מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עבירות המנויות בחוק שמביאות לקלון

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מנגד, עבירות תרמית בניירות ערך המנויות בסעיף 54 לחוק ניירות ערך פוגעות ביעילות שוק ההון, משפיעות על מחיר נייר הערך ובכך מונעות מכוחות ההיצע והביקוש בשוק להיות אלו הקובעים את מחיר נייר הערך באופן כלכלי ומשוכלל.
בית המשפט העליון בע"פ 8465/15 בן זקן נ' מדינת ישראל (12.09.2016) (להלן – עניין מנופים), חזר והדגיש פעם נוספת את עקרונות הענישה הראויים, כפי שאלה באו לידי ביטוי עוד בע"פ 9788/03 מדינת ישראל נ' גולן, פ"ד נח(3) 245, 250 (2004) (להלן – עניין גולן): "העבריינות הכלכלית בתחומי החברה והכלכלה היא לרוב מתוחכמת, מסתייעת באמצעים מודרניים של הפקת מידע וקשה לגילוי. נזקיה קשים לחברה בכללותה, למשק הכלכלי ולאנשים הפרטיים הנפגעים ממנה במישרין. על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הרובצת לפתחה של העבריינות הכלכלית המתוחכמת, את הקף הקורבנות העלולים להפגע ממנה, את הקושי והמורכבות שבאיתורה ואת ההוקעה הברורה של יסודות השחיתות וניצול עמדות הכוח, השליטה והמידע הכרוכים בביצועה". ובהמשך: "תוצאותיה ההרסניות של העבריינות הכלכלית והקלון הדבק במבצעיה מחייבים את בתי-המשפט בהבעת מסר עונשי הולם אשר יבטא תכלית חברתית ברורה המבקשת למגר תופעות של ניצול כספי ציבור שהופקדו בנאמנות בידי גורמים צבוריים למטרות העשרת הפרט אגב מעשי עבירה" [שם, עמ' 252].
ודוק, עברו הפלילי של הנאשם נעוץ בבצוע עבירות אשר אף הן, כללו מניפולציה פסולה על השוק בדרך מתוחכמת ומתוכננת, באופן דומה ביותר לתאור העבירות אשר הביאו את הנאשם חזרה לפתחו של בית המשפט בגדרי תיק זה. במצב דברים זה, אין לי אלא לקבוע שהנאשם לא תיקן את דרכיו, ואף כיום, כאשר העיד על עצמו שהוא אדם שונה, מבוגר ובעל מישפחה, עדיין בחר לשוב ולבצע פעולות אסורות מסוג זה. חמישית, בעיניינו של אלמסי היתקיימו נסיבות חריגות שאינן קשורות בעבירה עצמה, בהן מצאתי להיתחשב, ואשר אין בינן לבין הנאשם דבר וחצי דבר.
...
גזירת עונשו של הנאשם – סיכום לאחר שבחנתי בקפידה את טענות ב"כ הצדדים ופירטתי בהרחבה את שיקולי הענישה הרלוונטיים בנדון, לרבות השיקולים לקולא (בהם שיקום הנאשם, עדי האופי, דברי הנאשם עצמו, נסיבותיו האישיות ועוד), מצאתי לקבוע שבאיזון הראוי בין אלה לאלה, אין מקום לסטות ממתחם הענישה שקבעתי, אשר אינו עומד על הצד הגבוה והמחמיר.
סופו של דבר, ראיתי ליתן משקל לא מבוטל לנסיבות לקולא כפי שאלה פורטו בהרחבה, ובטעם רב על ידי ב"כ הנאשם.
סוף דבר בהתאם לכל זאת, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים.

בהליך עניינים מקומיים אחרים (עמ"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

למאשימה היה מלוא המידע בדבר הבעלויות בקרקע, היה לה אפשרות לאחר בירור נכון של העובדות להגיש כתב אישום נכון נגד הנאשם הנכון, לא הפסיקה את ההליך עת נודעו לה מלוא העובדות הלרבנטיות [צ.ל. רלוואנטיות] שהיה בהן כדי להביא לביטול האישומים נגד הנאשמים, והיא ניסתה בחוסר תם לב לסבך את הנאשמים בעבירות שלא בוצעו על ידם באופן לא מוצדק לחלוטין".
לעניין זה קבעה כב' השופטת בנר בהכרעת הדין – ואין בידי להתערב בקביעה זו – כי: "אמנם אף המפקח העיד כי, בנגוד למה שחשב, לנאשמים 1-2 לא היה קשר לבניה, אולם האחריות לבניה אינה נקבעת על פי הקריטריון של מי שבנה בפועל, אלא, בהתאם לאפשרויות המנויות בסעיף 204 לחוק קודם תיקון 116." מעבר לכך, לא שוכנעתי כי המאשימה ניהלה את ההליך באופן שיש בו חוסר תום לב או רשלנות מהותית.
מבלי להקל ראש בחומרת עבירות אלו, אלא שאין לקבוע שיש בהן להטיל קלון חברתי על הנאשמים או לשלול את חירותם (כאמור בפתיח ההחלטה – לא היו הליכי מעצר או מאסר) או להפסדי הישתכרות למי מהנאשמים שגרמו להתדרדרות כלכלית של מישפחות המבקשים.
...
לעניין זה קבעה כב' השופטת בנר בהכרעת הדין – ואין בידי להתערב בקביעה זו – כי: "אמנם אף המפקח העיד כי, בניגוד למה שחשב, לנאשמים 1-2 לא היה קשר לבניה, אולם האחריות לבניה אינה נקבעת על פי הקריטריון של מי שבנה בפועל, אלא, בהתאם לאפשרויות המנויות בסעיף 204 לחוק קודם תיקון 116." מעבר לכך, לא שוכנעתי כי המאשימה ניהלה את ההליך באופן שיש בו חוסר תום לב או רשלנות מהותית.
מכל השיקולים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה.
המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לצדדים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אחר הקביעות הנורמטיביות, יש להדגיש כי הענישה לעולם הנה אינדיוידואלית והיא שונה מנאשם לנאשם על פי השיקולים המנויים בתיקון 113 לחוק העונשין.
אחת מתכליות הענישה העיקריות בעבירות מחשבים היא הטבעת אות קלון וגינוי על עובריהם.
עוד יש להביא במניין השיקולים את התמורה המהותית בכתב האישום ממנו הושמטו העבירות החמורות (מידע כוזב, מתן שוחד, זיוף המשפיע על עיסקאות).
...
 שוכנעתי במכלול הנסיבות כמפורט לעיל ובכלל זה משמעות העבירה, כי עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין חשיבות ההרשעה לאינטרס הציבורי לבין עוצמת הפגיעה הצפויה לנאשם באם יורשע.
עם זאת בנסיבותיו המיוחדות החלטתי שלא להשית עליו קנס.
עוד יצוין כי הנאשם אינו כשיר לביצוע של"צ. סוף דבר לנאשם 3 הנאשם יבצע של"צ בהיקף 60 שעות בעמותת " מאורות השרון מכל הלב " ביחידת המתנדבים העירונית של רמת השרון ,בסיוע כללי במחסן ולצוות המקום בכל אשר יידרש.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

סעיף 68 לחוק המשמעת, שכותרתו "אין פיטורין על עבירה אלא על פי פסק דין" קובע כך: "עובד המדינה לא יפוטר בגלל עבירת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין; הוראה זו לא תחול על פיטורים בתקופת הנסיון הנהוגה לגבי המשרה הנדונה ולא על פיטורים מחמת הרשעה בעבירה שיש עימה קלון, ופיטורים בשתי נסיבות אלה לא ייראו כאמצעי משמעת לענין סעיף 62, ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות לפטר את עובד המדינה או להפסיק את עבודתו לפי סעיף 46א לחוק המינויים, מקום שעילת הפיטורים או הפסקת העבודה היא אי-התאמתו למלא את תפקידו". נוכח האמור, קיימים שני אפיקי פיטורים לעובד רשות מקומית: האחד - פיטורים משמעתיים בגין עבירת משמעת של העובד, מתוך העבירות המנויות בסעיף 9 לחוק המשמעת ברשויות, למעט שני חריגים המפורטים בסעיף 68 לחוק: פיטורים בתקופת הניסיון של המשרה או עקב הרשעה בעבירה שיש עימה קלון; השני – פיטורים מינהליים עקב אי התאמתו של העובד.
מאידך - אם בראיות שהובאו בפני בית הדין האיזורי לא מתקיימים סממנים של עבירת משמעת, או אם הסממנים של אי-התאמה גוברים במובהק על אלה של עבירת משמעת, או אז תוכרע הכף לנקיטה בהליך המנהלי של פיטורים מחמת אי-התאמה".
...
מעבר לכך, אנו סבורים כי התייחסות המועצה וראש המועצה למערערת, ובכלל זאת התעלמות בוטה ממנה ומפניותיה, התייחסות אליה בפני אחרים בדרך שיש בה כדי לפגוע בה (כגון – מתן הודעה ביום 9.12.2018 כי אינה מכהנת יותר בתפקיד יועצת), ואף אי קיום החלטת בית הדין הראשונה בבקשה לסעד זמני להשיבה לתפקידה כיועצת, ובכלל זאת מחיקת התואר "יועצת לקידום מעמד האישה" משלט משרדה - אינה ראויה בכלל ובהתייחס לעובדת ותיקה שהקדישה שנים רבות לעבודתה במועצה בפרט.
על כן, אנו מחייבים את המועצה לשלם למערערת בנוסף לפיצוי שפסק בית הדין האזורי, פיצוי לא ממוני נוסף בסך של 50,000 ₪, כך שסך הכל סכום הפיצוי הלא ממוני עומד על סך של 75,000 ₪.
אשר להוצאות: נוכח התוצאה אליה הגענו, ונוכח ההליכים הרבים שנאלצה המערערת לנקוט, אנו קובעים כי בגין ההתדיינות בשתי הערכאות המועצה תשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

פירסום מס' 1: ביום 6/8/18 שיתף הנתבע באמצעות דף הפייסבוק שלו כתבה שפורסמה באתר MAKO וכותרתה: "החדשות - כך ניסו לתפור תיק למפכ"ל המיועד". הנתבע הגיב לכתבה בפוסט משלו והוא פתח אותו במשפט: "כגמלאי של המישטרה שיש לו הבנה כלשהי בעינייני מודיעין וחקירות. אני אומר דבר אחד". בהמשך הפוסט פירסם הנתבע את הדברים הבאים אודות התובע: "כל הכתבה הזו וכל ההשמצות של ניר כולן בבל"ת גדול...". הנתבע הוסיף וציין פרטים נוספים הנוגעים לתובע: "אדם שמקליט שיחות שנושאים שלכאורה הם נושאי שגרה ידיו אינן נקיות ומתייחסים אליו בחשדנות...". ובסיום הפוסט כתב: "למה גיא ניר בדרגת תת ניצב נזקק לבצע הקלטות סתר של עמיתיו והממונה עליו? עצם ביצוע הקלטות כאלה מטיל דופי רב על האיש עצמו. וכנראה שאופיו וחתרנותו הביאו אותו למקום בו הוא נמצא היום". בהמשך לתגובות שהעלו גולשים שנחשפו לפוסט שפירסם הנתבע, חזר וכתב כך: "במקרה הזה גיא ניר הוא חרא...". וכן פירסם את שמה של התובעת ולאחר מכן אף הציג לראווה את מוּדעתו לעובדה כי התובעת היא קרבן עבירות מין כשהוא טווה משחק מילים בראשי התיבות של שמה הפרטי ושם משפחתה.
כך, נטען כי הנתבע פגע בפרטיותם ופגיעה זו אינה חוסה תחת ההגנות המנויות בחוק הגנת הפרטיות.
כן, טען הנתבע כי לא רמז ולא בחצי רמיזה שמדובר בעבירות פליליות שלצדן קלון.
...
סעיף 9(א)(2) לחוק איסור לשון הרע מתיר חיוב בפרסום תיקון או הכחשה, אם כי לא אופי של סעד מסוג התנצלות ועיון בפסיקה מעלה כי גם המצדדים בגישה שיש בכל זאת סמכות לבית המשפט להורות על התנצלות, המדובר בסמכות שבשיקול דעת, שיש להפעילה בזהירות ובצמצום משום שיש בה כפיה על הנתבע להשמיע דברים, ולכן מגלמת מידה משמעותית של פגיעה בו. במקרה דנן, גם אם אבחר לאמץ את הגישה האחרונה, אני סבורה כי אין מקום להפעילה נוכח עמדתו הנחרצת של הנתבע שלא לעשות כן; כפי שבאה לידי ביטוי, בזמן אמת, בשעה שהתבקש לעשות כן על ידי עו"ד בראל באחת התגובות לפוסט השני והן כפי עמדתו שבאה לידי ביטוי בעדותו ביחס לכינוי התובעת בפרסום אודות מערכת היחסים הנטענת שניהלה עם התובע (ר' ע' 55 שו' 21-24 לתמליל ישיבת ההוכחות).
בכל הקשור לעוולת "שקר מפגיע", הרי שמקום בו אחת מיסודות העוולה הינו הוכחת קיומו של "נזק ממון" ולנזק מסוג זה לא עתר מי מהתובעים (וממילא לא הוכח כזה), הרי שגם דינה להידחות.
סוף דבר: לאור כל האמור, התוצאה הינה כי שתביעת התובעים מתקבלת, כל אחד ביחס לחלק לעילות התביעה שנמצא כי הוכחו, הכל כמפורט לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו