עבודות שירות לנאשם בגידול וייצור סמים

כתב האישום הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב האישום בעבירות גידול, ייצור, הכנת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים); החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים.

בהנתן נסיבותיו האישיות של הנאשם, העדר הרשעות רלוואנטיות בפלילים והמלצת שירות המבחן, וחרף העובדה שקבל אחריות חלקית בלבד על מעשיו (משטען כי העבירות בוצעו למטרת צריכה עצמית), ביקשה לחרוג לקולה מן המיתחם ולגזור את עונשו של הנאשם ל-14 חודשי מאסר בפועל בנכוי תקופת מעצרו, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי, וחילוט הציוד ששמש את הנאשם לגידול סמים.

הנאשם יתייצב ביום 26.12.21 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השרות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

...

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם איננו חוזר בו מהודאתו בעבירות כנוסחן בכתב האישום, ובצד זאת ביקש לשכנע כי הסמים נועדו לצריכתו העצמית של הנאשם, כך בכלל וכך במיוחד בנוגע לבקשת המאשימה להכריז על הנאשם סוחר סמים, אשר דינה להידחות בהיעדר אינדיקציה לניסיון סחר.

טענה זו דינה להידחות הן מחמת כמויות הסמים והשתילים, והן מאחר שהנאשם הודה והורשע בעבירות של החזקת סמים וכלים שלא לצריכה עצמית.

מנגד, לא מקובלת עליי המלצת שירות המבחן להימנע כליל מהטלת מאסר.

החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל.

מאחר שמצאתי לחרוג לקולה ממתחם הענישה ולאפשר ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות, החלטתי שלא לנכות את ימי המעצר (28 ימים).

בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת ניתן להצביע על מקרים דומים, לרבות אלו שהוצגו בפניי על ידי הצדדים, העוסקים בבצוע עבירה של גידול סמים במעבדה, כמפורט להלן: רע"פ 666/20 רון עמרם נ' מדינת ישראל (3.2.20), המבקש הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים ושתי עבירות החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

ת"פ 40204-09-19 מדינת ישראל נ' אשכנזי (12.12.21), הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בגידול סם מסוכן במשקל של 8 ק"ג. בית המשפט קבע מיתחם עונש הולם שנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית.

...

למשל בע"פ 2000/06 מדינת ישראל נגד וייצמן (20.7.06), קבע בית המשפט העליון כי: "המאבק בנגע הסמים מחייב כי ההתייחסות לכל החוליות בשרשרת המסתיימת בהגעת הסם לציבור תהא מחמירה ועל כל מי שמהווה חוליה מחוליית השרשרת לדעת כי הוא נוטל על עצמו את הסיכון שבנשיאה בעונש המשקף את חומרת העבירות שביצעו ואשר משקף את הנזק שבמעשיהם לחברה". דווקא לנוכח שינויים בחוק בכל הנוגע לסם מסוג קנבוס מצא בית המשפט העליון להדגיש את חשיבות ענישת העוסקים בגידול או הפצת סם מסוג זה. בע"פ 2596/18 כפיר זנזורי נגד מדינת ישראל (12.8.18), קבע כבוד השופט עמית כי: "ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה – של גידול, ייצור והפקת קנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגראס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) – זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב"סמים קלים", ובהינתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו"סטרילית" של סמים".

ערעורו נדחה בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.

לנוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות המקרה שבפניי נע בין 9 ל-18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, בין התאריכים 7-16.1.20.

לא למותר לציין את קביעת בית המשפט באותו עניין ויפים הדברים לענייננו "מכאן, שעונשו של המערער נגזר בסופו של יום על בסיס כלל נסיבות המקרה- אופן הקמת המעבדה, איבזורה, שטחה מתוך שטח המרתף, הקף הייצור, כמות השתילים ומשקל הסם..." ביחס לנאשם נורמאטיבי, נעדר עבר פלילי הוטלו חודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד מאסר מותנה וקנס בסך 2,000 ₪ ת"פ 22042-10-16 מדינת ישראל נ. רשבה (עציר) (ניתן ביום 20.11.16) בגין הרשעת הנאשם בעבירות גידול סמים במעבדה מאולתרת ובה 36 שתילי קאנבוס במשקל כולל של 7.20 ג' והחזרת סם מסוכן לצריכה עצמית 0.34 ג' חשיש נקבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין 3-12 חודשי מאסר.

...

לעניין מדיניות הענישה הנוהגת עיינתי גם: ברע"פ 314/16 בן צבי נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.2.16) נדחה ערעורו של נאשם אשר הוחמר עונשו מ6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ל10 חודשי מאסר בפועל בגין גידול סמים בנסיבות בהן שכר הנאשם דירה לצורך גידול הסם ושימוש בכלים כדוגמת שלושה משקלים אלקטרוניים, 200 אדניות, 27 מנורות, חומרי דישון ואמצעים נוספים לגידול הסם והחזיק בסם מסוג קנבוס במשקל העולה על 2.5 ק"ג. בית משפט קמא קבע כי מתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

סמכותו של בית המשפט להורות על עונש פסילה ביחס למורשע בעבירות סמים אינה מסויגת על פי לשון החוק ובית המשפט רשאי לצוות על עונשו זה נוסף על כל עונש אחר.

לאור כל האמור הנני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: מאסר לתקופה של 8 חודשים בדרך של עבודות שירות.

רקע עובדתי הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב האישום בעבירה של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973 (להלן – פקודת הסמים) וכן בעבירה של החזקת כלים של סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 10 רישא, לפקודת הסמים.

בית המשפט קבע מיתחם ענישה בעבירה של גידול סמים הנע בין 6 חודשי עבודות שירות ל 18 חודשי מאסר והושתו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות על נאשם ללא עבר פלילי.

...

אני סבורה כי תקופה זו תאפשר לנאשם לחזור במהרה למסלול של אורח חיים נורמטיבי כפי שהצהיר בפניי שבכוונתו לעשות, ויחד עם זאת לא תחטא לעיקרון ההלימה והאינטרס הציבורי, בהתחשב בכמות הסם שגידל הנאשם שהיא אמנם כמות משמעותית, אך יש לבוחנה גם בהשוואה לכמויות שנתפסו במקרים דומים אחרים (בין היתר כמפורט לעיל).

לעניין העונשים הנלווים, לא מצאתי להשית על הנאשם פסילת רישיון נהיגה בפועל ולהסתפק בפסילה מותנית, היות ושוכנעתי כי רישיון הנהיגה נחוץ לו לצורך פרנסתו ושיקומו, לרבות הגעה למקום ביצוע עבודות השירות.

סוף דבר, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

לאור זאת, הנאשם גורס כי יש להסתפק במאסר מותנה, ולחילופין, לבחון מאסר לתקופה קצרה שתרוצה בעבודות שירות.

העיסוק בסמים שלא כדין, כשלעצמו מחולל מעשי עבריינות ופשיעה גם בתחומים פליליים נוספים, הן לצורך גידול או ייצור הסמים, הן לצורך ייבואם או רכישתם והן לצורך מכירתם.

...

בע"פ 4592/15 פדידה נ' מדינת ישראל, פסקה כ"ה (8.2.2016), נפסק: "מסקירת הפסיקה בנושא עולה, כי אמנם קיים גיוון רב בענישה, אולם במקרים העוסקים בהחזקת סם מסוכן מסוג הרואין או קוקאין שלא לצריכה עצמית, בכמות של עשרות גרמים, נע טווח הענישה בין שלוש לחמש שנות מאסר (ע"פ 8820/14 זהר שחר נ' מדינת ישראל (2015) בפסקה 12 וההפניות שם; 1313/14 גמאל בהתימי נ' מדינת ישראל (2015); עניין פיצו, בפסקה 14 וההפניות שם; ע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל (2013); ע"פ 11469/05 מדינת ישראל נ' עייש (2006); 5958/13 גיא שרגא סבג נ' מדינת ישראל (2014); 4203/14 אליהו כהן נ' מדינת ישראל (2015))" מדיניות הענישה הנהוגה: לאחר בחינת הפסיקה, שחלקה התייחס לעבירה בנסיבות חמורות או מקלות יותר, לעתים בצירוף עבירות נוספות, וכן בהתחשב גם בנסיבות ביצוע העבירה לפנינו וכמות הסם, אני סבור כי מתחם הענישה ההולמת נע בין 6 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

לאחר מתן הדעת לטעמיו של התסקיר ולנסיבותיו של הנאשם מצד אחד, אך מצד שני, בהינתן גילו שאינו צעיר עוד ואשר ניתן לטעון לגביו כי נהג באופן פזיז או בחוסר שיקול דעת כביכול, לצד העובדה לפיה הרעשתו הקודמת אינה כּה רחוקה בזמן, מכל אלה מתחייבת המסקנה לפיה ההרשעה הקודמת וגם נסיבותיו האישיות, לא הרתיעו אותו מביצוע עבירות סמים בשנים הקרובות שלאחר מכן, לרבות גילוי התעוזה מצדו לבצע סחר בסמים במקרה לפנינו, על כל החומרה המוגברת שבדבר.