מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עבודות פנים הכוללות קירות חוץ

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

במסגרת חוות הדעת שערך המהנדס דוידוביץ מצא האחרון ליקויים שונים בדירה ובכלל זה סימנים שונים המעידים על רטיבות כלואה מתחת לריצוף הנובעת ככל הנראה מאיטום לקוי של קירות החוץ, וכן רטיבויות בקירות מעל הפאנלים.
בעקבות האמור, עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום הפיצויים הבאים: סך של 109,450 ₪ שמקורו בעלות תיקון הליקויים בדירה, לרבות בתחום הרטיבות הכוללות עבודות פנים וחוץ על פי חוות הדעת של המהנדס מטעמם ושתי הצעות מחיר.
...
    סוף – דבר: לאור כל האמור, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סך של 56,061 ₪ (סכום הליקויים כמפורט בחוות דעת המומחה לאחר שקלול התוספת וההפחתות עליהם עמדתי לעיל) הכולל את התוספת בשיעור 20% בגין ביצוע על ידי התובעים וכן כולל את תוספת של פיקוח הנדסי (10%) ומע"מ (17%).
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 4,500 ₪ בגין ירידת הערך האמורה שנקבעה על ידי מומחה בית המשפט, סך 5,000 ₪ בגין דיור חלוף וכן פיצוי בסך של 1,500 ₪ בגין עוגמת נפש.
באשר לשאלת ההוצאות (לרבות אלה שנטענו במסגרת סעיף 87.4 לכתב התביעה) ,הרי שבשים לב לפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק בפועל, הנני מורה שכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

טוענת רונן, כי לו היה הקבלן מבצע את העבודות להן התחייב, היה זכאי לתשלום בסך 389,000 ₪ כדלקמן: הריסות ובניה כולל פינוי- 45,000 ₪; ב. עבודות חשמל כולל אבזרי גוויס ולוח תלת פאזי- 70,000 ₪; עבודות אינסטלאציה כולל התקנת כלים סניטריים- 45,000 ₪; ד. עבודות טיח פנים כולל טיח "ווגה" ע"ג קירות חוץ- 35,000 ₪; ה. עבודות בטון ובניה בפתוח לרבות קירות, שבילים, משטחים ומעקות- 60,000 ₪; ו. הספקת אדמה גננית- 19,000 ₪; ז. נקוי המיגרש לרבות פינוי פסולת הבניה כולל טרקטור- 10,000 ₪; ח. עבודות ריצוף וחפוי חדרי רחצה- 70,000 ₪; עבודות רעפים כולל כל החומרים הדרושים- 20,000 ₪; י. עבודות איטום- 15,000 ₪.
...
תביעת משכונית כלפי רונן דין התביעה להתקבל, ולטעמי משכונית הנה אוחז כשורה.
סוף דבר התביעה השטרית של משכונית כלפי רונן - מתקבלת.
אני דוחה את תביעת רונן נגד הקבלן, ומקבל חלקית תביעת הקבלן נגד רונן, כך שעו"ד רונן תשלם לקבלן הסכומים הבאים במצטבר, בתוך 30 יום: 96,553 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מנגד, טוענים יעקובוב, שכחלק מדרישות הועדה המקומית לקבלת היתר בנייה, נדרשו יעקובוב לבנות ולהשביח את דירת התובע, ובין היתר – בניית מעטפת בגבול ההרחבה של דירת יעקובוב הכוללת יסודות קירות חוץ, וממ"ד בשטח של 12 מ"ר, תיקרה חדשה אשר מהוה את ריצפת יעקובוב, צביעת המעטפת, התאמת פתחי חלונות לדירת יעקובוב, תיקונים בחדר המדריגות, השבחת גג המבנה לצורכי כלל דיירי המבנה (להלן: "הקמת היסודות").
לגבי המוטה – גם בעלויות הבנייה שחייבתי את התובע חייבתי לפי מחיר מלא למרות שבפועל על פי ניסיון של הרבה מאוד שנות עבודה הייתי צריך לתת 50% מ- 70%, אני נתתי 50% מ- 100% עלות בנייה של קומת הקרקע לא הבאתי בחשבון שלא יצקו ריצפה, ולא יעשו עבודות נוספות, הוא היה צריך לשלם רק 50% מהתקרה – יסודות, עמודים וקירות חוץ שנוצקו וממ"ד וזה שווה פחות מ- 76,000 ₪.
התובע נהנה מהעבודות שבוצעו על ידי יעקובוב, וכל שנותר לו לעשות, הוא להתקין חלונות ולבצע עבודות פנים.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורה אני שיש לאמץ את קביעת המומחה, ועל הצדדים לשאת בעלות, במשותף.
לאור האמור, נחה דעתי לקבל את התביעה שכנגד, בחלקה, שהרי דלאל "נהנה" במידה מסוימת ומכוח נסיבות אובייקטיביות, על אף טענותיו בעניין, מאותה מעטפת קירות.
בהתאם להערות המומחה בסעיף 26 לחוות הדעת, סכום זה כולל את רכיב המע"מ. סוף דבר לאור המקובץ לעיל התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה כדלקמן; פגיעה בשווי הדירה עקב הבנייה שביצע יעקובוב, סכום כולל של – 225,000 ₪; דמי איזון – 142,312 ₪; פגיעה בזכויות התובע למימוש פרויקט תמ"א 38 – הרכיב נדחה; סה"כ – 367,312 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום חוות דעת מומחה בית המשפט ועד התשלום בפועל; ביחס לרכיבים לעיל, יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 15%.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אציין באשר לטענה זו, כי במסגרת הדיון לפני הצטרפו המשיבות לטענה והציגו דו"ח מפקח בנייה בכיר – מר פז צוער- אשר ערך ביקורת בבניין ביום 11/5/22 וממנה עולה כי בחזית הפונה לכיוון הבניין בו מתגורר העותר- הסתיימו אמנם כלל העבודות החיצוניות הכוללות – חפויים בקירות חוץ ומעקות זכוכית במרפסות וכן, התקנת החלונות בפתחים של הדירות ונבנו חומות ההפרדה בין השכנים.
לכל אלו יש להוסיף כי מתוך הראיות כפי שהוצגו בפני בית המשפט, אין חולק כי בשלב הדיון בעתירה, הוסרו הפיגומים אשר שמשו לשם ביצוע עבודות החוץ בבניין ונותרו לבצוע העבודות בפנים הבניין.
...
לאור כל האמור נטען כי התערבותו של בית המשפט נדרשת והיא אף הכרחית, כי לעותר אין כל כלים אחרים להתמודד מול אוזלת ידן של המשיבות באי מילוי תפקידן ומשכך, התבקש בית המשפט לקבל את העתירה וליתן את הסעדים כמבוקש על ידי העותר.
משלא נפל כל ליקוי בהתנהלותן של המשיבות, העומדת במרכז העתירה- דין העתירה להידחות וכך הנני מורה.
סוף דבר; העתירה נדחית.
לאחר ששקלתי, בשים לב לכך שהתקיים בעתירה דיון נוסף משהמסמכים הנוגעים לפעולות האכיפה נחשפו רק במסגרת הדיון הראשון – הנני קובעת כי העותר יישא בהוצאות המשיבות 1 ו – 2 והמשיבים 3-5 – כל קבוצת משיבים בסך של 5,000 ש"ח (ובסך הכל בסך של 10,000 ש"ח).

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נושא המחלוקת הוא סעיף 6(א) בצו הארנונה שמגדיר כאמור "שטח יחידה" ב"שטח ביניין המשמש למגורים" כ: "כולל כל השטח שבתוך מבנה מגורים (כולל קירות פנים וחוץ) וכן כל שטח מקורה אחר הצמוד למבנה או שאינו צמוד לו אולם משמש את המחזיקים במבנה, ולרבות חדרי כניסה, חדרי מדרגות, חדרי שרות מרפסות סגורות, מחסנים ומרפסות מקורות, ממ"ד, וכן מרתף שאינו משמש כמקלט. לשטח כל דירה בבית משותף יתוסף השטח של כלל הרכוש המשותף כשהוא מחולק באופן שווה למספר יחידות הדיור בבית המשותף" (הדגשות שלי – מ' נ').
אין בצו הארנונה הגדרה של "מחסן" או של "מחסן משותף/חדר עגלות". במילון אבן שושן (2003) מוגדר המונח "מחסן" כך: "מקום לשמירת סחורות או חפצים שונים: מחסן של ספרים. מחסן של כלי עבודה. מחסן קירור." הנשיא (בדימוס) א' ברק, בספרו פרשנות במשפט, כרך שני – פרשנות החקיקה (1993) מאשרר את הצורך של השופט לעשות שימוש במילון לשם הבנת לשון החקיקה: "אכן השופט רשאי להעזר במילון (כללי או מקצועי). באמצעות המילון יוכל לקבוע את משמעותה הרגילה או הראשונית של מלה ואת משמעותה החריגה או המשנית. המילון מסייע לפרשן להשיב על השאלה מה משמעותה של מלה "בלשון בני אדם", איזו מבין משמעותיותיה היא טבעית ורגילה ואיזו מהן היא חריגה ויוצאת דופן.
...
אני ערה לטיעוני המבקש כי צו הארנונה כולל סיווגי משנה נוספים שביחס לחלקם מחוקק המשנה הבהיר כי תעריף מופחת/פטור יינתן רק ביחס לרכוש פרטי – כך בסיווג 156 לגבי שטח שהוא "בריכת שחיה פרטית". וכך גם בסיווג 154 המעניק תעריף מופחת ל"חניה במגורים בעלת 3 קירות (בחזקת מחזיק אחד)". לא התעלמתי גם מכך שלגב' באוור לא היה הסבר לעניין. עם זאת אני סבורה כי מהבקשה לשרים עולה שמדובר בהגדרה הסטורית שדווקא הפנייה לשרים נועדה לתקן את תשלום המופחת לגביה. בעוד ההגדרות שאליהן מפנה המבקש הן הגדרות חדשות שהתבקשו לראשונה בבקשה לשרים בשנת 2005.
סוף דבר לאור הטעמים המפורטים לעיל, אני סבורה כי לא קיימת אפשרות סבירה לכך שהשאלה כיצד יש לחייב "מחסן משותף" בארנונה – האם בהתאם לסיווג משנה "מחסן" או בהתאם לשימוש העיקרי (מגורים) תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה.
בקשת האישור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו