מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עבירות בנייה ושימוש אסור לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבנייה

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

הנאשמים כולם הורשעו בתו"ב 48909-03-17 (להלן: התיק המאוחר), לאחר שמיעת הוכחות, בעבירה של שימוש אסור לפי סעיף 243 לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק).
...
לכך נעתר בית המשפט, אך לאחר מכן לא הוגשה כל הודעה, מטוב ועד רע. בהמשך, לאחר שניתנה הכרעת הדין ונשמעו הטיעונים לעונש, חזר בית המשפט והעיר כפי שהעיר בשלבים קודמים של המשפט, כי שעה שהנאשמים עותרים להתחשבות מיוחדת בשל מצבם הכלכלי, היה מקום לכך שלכל הפחות יסירו סוף כל סוף את המחדלים, ויגיעו לשלב הטיעונים לעונש בידיים נקיות.
אציין כי שוכנעתי שהנאשמים מתקיימים בדוחק, ואלמלא כן הייתי סבורה כי ראוי להטיל עליהם קנסות מכבידים נוכח התנהלותם האסורה על פני שנים.
לאחר כל זאת, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם 1 בגין העבירה נושא תו"ב 10328-06-13: קנס כספי בסך 25,000 ₪.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

העבירות והרקע הנאשם הורשע על פי הודעתו בעבירות של בנייה אסורה ושימוש אסור, לפי סעיף 243 לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.
...
אציין כי בדרך זו הלך בית המשפט המחוזי בעניין ח'טיב הנ"ל. בנוגע לתשלומי אגרות הבנייה, לא נחלקו הצדדים, ולא נטען דבר מפי הנאשם, כך שיש לקבל את עתירת התביעה.
גזירת הדין בסופו של דבר, יש לגזור על הנאשם עונש בהתאם לעיקרון ההלימה, בגדרי המתחם שקבעתי, ובנוסף, יושתו עליו חלק משווי המבנה, ואגרות.
אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 70,000 ₪, או 140 ימי מאסר תמורתו.

בהליך ערעור תיק פלילי בניה (עתפ"ב) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

רקע והליכים: ביום 22.9.19 הורשע המערער, על פי הודאתו, בעבירות של בניה אסורה ושימוש אסור, לפי סעיף 243 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"א – 1965.
...
דיון ומסקנות: לכאורה, דין הערעור להידחות על הסף, שכן תקופת הזמן להגשת הערעור הסתיימה ביום 22.4.22 והערעור הוגש ביום 24.5.22, זאת בלא שהוגשה בקשה להארכת מועד.
כמובא לעיל, החליט בית המשפט כי "... ככל שתשולם הקרן בתוך 21 יום, יוכל הנאשם להגיש בקשה בעניין קנס הפיגורים, ואזי תתבקש התביעה לשקול עמדתה...". הקרן שולמה, התביעה התנגדה, אך החלטתו של בית המשפט ניתנה סוף-דבר על-סמך העברת העניין למרכז, ותוכנה התמצה ב"משנמסר כי הקנס מטופל אצל המרכז לגביית קנסות, לא יתערב בית המשפט באופן גבייתו.
אולם, לא ניתן לתת לכך משקל מכריע או מהותי, שכן כך מורה הדין, כהלכה שנפסקה בעניין אזולאי הנ"ל. סוף-דבר: טענותיו העיקריות של המערער נדחות, ומשנמצא כי הסמכות נתונה למרכז לגביית קנסות – נדחה הערעור.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

החל מתיקון 116 לחוק התיכנון והבניה מיוחס לנאשם, אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיף 246 לחוק התיכנון והבניה ועבירה של שימוש אסור במקרקעין, עבירה לפי סעיף 243 (ה) לחוק התיכנון והבניה.
...
בית המשפט העליון הוסיף וקבע : "כפי שציין בית משפט השלום, כאשר מדובר בהפרה של צו שיפוטי, מדיניות בתי המשפט היא להחמיר בענישה, ובנסיבות המתאימות – להטיל עונש של מאסר בפועל (רע"פ 9239/12 אבו עראר נ' מדינת ישראל (2.1.2013)). זאת, כאשר מתרשם בית המשפט כי הטלת קנסות ועונשים מותנים אינה משיגה את מטרת ההרתעה, ונדרשת פנייה לאפיקי ענישה חמורים יותר. בענייננו, על אף שניתנה למבקש הזדמנות להסדיר את הפרות החוק שביצע, במסגרת פסק הדין משנת 2002, הוא התעלם מהצווים השיפוטיים והמשיך בסורו. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי גזר הדין סוטה לחומרה במידה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". רע"פ 11920/04 סעיד נאיף נ' מדינת ישראל (26.03.2007), נדחה ערעורו של נאשם על העונש שהוטל עליו, כלל 45 ימי מאסר בפועל, קנס בסך של 7,500 ₪ והתחייבות בסך של 10,000 ₪, וזאת בגין הפרה ראשונה של צו הריסה לתוספות לבית מגורים בשטח כולל של 308 מ"ר. עפ"א 61189-07-13 חט'יב נ' ועדה מקומית בקעת בית הכרם (1.4.14)), אישר בית המשפט המחוזי בחיפה גזר דין של 90 ימי מאסר בפועל, על מי שהורשע באי קיום צו שיפוטי להריסת בית מגורים.
כאשר מניעותו של הנאשם לבצע עבודות שירות נובעת מנסיבות שאינן תלויות בו או ברצונו הטוב, אלא אך בשל מצבו הבריאותי שאליו הוא נקלע שלא באשמתו אני סבורה כי לא יהיה זה צודק או הוגן לגזור עליו חלף מאסר בעבודות שירות, מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, בעניין זה אפנה לרע"פ 1/09 ג'וג'ו אסרף נ' מדינת ישראל, (17.03.2010): "נציין כי במובן הערכי אין מצבו של אדם עם מוגבלויות צריך לדעתנו להיות שונה לרעה מזה של כל אדם, לא רק בשל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח-1998, המדבר (סעיף 2) ב'זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים', אלא בשל חובת הגינות שאינה טעונה חוק, והיא מעוגנת בערכים אנושיים בסיסיים. הרי לא יתכן, כי אדם עם מוגבלות ייאסר במקום שאחר לא ייאסר". הדברים מצאו ביטוי בפסיקה ענפה בה דובר בנאשמים אשר בית המשפט מצא תחילה כי העונש הראוי להם הוא מאסר בעבודות שירות, אולם בשל מצבם הבריאותי שבעטיו הם נמצאו כלא כשירים להשמה בעונש זה , בתי משפט בסופו של דבר השיתו עליהם ענישה מקלה יותר בדמות מאסר מותנה.
בענייננו הגם שבנסיבות ביצוע העבירות וכן בנסיבות הנאשם אני סבורה כי עונש של מאסר בפועל שלא בעבודות שירות קרי מאסר בפועל יש בו כדי להוות פגיעה שאינה מידתית בעניינו של הנאשם ולפיכך, אני מוצאת לנכון לקבוע את עונשו של הנאשם הרף התחתון של מתחם העונש ההולם.
לאור האמור ולאחר שנתתי משקל למכלול השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור הנאשם עבירה על פי פרק י' של חוק התכנון והבניה ויורשע בה. קנס בסך של 55,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

החל מתיקון 116 לחוק התיכנון והבניה מיוחס לנאשם, אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיף 246 לחוק התיכנון והבניה ועבירה של שימוש אסור במקרקעין, עבירה לפי סעיף 243 (ד) לחוק התיכנון והבניה.
...
בית המשפט העליון הוסיף וקבע : "כפי שציין בית משפט השלום, כאשר מדובר בהפרה של צו שיפוטי, מדיניות בתי המשפט היא להחמיר בענישה, ובנסיבות המתאימות – להטיל עונש של מאסר בפועל (רע"פ 9239/12 אבו עראר נ' מדינת ישראל (2.1.2013)). זאת, כאשר מתרשם בית המשפט כי הטלת קנסות ועונשים מותנים אינה משיגה את מטרת ההרתעה, ונדרשת פנייה לאפיקי ענישה חמורים יותר. בענייננו, על אף שניתנה למבקש הזדמנות להסדיר את הפרות החוק שביצע, במסגרת פסק הדין משנת 2002, הוא התעלם מהצווים השיפוטיים והמשיך בסורו. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי גזר הדין סוטה לחומרה במידה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". רע"פ 11920/04 סעיד נאיף נ' מדינת ישראל (26.03.2007), נדחה ערעורו של נאשם על העונש שהוטל עליו, כלל 45 ימי מאסר בפועל, קנס בסך של 7,500 ₪ והתחייבות בסך של 10,000 ₪, וזאת בגין הפרה ראשונה של צו הריסה לתוספות לבית מגורים בשטח כולל של 308 מ"ר. עפ"א 61189-07-13 חט'יב נ' ועדה מקומית בקעת בית הכרם (1.4.14)), אישר בית המשפט המחוזי בחיפה גזר דין של 90 ימי מאסר בפועל, על מי שהורשע באי קיום צו שיפוטי להריסת בית מגורים.
יחד עם זאת ולאחר שאני סבורה שיש לשקול שיקולי הרתעה בתוך מתחם העונש ההולם, אני סבורה שהעונש המתאים הוא עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות לתקופה קצרה.
לאור האמור ולאחר שנתתי משקל למכלול השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בן 2 חודשים.
בהתאם לחוות הדעת של הממונה אני קובעת כי הנאשם יתייצב לתחילת העבודות ביום 30.8.22 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות קנס בסך של 30,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו