עבירה על חוק פיקוח על מוצרים ושיורתים

כנגד המערערים הוגש כתב אישום אשר ייחס להם, בין היתר, ביצוע עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח – 1957 (להלן: "חוק הפיקוח") וצוים שהותקנו מכוחו.

העירעור היתקבל באופן חלקי, כך שהמערערים הורשעו בסופו של יום בהוראות החיקוק הבאות: אי-קיום חובת רישיון – עבירה לפי סעיף 2 לצוו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצור מוצרי תעבורה והסחר בהם) התשמ"ג-1983,(להלן: "צו הפיקוח") עבירה לפי סעיף 39 (ב) (1א) ולסעיף 39 ב לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח – 1957 (להלן "חוק הפיקוח").

...

דיון לאחר שבחנתי מכלול הנסיבות שבענייננו וטיעוני הצדדים סבורני שיש ממש בטענות המערערים ואין להורות על חילוט המוצגים או גריטתם.

המדינה כאמור טוענת לתכלית מניעתית תוך שהיא נתלית בדבריו של כבוד השופט מלצר ברע"פ 2171/10 סקוטר סנטר בע"מ נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 07.09.10) "זאת, בפרט משנראה כי אין תוחלת בהשבת התפוסים לידי המבקשת בלתי אם לצורך ביצוע פעולות שהדין איננו מתירן, לרבות מכירתם ומסירתם לאחרים, באופן שאלה יוכלו לעשות בתפוסים שימוש שהוא אסור כיום...". יוער, שסוגיה זו אף מנעה מכבוד השופט מלצר מלהיעתר לבקשה "לחלופת תפיסה" שכן בשעתו הועמדו לדין המערערים בגין ייצור ותיקון כלים מסוגם של התפוסים.

פגיעה כזו נראית לי לא מידתית בעיקר בשל ענישתם של העוררים בפני מותב זה. לפיכך, ובכדי לאזן בין זכות הקניין לשלום הציבור הנני מורה על השבת המוצגים לידי המערערים כשהם מפורקים.

אינני רואה להיעתר לבקשה זו, לא ברור לי אף הביסוס החוקי לדרישה זו בוודאי שאין הצדקה לכך בנסיבות בהן הוריתי להשיב את המוצגים למערערים.

ב"גליון החקירה" של הנאשם (ת/1) מופיעה האזהרה הבאה: "הנך חשוד כי בתאריך 19.12.18 נכנסה לחנותך המפקחת מירי אלימלך וערכה קניית ניסיון למספר מוצרים שבפיקוח ונמצאו בהם חריגות. כאשר הזדהתה בפני אשתך שהייתה על הקופה, אשתך חטפה את החשבונית וזרקה אותה בנגוד לחוק הפיקוח על מוצרים ושירותים". עיון במכתב שמסר הנאשם בעת חקירתו (ת/9) מעלה כי הוא אינו כולל היתייחסות לטענה שחטף חשבונית, שהשמיד חשבוניות, שצעק על הפקחים או שסרב להזדהות (נכתב בו שסרב למסור חשבונית כיוון שהמפקחים לא שילמו על הרכישה).

במקרה שבפניי לא רק שהמפקח לא ציין בהזמנה לחקירה או באזהרה בפתח החקירה שהנאשם חשוד בעבירה של הפרעה למפקח לפי סעיף 34(ד) לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, אלא שהעובדות שתיאר באזהרה בפתח החקירה מתייחסות בכלל להיתנהגות אישתו של הנאשם, ולא להיתנהגות הנאשם עצמו.

שפיטתו של הנאשם על העבירה של הפרעה למפקח מבלי שניתנה לו כל זכות טיעון בעיניינה בטרם הוגש נגדו כתב אישום, והוא יוכל להתייחס אליה לראשונה במשפטו שלוש שנים לאחר הארוע, תיפגע פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות.

...

בפני בקשה לביטול כתב אישום, מחמת טענת "הגנה מן הצדק". נגד הנאשמים הוגש כתב אישום, במסגרתו מיוחסות להם עבירות על חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים - מכירת מוצרים במחיר העולה על המחיר הקובע, הפרעה לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו, וכן המנעות מלמסור ידיעה ומסמכים.

...

כך למשל ניתן למצוא מקרים בהם נעתר בית המשפט לבקשה לביטול כתב אישום מטעמי 'הגנה מן הצדק' בהיעדר חקירה של החשוד טרם הגשת כתב האישום [ר' למשל תו"ב (שלום-קריות) 44015-04-12 ועדה מקומית לתכנון ובניה לב הגליל נ' נסאר (12.6.2014)].

טענות מסוג זה אינן ראויות להתברר במסגרת טענות מקדמיות, ואף ספק בעיניי אם בכוחן להקים טענת "הגנה מן הצדק". סוף דבר, הבקשה לביטול כתב האישום מחמת טענת "הגנה מן הצדק" – נדחית, לעת הזו.

אני קובע דיון לקבלת מענה מפורט לכתב האישום ליום ראשון, 5.7.20, שעה 10:30.

על מנת להטמיע באופן מיטבי את דרך סימון מחירי הסיגריות בסניפיה, העבירה המשיבה למנהלי המרחבים ומנהלי הסניפים נהלים פנימיים, בהם עודכנו אודות אופן סימון מחירי הסיגריות.

לפי הצעות החוק, בעקבותיהן גובש התיקון (הצעת חוק הפיקוח על מוצרים ושירותים (תיקון מס' 21) (פירסום והצגת מחירים), התשנ"ז – 1996 (הצעת חוק מטעם הממשלה) והצעת חוק הצגת מחירים, התש"ס – 2000 (הצעת חוק מטעם ח"כ מ' נודלמן), כמו גם הדיונים שקוימו במליאת הכנסת (ביום 4.3.02) ובועדת הכלכלה (ביום 19.1.00 וביום 7.3.01), תכלית התיקון הייתה להבטיח, שיוצג לצרכן המחיר המלא של המוצר במטבע ישראלי.

...

סוף דבר על פי כל האמור, נתקיימו התנאים הדרושים לאישורה של התובענה כייצוגית.

לפיכך, ועל-פי דרישת סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, הריני מורה כדלהלן: אני מאשר הגשת תובענה ייצוגית נגד המשיבה, כבקשת המבקש, בכפוף לאמור בהחלטה זו. הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא "כל מי שרכש סיגריות בסניפי המשיבה, שלא סומן לגביהם מחיר כולל בהתאם לחובה הקבוע בדין, ונגרם לו עקב כך נזק ממוני". בהתאם לסעיף 11(א) לחוק תובענות ייצוגיות, כל חבר קבוצה רשאי להודיע לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום פרסום החלטה זו על רצונו שלא להיכלל בקבוצה.

אני קובע מעקב ליום 15.8.17 על מנת שעד 7 ימים לפני כן תודיע ב"כ המבקש על ביצוע הפירסום.

בכתב אישום מיוחסות לנאשם עבירות של הוצאת מכלי גפ"מ אל מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל לפי ס' 6 לצוו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכלי גז), התש"ן 1990 + ס' 39 לחוק הפיקוח על מוצרים ושירותים, התשי"ח – 1957 (שלושה אישומים), הכנסה לתחום השיפוט של מדינת ישראל מכלי גז שמולאו מחוץ לתחום השיפוט של ישראל, לפי ס' 5 לצוו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכלי גז), התש"ן – 1990 + ס' 39 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים התשי"ח – 1957 (שלושה אישומים), החזקת מכלי גז של ספק אחר לפי ס' 6 לצוו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון ומילוי מכלי גז) תשנ"א 1991 + ס' 39 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח – 1957 (שני אישומים), הספקת גז ללא רשיון לפי ס' 9 ו-25(ב) לחוק הגז (בטיחות ורשוי), תשמ"ט 1989, איחסון מכלי גפ"מ שאינם ריקים, במערום שלא במאונך וללא היתר כדין לכך, לפי ס' 5(ד) ו-16 לצוו הגז (בטיחות ורשוי) (בטיחות איחסנה של מכלים ומיכלי מחנאות במחסן גפ"מ ובמחסן עזר) התשנ"ב – 1992 + ס' 25(ב) לחוק הגז (בטיחות ורשוי) תשמ"ט – 1989.

בהתחלה לא הבינו מה קורה שם, זו פעם ראשונה שנתקלו באדם שהעלה להם את החשד שהוא עובר על החוק באמצע היום, בד"כ אלה שעוברים על החוק עושים זאת בשעה שהם לא עובדים – לפני 7:30 ואחרי 16:00.

...

נוכח האמור, אני קובעת כממצא שבעובדה כי ביום 31.09.08 ו- 09.07.08 מילא הנאשם את מכליו בחוות יונס, הנמצאת מחוץ לתחומי ישראל, והנאשם היה מודע לכך, וכי יצא מתחומי ישראל ונכנס אליה עם מיכלי הגז כנ"ל- כמפורט בכתב האישום.

לפיכך, אני קובעת כממצא שבעובדה שהנאשם של עיסוק בגז ללא רישיון והחזקת מיכלי גז של ספק אחר.

סופו של דבר, הנני מרשיעה את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.