מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עבירה של עקירת עצים מוגנים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע – כך לטענת מר לוביץ – איננו מבין את חומרת מעשיו המהוים עבירות פליליות, הן כריתת עץ מוגן, הן כניסה לחצרים והסגת גבול, והן גרימת נזק לרכוש הזולת.
התובע איננו מציין בכתב התביעה כי בכוונתו לעקור את עץ הזית הקיים - שהוא כאמור עץ מוגן – ולשתול עץ זית אחר במקומו.
...
גם אם אני מקבל את טענת הנתבע כי היתה לו כוונה טובה בקיצוץ העץ וריפויו מהמחלה ממנה סבל העץ, אין הדברים מצדיקים עשיית הפעולות מבלי לבקש את רשות התובע לעשותם.
על כן אני קובע כי הנתבע גרם נזק אסתטי לבנין ועליו לשלם לדיירי הבניין פיצוי בשל כך. עם זאת, סכום הפיצוי אותו דורש התובע בסך 24,000 ₪ הוא מופרז.
הנתבע ישלם אפוא לתובע את הסך של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

האחד, כי הצוו הנו בנגוד להוראת סעיף 15 לפקודת היערות שכן במקרקעין האמורים מצויים עצי זית שהנם עצים מוגנים לפי פקודת היערות, ובכך חושף הצוו את התובע לעבירה פלילית.
השני, כי לא הונחה תשתית ראייתית מלאה בפני עושה הצוו, טרם עשייתו, לרבות המצאותם במקום של עצי זית מוגנים שללא רישיון עקירה מפקיד היערות לא ניתן להורות על פינויים, וכי התובע רכש זכויות תביעת בעלות.
...
לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות בשל איחור בהגשתה, שכן הצו הוצא בתאריך 28.1.2018 ולפי הוראותיו היה על התובע לפנות את המקרקעין בתוך 30 ימים, ובתוך פרק זמן זה לפנות לבית המשפט.
אינני מקבלת טענה זו. טענת ב"כ התובע נסמכת על הטענה כי נטועים במקום עצי זית, טענה שנסתרה, כאמור לעיל, וכן על הטענה לפיה הממונה אינו ער לקיומה של תביעת בעלות בהליכי הסדר, טענה העומדת בסתירה לתע"צ אשר צורפה כנספח 1 לתשובת המדינה, וממילא אין די בתביעת הסדר בעלות כאמור, כדי להקים זכות במקרקעין ולמנוע את הוצאת הצו.
לאור כל האמור, התובע לא הוכיח כי נפלו פגמים בהוצאת הצו על ידי הנתבעת.
אשר על כן, אני דוחה את התובענה.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

וכן כעולה מהוראות סעיף 61(ג) לחוק העונשין, ניתן להשית על המערער קנס נוסף לכל יום של עבירה בסך 1,400 ₪.
על כן, בנסיבות העניין, בהיתחשב במדיניות הענישה הנהוגה בעבירות נשוא הדיון, כאשר מדובר בעבודות בניה ושימוש חורג ללא היתר בשטח של כ-500 מ"ר, במקרקעין שייעודם חקלאי, כאשר שני המערערים יחדיו, עקרו עצי זית, הכשירו את הקרקע, בנו גדרות רשת מסביב למגרש באורך של 90 מ"א ובגובה 2 מ', והניחו מבנה עץ בשטח של כ-30 מ"ר, בהיתחשב בערכים המוגנים שנפגעו מבצוע העבירה ובהיתחשב בכך שגבול הקנס המאקסימאלי של שלוש העבירות בהם הורשעו המערערים על-פי סעיף 204 (א) ו-(ג) לחוק (בנוסחו לפני תיקון 116) בצרוף סעיף 61 לחוק העונשין העומד על-סך 179,800 ₪, מיתחם הענישה ההולם למערער 1 הינו קנס בסך 30,000 ₪ עד 80,000 ₪ והתחייבות כספית באותו מיתחם; ואילו מיתחם הענישה ההולם את מעשיו של המערער 2, אשר הפעיל עסק מסחר ברכבם ללא היתר, במקרקעין שייעודם חקלאי, ובהיתחשב במשך התקופה במהלכה נעשה שימוש מסחרי בעסק וברווח שהפיק, מיתחם הענישה ההולם נע בין קנס בסך 70,000 ₪ עד 170,000 ₪ והתחייבות כספית באותו מיתחם; לעניין זה ראו: עפ"א (חי') 18363-11-17 ג'נאים נ' ועדה מקומית לתיכנון לב הגליל (03.12.2017); ע"פ (נצ') 32286-10-10 מוסלם נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה מבוא העמקים (01.12.2010); ע"פ (חי') 3304/08 אדריס נ' ועדה מקומית לתיכנון והבניה גבעות אלונים (11.09.2008).
...
חלף ההתחייבות הכספית שהוטלה בגזר דינו של בית משפט קמא, אני מחייב את המערער מס' 1 לחתום התחייבות כספית בסך 40,000 ₪ להימנע למשך תקופה של שנתיים מהיום מלעבור אחת מהעבירות המנויות בפרק י' לחוק התכנון והבניה.
סבורני, כי עובדה זו אינה ממלאת אחר אחד התנאים האמורים בסעיף 204 לפי נוסחו לפני תיקון 116 להטלת מאסר או קנס יומי בגין עבירה נמשכת.
סוף דבר, הערעור מתקבל אפוא, כאמור בסעיף 26 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 9.11.2014 היו, איפוא, בפני המישטרה שתי עדויות נוספות בנוגע לבצוע עבודות בשטח ללא היתר, כאשר מעדות המפקח באינוסוביץ עלה באופן ברור שנפגעו צמחים מוגנים ונעקר עץ. עדויות אלה חזקו, באותה עת, את החשד כי המחפר שימש לבצוע חפירה (כריה שלא כדין) ועקירת עץ, שלא כדין.
בנסיבות אלה, ולאור העובדה שמר עיילבוני הודה במפורש שעקר עץ, בצרוף התמונות שצילם המפקח ריקלין המעידות על ביצוע עקירת עץ כאמור, הצטברו בידי המישטרה די ראיות שיש בהן כדי לבסס חשד סביר לבצוע עבירה של עקירת עץ גם לפי סעיף 15 לפקודה.
...
אני דוחה, אפוא, את טענותיהם כלפי המשטרה במישור זה. סיכומו של דבר, במועד תפיסת המחפר ובכל התקופה עד לשחרורו לידי נציגי התובעת, כנגד הפקדת ערובה, היו בידי המשטרה ראיות המבססות (לכל הפחות) חשד סביר לכך שהתובעת, באמצעות מפעיל המחפר, בצעה עבירות של כרייה שלא כדין לפי סעיף 111ב לפקודת המכרות ועקירת אילן, לפי סעיף 5(ב) לפקודת היערות.
דרישת התובעים לשחרור המחפר ללא תנאי היא שגרמה בסופו של דבר להתארכות משך הזמן בו החזיקה המשטרה במחפר, עד לדיון שהתקיים ביום 11.11.2014.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

"חברת ג'רמי" העבירה 3 הצעות מתחרות של קבלנים לא מתאימים, כך שלא היה מקום להעדיף את מי מהם על פניה של "חברת בני גרידיש". פרק ז' - תביעת הרשלנות נגד עו"ד גרידיש כאמור, סעיף ה' למכתב ההבנות נקבע כך: "ההלוואה ו/או מסגרת האשראי יהיה כנגד שעבוד דרגה ראשונה של זכויות המוכר בקומבינאציה". ההוראה נ"ל לא נכללה בהסכם הקומבינאציה.
קנס בגין עקירת עצים - נטען כי שולם קנס על כך ש- "חברת ג'רמי" עקרה עצים מוגנים בעת הריסת המבנים (ס' 107 לתצהירו של בני גרידיש).
...
הדרישה נדחית.
התוצאה היא שהנזקים הכספיים הנטענים של "כחול לבן" ושל "חברת בני גרידיש" כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי "חברת ג'רמי" לא הוכחו.
התביעות וההודעות בין יתר הצדדים נדחות הדדית ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו