לאור העובדה ששאנן עמדה על כך שיותקנו מערכות מיזוג מתוצרת LG, נאלצה התובעת לבטל את ההזמנה בתדיראן ולבצע הזמנה מיבואן LG לישראל, בעלות עודפת אשר היקפה השתנה בטענות התובעת, עד כי בסיכומים התקבעה דרישה לתשלום סכום של 8,700 ₪ בתוספת מע"מ.
התובעת התחייבה להתקין בפרויקט יחידת עיבוי בתפוקה של 344,000 BTU, אולם במהלך העבודות חל שינוי בדרישות והיא התבקשה להתקין יחידה בתפוקה של707,000 BTU.
בסעיף 15.03 למיפרט הטכני המיוחד של עבודות מיזוג האויר (נספח ג' לתצהיר בר-גל) נקבע כך:
"המזגנים יהיו כדוגמת תוצרת 'LG' או שווה איכות מאושר ע"י המתכנן".
הנתבעת מפנה לסעיף 00.34 למיפרט הטכני (אשר חלקו צורף במסגרת נספח ד' לתצהיר מיכאל), בו נקבע כך:
"בכל מקום במסמכי המיכרז זה בו מוזכרים שמות וסימני זהוי מסחריים של חומר, ציוד, מוצר וכו' נעשה הדבר לצורך תאור הטיב הנידרש מאותו מוצר. יש לראות את שם המוצר, בין אם נכתב ובין אם לא, כאילו נכתב לידו 'או שווה ערך' והקבלן רשאי להציע מוצר שווה נערך כמשמעו בפרק מוקדמות 00 במיפרט הכללי מיסמך ב', בכל מקרה, כל בקשה לשינוי המוצר ל'שוה ערך' תוגש למפקח חודש מראש לבדיקה ואישור המזמין."
הסעיף אליו מפנה הנתבעת מעגן את זכותו של הקבלן להציע מוצר חלופי, אפילו מקום בו הדבר לא צוין במפורש, אולם הזכות להחלפת המוצר במוצר שווה ערך כפופה לאישור המפקח והמזמין.
כלומר, הראיות שהוצגו מטעם הנתבעת מראות כי במהלך העבודות בפרויקט, היא ביקשה להוסיף על ההזמנה המקורית תפוקת קרור נוספת וכי ההפרש בגין התוספת שהוזמנה הנו 363,000BTU/h. מכתב החברה המפקחת לגסט מצביע בבירור על כי הנתבעת הבינה כי מדובר בתוספת אשר תוביל לעלות נוספת מעבר לתמורה שנקבעה בהסכם הפאושלי ואישרה זאת.
...
אולם הנטל על הנתבעת להראות כי אכן שילמה על פי התחייבות זו. הנתבעת לא עמדה בנטל זה.
המסקנה העולה ממכלול הראיות שהוצגו היא כי הנתבעת קיבלה עבודות נוספות מעבר לתמורה שנקבעה בהסכם הפאושלי.
סוף דבר-
רכיבי התביעה ביחס להחלפת יצרן לחברת LG ולתוספת בגין התעלות נדחים.
בגין הגדלת נפח יחידת העיבוי תשלם הנתבעת לתובעת סך של 133,912 ₪ בתוספת מע"מ כדין.