עבודות שירות בתאונות קטלניות

ורישיונו לא נשלל מעולם; עוד נטען כי ישנם מקרים של תאונות קטלניות שבהם הוטל מאסר בעבודות שירות.

...

אין איפוא מקום להיעתר לערעור באשר למאסר.

לא מצאנו מקום להתערב גם במשך תקופת הפסילה.

נוכח ריבוי תאונות הדרכים המתרגשות עלינו חדשים לבקרים, ונוכח חריגתו של המערער מכללי הזהירות, אשר הביאה – כמה צר - לתוצאות הרות אסון, אין אנו רואים מקום לשנות מהחלטת בית המשפט קמא גם בעניין זה. נוכח הסכמת המדינה, בתנאים שנמנו מעלה, לבקשת המערער, מתקבל הערעור אך במובן זה שפסילת הרשיון תסויג, כך שיותר למערער להחזיק ברשיון דרגה 1, המתיר לו לנהוג במלגזה שמשקלה אינו עולה על 20 טון, בכפוף לתנאים הללו.

במקרים שכאלו, חרף העובדה, כי ניתן לבסס בהם הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עשוי בית-המשפט, בנסיבות חריגות ומיוחדות ביותר, להמנע מהשתת עונש מאסר בפועל, ולהסתפק בעונש של פסילת רישיון לזמן ארוך ומאסר לריצוי בעבודות שירות (ראו למשל ע"פ 2569/00 שמעון דהן נ' מדינת ישראל פ"ד נה(2) 613; ע"פ 1443/94, 889/94 רון מקרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 5198/94 יוסף כרמלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

כליאתה מאחורי סורג ובריח הוא מהלך פוגעני במיוחד לגביה, על רקע אורח חייה הנורמאטיבי לאורך כל השנים, ועל רקע פגיעותה המיוחדת בעקבות התאונה, שגם שירות המבחן ער לה. חרף כל אלה, נתוניה של המבקשת, גם בהצטברותם, אינם מהוים נסיבות אינדיבידואליות ייחודיות המבחינות את עניינה מעניינם של מרבית הנאשמים המורשעים בעבירות רשלנות הכרוכות בתאונות דרכים קטלניות.

...

לטענת המבקשת, הגם שבית-משפט זה נעתר לבקשות מסוג זה במשורה, לטענתה, העונש שקיבלה חרף הנסיבות המיוחדות שבעניינה, לאור פסיקה קודמת במקרים הדומים בנסיבותיהם לזה שלה, מביא לתוצאה בלתי מוצדקת ומן הראוי להיענות לבקשתה.

אכן, מרבית המורשעים בעבירות אלה – מן הסתם – הם אנשים מן היישוב, מה שקרוי נורמטיביים, אלא שנמצא לבתי המשפט לנסות להרתיע את הנוהגים בכביש מעבירות על-ידי המודעות כי אם יתרשלו ויפגעו בזולת, דינם מאסר.

כליאתה מאחורי סורג ובריח הוא מהלך פוגעני במיוחד לגביה, על רקע אורח חייה הנורמטיבי לאורך כל השנים, ועל רקע פגיעותה המיוחדת בעקבות התאונה, שגם שירות המבחן ער לה. חרף כל אלה, נתוניה של המבקשת, גם בהצטברותם, אינם מהווים נסיבות אינדיבידואליות ייחודיות המבחינות את עניינה מעניינם של מרבית הנאשמים המורשעים בעבירות רשלנות הכרוכות בתאונות דרכים קטלניות.

מאחר שאינני מוצאת בנסיבותיה האישיות של המבקשת את אותו ייחוד וחריגות הנדרשים כדי להצדיק סטייה מהקו העונשי המקובל בעבירות הנוגעות לתאונות קטלניות, ונוכח הנסיבות הקשות והתוצאות הטרגיות של התאונה נשוא הליך זה, דעתי היא כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, ולהותיר בעינו את העונש שנקבע בערכאות דלמטה.

עוד הפנה לשלושה מקרים של נהיגה בזמן פסילה (שלא לאחר עבירת הפקרה או תאונה קטלנית) ובהם אף שלא מדובר בנהיגה ראשונה בזמן פסילה, לא נגזרו עונשי מאסר ארוכים, ובמקרה בו המדובר בנהיגה שלישית בפסילה, נגזרו 8 חודשי מאסר בלבד, בנגוד לדרישה זהה של המדינה במקרה זה בעקבות נהיגתו הראשונה של הנאשם בפסילה.

בית משפט קמא קבע כי מיתחם העונש ההולם לעבירה של נהיגה בזמן פסילה נע ממאסר מותנה ועד 20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, ולעבירה של מסירת פרטים כוזבים קבע כי המיתחם הראוי נע משל"צ ועד למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

...

ניתוח הפסיקה שהוצגה לעיל ביחס לשילוב העבירות שביצע הנאשם בפרשה זו בנסיבות ביצוען (נהיגה בפסילה כאשר ברקע פסילה אחת של 48 חודשים כתוצאה מעבירת הפקרה ברף גבוה שלה), כאשר הנאשם מורשה במקור לנהיגה אך רישיונו פקוע 7 שנים, ומסירת פרטים כוזבים ללא ביצוע עבירות נלוות מסוג "בריונות כבישים", אני קובע מתחם ענישה לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות ביצוען שיחל ב- 6 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה לתקופה של 30 חודשים.

הנני גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין או ביצוע עבירה בניגוד לסעיף 62(4) בפקודת התעבורה והכל תוך 3 שנים מהיום.

עונש הפסילה אותו הפר המערער הוטל ביום 29.3.2018 על ידי בית משפט המחוזי בירושלים בת"פ 41735-04-13 בעקבות הרשעתו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בגין אחריותו לתאונה קטלנית, בה נספו 6 ילדים (גילאי 4-5) ומורתם, ועשרות ניפצעו.

עוד אציין כי בדיון בתיק המ"ת שהתקיים לאחר מכן בתאריך 22.2.23 , כאשר טענו הצדדים לגופו של עניין בטיעונים מקיפים וארוכים, טענה זו (של עמדת המאשימה למאסר בדרך של עבודות שירות) לא עלתה על ידי ב"כ הנאשם -המשיב שם, וכבוד השופטת שמאי לא חזרה על נימוק זה בהחלטה המקיפה מתאריך 22.2.23 בה קבעה תנאי שיחרור עד תום ההליכים.

...

לאור כל האמור, מתחם הענישה במקרה של נהיגה בזמן פסילה בתיק בו הורשע נאשם בגרימת מותו של אדם, בצבר העבירות שבפניי ובנסיבות ביצוען, כולל רכיב מאסר בפועל שנע בין 4 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות, ועד ל-20 חודשי מאסר בפועל.

בנסיבות אלה, אני סבורה, כי אין מקום להורות על מעצרו של המשיב לאלתר כעתירת המבקשת, ויש מקום להותיר את המשיב באותם תנאים מגבילים ולאפשר לב"כ המשיב דחיה לצורך לימוד התיק ועל מנת למצות את המשא ומתן עם המבקשת, משא ומתן אשר החל היום ולא הצליח להבשיל להסדר כולל בתיק.

לסיכום: לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בחנתי את עברו של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות ופסיקה הנוהגת, וללא קשר לדברים שייתכן ונאמרו בתיק המ"ת, אני סבור כי במקרה זה העונש הראוי הוא עונש לריצוי בדרך של עבודות שירות.

סיכומו של דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בדרך של עבודות שירות 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות וזאת בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 21.8.23.

תיאר כי הוא מבין שהתנהלותו במהלך הארוע הייתה שגויה והובילה להמשך העימות מול המתלונן, מוכן להתגייס להליך טפולי בתחום האלימות ומצבי הכעס וחושש ממאסר בעבודות שירות שיביא להפסקת עבודתו ולפגיעה משמעותית ביציבות הכלכלית של משפחתו.

לו היה מסתיים הארוע בתאונה קטלנית באובדן שליטה, אובדן השליטה הוא של החברה.

...

בת"פ ( מחוזי ב"ש) 9653-10-18‏ מדינת ישראל נ' מכלוף‏ (18.5.20 פורסם בנבו) - הורשע נאשם במסגרת הסדר טיעון בעבירות של חבלה במזיד ברכב ובאיומים, נגזרו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר מותנה ופיצוי למתלונן בסך 10,000₪.מדובר בהסדר סגור, עקב הליך טיפולי מוצלח, ותסקיר חיובי ממנו הושפע בית המשפט המחוזי שם. לאור נסיבות ביצוע העבירה לרבות זריקת חפץ המתכת בזמן נסיעה על רכבו של אחר ובהמשך האיומים כמפורט בכתב האישום ליד תחנת המשטרה, אני קובע, כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם הוא מ 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ברף התחתון ועד ל12 חודשי מאסר בפועל ברף העליון, לצד ענישה נלווית.

חלוף הזמן: חלפו כ4 שנים מעת ביצוע העבירה, העבירה בוצעה ב01.01.2020 והיום, נדרשים אנו לגזירת דינו, לפיכך סבורני כי יש לשקול במקרה זה את חלוף הזמן במסגרת השיקולים לקולא.

לאחר ששקלתי כלל השיקולים לעיל, לחומרה ולקולא, גוזר אני על הנאשם העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.