מקרים).

...

אם מגיע בית המשפט למסקנה כי העונש המוסכם שהוצע לו אינו מפר את האיזון הדרוש בין טובת ההנאה שהנאשם מקבל לבין האינטרס הציבורי, יאמץ את הסדר הטיעון.

עם זאת, אין בכך כדי להביא למסקנה שהענישה המוסכמת כאן, 6 שנות מאסר בפועל, בגדרו של הסדר טיעון, על כל השיקולים שפורטו לעיל, הן בהיבט הראייתי והן בהיבט של ההימנעות מהעדה והן נוכח גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, חורג מרף הענישה במידה כזו שיצדיק היתעלמות ממרכזיותו של הסדר הטיעון עד כדי סטיה ממנו.

שאול שוחט, שופט לסיכום: הוחלט כאמור בחוות דעתה של האב"ד, כב' השופטת שרה דותן.

גם זה וגם זה הם חמורים ופסולים ועשויים להיות קשים וטראומתיים עבור קורבן העבירה, ועדיין, הפסיקה הכירה לעניין העונש באבחנות רלוואנטיות שבין מקרים שונים, למשל, אם האונס בוצע באלימות מופגנת, באכזריות, תוך ניצול מצוקה, כלפי אדם בלתי מוכר, כלפי קטין רך בשנים, במצב של פערי גיל גדולים בין התוקף לנתקף, בתוך המשפחה, ועוד.

במכלול השיקולים, ובהמלצת שירות המבחן, בית המשפט העליון קיבל את העירעור והורה על עונש של החזקה במעון פתוח, זאת תוך מתן משקל בכורה לאנטרס הצבורי שבשיקום המערער.

בית המשפט העליון ביטל את עונש המאסר וקבע כי העונש ירוצה במסגרת במעון נעול ולא כפי שקבעה הערכאה הדיונית, בנמקו: "... בפיתרון האמור יש, מחד גיסא, הרחקה של המערער מן החברה לתקופה דומה מאשר הוטל עליו בבית המשפט....סבל הקורבנות הרכים בשנים לנגד עיניי אך הפיתרון הנידון מציע מסגרת נעולה והרחקת המערער מקרבתם באופן שאינו שונה מבית סוהר... בסופו של יום, כשישנה אפשרות למעון נעול ולחיוב בטיפול תוך הרחקה מהחברה, יש מקום להעדיף זאת". *ב-Hyperlink Removed- פלוני נ' מדינת ישראל (8.4.08), הורשעו קטינים בני 14 וחצי ו-15 וחצי בעבירות מין חמורות בקטין בן 9.

...

אני סבור כי יש מקום להטיל ענישה בתיק זה ולא לקבוע דרכי טיפול בדרך של צו מעון נעול.

לכן אני סבור כי חלף הקביעה שהמשיב ישהה בצו מעון סגור כפי שהציעה חברתי אב"ד השופטת רביד יושת על הנאשם עונש מאסר למשך 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיו08.12.21 ועד ליום 12.01.21.

שמואל מלמד, שופט אנו גוזרים אפוא על הנאשם בדעת רוב את העונשים שנקבעו בחוות דעתה של כב' השופטת הבכיר גיליה רביד, כדלקמן: הנאשם יוחזק במעון נעול בחסות הנוער, חלף מאסר, בהתאם לסעיף 25 לחוק הנוער למשך 3 שנים ותשעה חודשים.