נוכח כל האמור העמיד בית המשפט את עונשו של המשיב בגין שני האישומים על 30 חודשי מאסר בפועל (בנכוי ימי מעצרו); וכן הפעיל שני עונשי מאסר מותנים בני שבעה וחמישה חודשים, במצטבר, כך שסך הכל ירצה המשיב 42 חודשים מאסר בפועל; הטיל עליו מאסר מותנה בן 9 חודשים למשך 3 שנים, לבל יעבור כל עבירת אלימות; הפעיל התחייבות מתיק קודם להמנע מבצוע עבירות בסך של 1,500 ₪; וחייב אותו בתשלום פיצוי בסך של 5,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים.
...
נוכח כל האמור העמיד בית המשפט את עונשו של המשיב בגין שני האישומים על 30 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו); וכן הפעיל שני עונשי מאסר מותנים בני שבעה וחמישה חודשים, במצטבר, כך שסך הכל ירצה המשיב 42 חודשים מאסר בפועל; הטיל עליו מאסר מותנה בן 9 חודשים למשך 3 שנים, לבל יעבור כל עבירת אלימות; הפעיל התחייבות מתיק קודם להימנע מביצוע עבירות בסך של 1,500 ₪; וחייב אותו בתשלום פיצוי בסך של 5,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים.
בערעור נטען, בין היתר, כי עונש המאסר בפועל שהושת על המשיב אינו הולם את מעשיו, וחורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת; כי על אף שבית המשפט הדגיש את חומרת מעשיו של המשיב ואת מסוכנותו הרבה – לא ניתן לכך משקל ראוי במסגרת גזירת העונש; כי בית המשפט קבע מתחם ענישה מקל, לא מיקם את המשיב בתוך המתחם ולא נימק את אופן גזירת העונש כנדרש; כי מגזר הדין עולה, לשיטתה, כי בית המשפט למעשה גזר על המשיב עונש כולל וחופף בעבור שני האישומים יחד; וכי בית המשפט שגה בעשותו כן.
לאחר עיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ולאחר שקיימנו דיון לפנינו ושמענו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
עוד יצוין כי המשיב השתתף בעבר (הלא רחוק) בתוכנית שיקומית משמעותית במסגרת בית המשפט הקהילתי, אולם לא צלח את התוכנית והוצא ממנה, וחודשים בודדים לאחר שהורשע בבית המשפט הקהילתי – שב וביצע את העבירות מושא תיק זה.
מכל האמור לעיל עולה כי נדמה שאין מורא החוק על המשיב, ובנסיבות דנן מצטרפים לעקרון ההלימה גם שיקולים שעניינם הרחקתו מהציבור כדי להגן על שלום הציבור מפניו, ואלה גוברים על פני שיקולי השיקום.
אשר על כן, בשים לב לכך שאין דרכה של ערכאת הערעור למצות את העונש, אנו מקבלים את הערעור במובן זה שלעונשו של המשיב יתווספו 12 חודשי מאסר בפועל, כך שחלף 42 חודשי מאסר בפועל שהושתו על המשיב יעמוד עונשו על 54 חודשי מאסר בפועל.
