עבירות בנייה ללא היתר בבית משפט השלום בבאר שבע

בית משפט השלום בבאר שבע תו"ב 13730-06-16 ועדה מקומית לתיכנון רהט נ' אל כתנאני לפני כבוד השופטת זהר דולב להמן המאשימה ועדה מקומית לתיכנון רהט ע"י ב"כ עו"ד דנה כץ הנאשם חליל ירב אל כתנאני ע"י ב"כ עו"ד ספיר שושן גזר דין

בענין זה אין לי אלא להפנות לקביעת כב' הש' שהם בסעיף 8 להחלטתו ב-רע"פ 5509/13 סלימאן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה 'מבוא העמקים' (20.10.13) - "בית משפט זה עמד, לא פעם, על חומרתן של העבירות על חוקי התיכנון והבניה, אשר פוגעות קשות בשלטון החוק, בסדר הצבורי ובמדיניות התכנונית, ועל הצורך להאבק בהן, על מנת להביא לביעורו של נגע זה". ב-עתפ"ב 70661-03-19 איבגי נ' וועדה מקומית לתיכנון קרית גת (23.12.19) (להלן: פרשת איבגי) עמד כב' השופט אינפלד על הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מבצוע עבירות תיכנון ובניה וקבע בסעיפים 36-38 לפסק דינו, כי לא מדובר רק בפגיעה ב"שילטון החוק", אלא - "דיני התיכנון והבניה מטפלים במכלול רחב מאוד של אינטרסים חברתיים, החל מבטיחות וכלה באיכות הסביבה... בניה ללא היתר מתאים עלולה לאפשר סיכונים מגוונים, כגון היבטים של יציבות מבנית, סכוני אש, מוגנות מטילים עויינים ועוד. בניה בנגוד לתכנית יכולה לפגוע בערכים חברתיים נוספים, בהעמסה על משאבים צבוריים שאינן מספיקים... לדוגמא, בעומסי תנועה בחניה שייוצרו במקום שלא תוכנן לכך... הוספת מבנה יכולה ליצור אי התאמה של מערכות נקוז הגשם או תשתית הביוב, על כל התיקונים הכרוכים בכך. אופי השמוש יכול להשפיע על ניזקי רעש, זהום ועוד... אין לזלזל גם בשיקולים נוספים כגון אסתטיקה של הנוף העירוני וזכות התושבים לקבוע את מראה עירם... הפיקוח התיכנוני כולל גם אפשרות להיתנגד משום נזק הצפוי לשכנים, אשר זכותם להשמע..." מידת הפגיעה בערכים החברתיים לא מבוטלת.

...

בהינתן אמות המידה ואבני הבוחן שפורטו לעיל, לרבות הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה, ובכלל זה גודל והיקף העבודות, החומרים מהם בנויות העבודות, הדין כמפורט לעיל, בשים לב לאופי ומשך השימוש והמדיניות הנהוגה בפסיקה - אני קובעת כי מתחם העונש ההולם מתחיל במאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל, אשר יכול שירוצו בעבודות שירות, קנס בסכום שבין 20,000 לבין 200,000 ₪, התחייבות בסכום כפול מגובה הקנס וענישה נלווית.

נוכח כל האמור לעיל, תוך התחשבות בצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין, משלא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין - תוך מתן מלוא המשקל לקולא לנסיבות ביצוע העבירה כמתואר לעיל, להודאת הנאשם, לכך שפעל לקבלת היתר הגם שבשל מצבו הכלכלי לא עלה בידו לקבלו ולנסיבות האישיות הנוספות - מצאתי כי יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, ואני גוזרת על הנאשם העונשים הבאים: חודש מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור כל עבירה על פרק י' לחוק התו"ב. קנס בסך 20,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

לא יצהיר על ההתחייבות היום - יהיה על הנאשם לרצות 30 ימי מאסר בפועל, על מנת לכפות אותו לעשות כן. אני מורה לנאשם להרוס המבנה נושא גזר הדין (להלן: צו הריסה).

לפני ערעור המאשימה על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים (כב' השופט צ' פורר) מיום 25.11.19, בו זוכו המשיבים מאישום בעבירות בנייה ללא היתר.

...

התוצאה היא, אפוא, שהערעור מתקבל באופן חלקי כדלקמן: הערעור ביחס לחריגה ב' – הנחת גגון מעל פרגולת הבטון- נדחה במלואו, והזיכוי ביחס לפריט זה נשאר על כנו.

עם זאת, המשיבים מורשעים בכל זאת בבניית המחסן ללא היתר, לאחר שלא הוגשה במועד הודעה כדין על הצבתו.

המשיבים מורשעים ביחס לחריגה זו, לאחר שנקבע כי מבנה זה לא היה פטור מהיתר.

המאשימה, במסגרת הטיעונים לעונש, הגישה פסיקה מהעת האחרונה, מבית משפט השלום בבאר שבע, כבסיס לקביעת מיתחם הענישה לקנס הכספי אותו היא עותרת להשית על הנאשמים.

בתו"ב (באר שבע) 1677-04-19 הועדה המקומית לתיכנון ובניה - נגב מזרחי נ' אחמד אבו עואד (31.03.22), קבע ביהמ"ש כי בגין ביצוע עבירות בניה ללא היתר של עבודות יציקת משטח בטון ובניית סככות בשטח של 1,112 מ"ר ושימוש ללא היתר לצורך מסחרי על קרקע המיועדת למגורים, מיתחם העונש ההולם הוא בין מאסר מותנה לבין מאסר לתקופה שניתן לרצותה בעבודות שירות, קנס בין 150,000 ₪ לבין 900,000 ₪, התחייבות בסכום כפול מגובה הקנס וצו הריסה.

...

עוד שקלתי את העובדה שהנאשמים פעלו לסגירת מתחם הקארטינג, אמנם בחלוף 11 שנות פעילות מסחרית תוך בניה ושימוש בניגוד לדין, אך בסופו של דבר הם פעלו להשיב את השימוש במקרקעין כייעודו העיקרי, לחקלאות (מוצג נ/6).

נוכח האמור לעיל, אני קובע כי העונש הראוי לנאשם מס' 1 ממוקם במרכזו של מתחם הענישה.

ובנסיבות שלא הוכחה מעורבותו של הנאשם מס' 2 בניהול העסק והפעלתו, מצאתי להקל ולקבוע כי העונש הראוי לגביו ממוקם בתחתית מתחם הענישה הנ"ל. סוף דבר לאחר ששקלתי ואיזנתי בין כל השיקולים שנזכרו לעיל, אני משית על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם מס' 1 - קנס כספי בסך של 100,000 ₪ או 200 ימי מאסר תמורתו.

בית משפט השלום בבאר שבע תו"ב 66161-12-14 ועדה מקומית לתיכנון ובנייה ערד נ' גרינבוים ואח' לפני כבוד השופטת זהר דולב להמן המאשימה הועדה המקומית לתיכנון ובניה ערד ע"י ב"כ עו"ד חיים שימן ועו"ד דור סלע הנאשמים 1. יהודה גרינבוים 1. דבורה גרינבוים שניהם ע"י ב"כ עו"ד אשר אוחיון גזר דין

בעיניין זה אין לי אלא להפנות לקביעת כב' הש' שהם בסעיף 8 להחלטתו ב-רע"פ 5509/13 סלימאן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה 'מבוא העמקים' (20.10.13) (להלן: ענין סלימאן) - "בית משפט זה עמד, לא פעם, על חומרתן של העבירות על חוקי התיכנון והבניה, אשר פוגעות קשות בשלטון החוק, בסדר הצבורי ובמדיניות התכנונית, ועל הצורך להאבק בהן, על מנת להביא לביעורו של נגע זה". ב-עתפ"ב 70661-03-19 איבגי נ' וועדה מקומית לתיכנון קרית גת (23.12.19) (להלן: פרשת איבגי) (אליו הפנה ב"כ המאשימה) עמד כב' הש' אינפלד על הערכים החברתיים שנפגעים מבצוע עבירות תיכנון ובניה וקבע, בסעיפים 36-38 לפסק דינו, כי בנוסף לפגיעה ב"שילטון החוק" - "דיני התיכנון והבניה מטפלים במכלול רחב מאוד של אינטרסים חברתיים, החל מבטיחות וכלה באיכות הסביבה... בניה ללא היתר מתאים עלולה לאפשר סיכונים מגוונים, כגון היבטים של יציבות מבנית, סכוני אש, מוגנות מטילים עויינים ועוד. בניה בנגוד לתכנית יכולה לפגוע בערכים חברתיים נוספים, בהעמסה על משאבים צבוריים שאינן מספיקים... לדוגמא, בעומסי תנועה בחניה שייוצרו במקום שלא תוכנן לכך... הוספת מבנה יכולה ליצור אי התאמה של מערכות נקוז הגשם או תשתית הביוב, על כל התיקונים הכרוכים בכך. אופי השמוש יכול להשפיע על ניזקי רעש, זהום ועוד... אין לזלזל גם בשיקולים נוספים כגון אסתטיקה של הנוף העירוני וזכות התושבים לקבוע את מראה עירם... הפיקוח התיכנוני כולל גם אפשרות להיתנגד משום נזק הצפוי לשכנים, אשר זכותם להשמע...". מידת הפגיעה בערכים החברתיים לא מבוטלת - מעשי הנאשמים תורמים לכאוס תיכנוני המתרקם בנוגע למשאב הקרקע המוגבל ולסיכול גיבוש מדיניות תכנונית נטולת אילוצים.

...

בניה כזו היא בעלת נראות גבוהה ובעצם קיומה מעודדת ביצוע עבירות נוספות ומתן תמריץ שלילי לאחרים לעקוף את ההליך התכנוני - מכאן שפוטנציאל הנזק הוא רב; היקף הבניה לא נמצא ברף גבוה, אולם לא ניתן להתעלם מהיקף הבניה וגודל החריגה מההיתר - לנאשמים ניתן היתר לבניית מחסן בלבד בגודל של 10 מ"ר והם חרגו מהיתר זה כאשר בנו מחסן בהיקף של כ-12 מ"ר. מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי עסקינן לא רק בחריגה מההיתר לגבי גודל המחסן - אלא שבנוסף הנאשמים גם בנו בריכה בגודל של כ-4 מ"ר, ביצעו חיבור לתשתיות ובנו גדר בהיקף בהיקף 32 מטרים, בגובה 2 מטרים (קרי רבע מגובה הגדר, המתפרסת על פני 32 מטרים אורך, נבנה מעבר ל-תקנות הפטור ושלא בהתאם לתנאים שנקבעו בהן).

סוף דבר הנאשמים בנו מחסן בגודל של כ-12 מ"ר, החורג מהגודל שנקבע בהיתר ונבנה בסטייה מההיתר שניתן לבקשתם, בנו בריכה בצורת "ר" בגודל של כ-4 מ"ר בלא היתר, חיברו המחסן והבריכה למערכות מים, ביוב, חימום וקירור, בלא היתר, ועל הסיכונים והנזק הנובעים מכך אין צורך להכביר מילים, ובנו גדר חיצונית בהיקף 32 מטרים אורך, בגובה 2 מטרים, גם זאת ללא היתר ובניגוד ל-תקנות הפטור ול-הנחיות המרחביות (להלן ולעיל: העבודות והשימוש).

לא יצהירו על ההתחייבות היום - יהיה עליהם לרצות 30 ימי מאסר בפועל, על מנת לכפות אותם לעשות כן. אני מורה לנאשמים להתאים את המקרקעין לתכנית ולהיתר החלים על המקרקעין, לרבות ניתוק המחסן והבריכה מתשתיות, התאמת גודל, אופי ומיקום המחסן להיתר שניתן והתאמת גובה הגדר ל-תקנות הפטור ול-הנחיות המרחביות, לרבות ביצוע כל הדיווחים והתשלומים הנדרשים (להלן: צו התאמה).

אני מורה לנאשמים להרוס את הבריכה ולהרוס את המחסן והגדר, ככל שלא ניתן להתאימם כאמור לעיל (להלן: צו ההריסה).

בית משפט השלום בבאר שבע רע"ס 44450-08-22 עריית ערד נ' נוסבוים 20 אפריל 2023 לפני כבוד השופטת אורית קרץ בעיניין: עריית ערד ע"י ב"כ עו"ד חיים שימן ועו"ד דור סלע המאשימה שרה נוסבוים ע"י ב"כ עו"ד יורם דדיה הנאשמת גזר דין

נטען בתגובה: "המאשימה סבורה כי מעשיה ודרך הילוכה של הנאשמת בבחינת "טובלת ושרץ בידה", שעה שמחד, לכאורה, מבקשת לתקן את דרכיה, אך מאידך, "באותה נשימה", ממשיכה לפרוץ גדרי חוק ולבצע עבירות בניה מבלי שבידה היתר כדין, שומטים כליל את הקרקע תחת בקשתה להורות על ביטול הרשעתה, ועל בית המשפט הנכבד להביא זאת בסך שיקוליו עת יפנה הוא להכריע בסוגיה".

...

בהתאם לפסיקה, לא די בהוכחת קיומו של חשש לפגיעה בנאשם כדי להוביל למסקנה שאין להרשיעו בדין.

בעפ"ג (ב"ש) 6700-09 אלזם נ' מדינת ישראל (3.3.10) נפסק ביחס לעבירות אחרות ויפה גם לענייננו: "אין אנו מכירים מקומות עבודה בשירות הציבורי שבהם ההרשעה אוטומטית מביאה לשלילת המועמדות או פסילתה, להיפך... נעשית בדיקה ובחינה של כל מקרה לגופו והחשוב הוא מה העבירה ומה נסיבותיה ולא עצם ההרשעה או היעדרה". נוכח האמור בקשת הנאשמת להימנע מהרשעתה – נדחית.

בענייננו, לא מצאתי כי יש לסטות ממתחם העונש ההולם בין לקולא ובין לחומרא התוצאה בשים לב למתחם העונש ההולם ולנסיבות שפירטתי לעיל, שנוגעות ושאינן נוגעות לביצוע העבירה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 3,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.5.23 ובכל 10 לחודש שלאחריו.