עבודות בנייה עבודות ללא היתר והפרת צו הפסקה מינהלי

הנאשם בנה מבנה מגורים בן 3 קומות בשטח של כ-520 מ"ר. הנאשם הפר צו מינהלי להפסקת עבודות בניה שהוצא במהלך ביצוע העבודות.

גזר דיני מיום 16.3.17 בגזר הדין בעיניינו של הנאשם עמד בית המשפט על החומרה ועזות המצח בבצוע עבירות הבניה על ידי הנאשם, בשים לב להקף הבניה, המשך ביצוע עבודות בניית קומה שלישית למבנה על פי כתב אישום נוסף, שעה שתלוי ועומד כנגד הנאשם כתב אישום בגין בניית הקומות הראשונה והשנייה בלא היתר ובהיעדר נסיבות מקילות ביחס לבניה זו. באשר לכך, נקבע בגזר הדין בעיניינו של הנאשם כי, "באשר למיתחם הענישה, יש לשים לב להקף הבניה בו עסקינן, 3 קומות כאשר הבנייה מבוצעת בשטח שיעודו על פי הקיים היום, חקלאי ולא ניתן בשלב זה לקבל היתר בנייה. חומרה נוספת יש לייחס לכך כי האישום השני בוצע כאשר כתב האישום הראשון תלוי ועומד כנגד הנאשם וההליכים בו מתנהלים.

...

סיכומו של דבר מכלל הטעמים האמורים איני מוצאת כי במקרה זה ניתן לשקול ריצוי המאסר חלף הקנס בדרך של עבודות שירות.

החלטה בדבר ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות צריכה לענות לשתי המטרות של מאסר זה, הן האכיפתית והן העונשית והללו אינן מתקיימות במקרה זה. הנני מורה על הוצאת צו מאסר לנאשם למשך 60 יום.

לפניי ערעור על גזר הדין של בית משפט שלום קריות (כב' השופטת סימי פלג קימלוב) מיום 08/07/2021 בתיק תו"ב 30667-03-17 במסגרתו הורשע המערער על סמך הודאתו בבצוע עבודות בנייה ללא היתר לפי סעיף 204(א) לחוק התיכנון והבנייה התשכ,ה-1965; שימוש חורג לפי 204(א) ; אי קיום צו מינהלי לפי סעיף 237 לחוק.

שטח הבנייה בקומה שנוספה 1,093 מ"ר ועוד תוספת בצידו הדרומי של הבניין הקיים בשטח 86.4 מ"ר היינו בינוי בשטח עצום של 1,179 מ"ר ושימוש חורג במקרקעין ללא היתר תוך הפרת צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שפוטי ומניעת פעולות וזאת במקרקעין שייעודם מלאכה ותעשיה זעירה, נופש וספורט.

...

אשר לגובה הקנס שהושת בתוך המתחם, בית המשפט לקח בחשבון את העובדה שניתן בסופו של דבר היתר בנייה, נתן משקל לעובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי ומנהל אורח חיים נורמטיבי ומנגד סבר שיש ליתן משקל לשיקולי הרתעה בתוך מתחם העונש ההולם.

באשר לטענת המערער לעניין חוקיות הסכומים בגובה קנס שהוטל ע"י בית משפט קמא, אין בידי לקבל טענתו.

אשר על כן הערעור נדחה בזאת.

בעפ"א (מחוזי חיפה) 60086-05-21 ועדה מרחבית שפלת הגליל ועדות מקומיות לתיכנון ובניה נ' אבו אלהיג'א (24.2.2022), דובר בעבודות בניה ושימוש ללא היתר במקרקעין בייעוד חקלאי, בקשר לבניית מבנה מגורים בן 5 קומות בשטח כולל של 730 מ"ר. זאת תוך הפרת צו מינהלי להפסקת עבודות הבניה.

...

אקדים את המאוחר ואציין, כי לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, נתתי דעתי לטיעוני הצדדים בדיון אשר התקיים לפניי, וכן לאחר שעיינתי בתיק אשר התנהל לפני בית המשפט קמא - מצאתי לקבל את הערעור בחלקו, ואך בכל הנוגע להשתת התחייבות על המשיב.

לסיכום פרק זה - בשים לב לאמור לעיל, ובעיקרו של דבר נוכח היקף הבניה הרב ונסיבות ביצוע העבירה, הכוללות אף הפרת צווים, סבורני כי הקנס שנגזר על המשיב הוא על הצד הנמוך.

חישוב אריתמטי פשוט מוביל למסקנה כי בפועל, חייב בית המשפט קמא את המשיב בגובה פי אחד וחצי לערך משיעור אגרת הבניה (כפי שזו חושבה על ידי המערערת).

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו, אך ורק לעניין ההתחייבות.

צו ההריסה היתייחס ל "תוספת בניית קירות מבלוקים בתוך שטח כ – 142 מ"ר, ללא היתר, יציקת בטון בשטח כ – 135 מ"ר, ללא היתר במקום ריצוף ודק, הפרת צו הפסקת עבודה מינהלי שניתן ביום 08.09.20". אם כן, אנו נדרשים לבחון מספר עבודות בניה להן מתייחסים הצוים המינהליים: (1) הריסת דק ויציקת בטון במקומו; (2) בניית קיר מבלוקים, בתוך השטח; (3) הריסת פתחים הקיימים בהיתר; (4) פגיעה בשלד המבנה, קורות ועמודים; הריסת הדק ויציקת בטון במקומו: לעניין זה, טען המבקש והצהיר על כך במסגרת תצהירו, כי הדק שהיה קיים במקום לאורך שנים במקום התבלה, ועל כן הוא פירק אותו ויצק תחתיו בטון.

...

לאחר שעיינתי בכלל הראיות, ופרט בדו"חות המפקח ושמעתי עדותו, נחה דעתי כי דינה של טענה זו להידחות.

סוף דבר: מכל הנימוקים המפורטים לעיל, אני קובעת כי לא עלה בידי המבקש להוכיח שעבודות הבניה בוצעו על ידו כדין, וכי נפל פגם חמור בצווים המנהליים.

לפיכך ומשהמבקש לא עמד בנטל הוכחת הנדרש בסעיף 229 לחוק התכנון והבנייה הרי שאין להיעתר לבקשה לביטול הצווים המנהליים, ועל כן הבקשה נדחית.

באותו צו הפסקה מינהלי (ת/6), רשם העד בתאור פרטי העבירה כי בוצעו עבודות ללא היתר בקשר למבנה יביל בגול של כ-25 מ"ר ולאחר מכן הוסיף בכתב יד: "+ בניית מרתף וחפירה לצורך הוספת שתי יחידות". לגבי הפרת הצוו המינהלי העיד כי לאחר מסירת הצוו ביום 6/11/2016 לנאשם 2 בוצעו עבודות ללא היתר של בניית פרגולה מעץ ביחד עם גרם מדרגות ומעקה כפי שנתין לראות בתמונה שצורפה למזכר שנערך על ידו ביום 24/11/2016 לגבי הביקור שלו בשטח (ת/9) לעומת המצב בשטח שמתועד בתמונה שצולמו ביום 6/11/2016 -בת/5.

...

לגבי טענות ההגנה לטעות בזיהוי המקרקעין, למעט הטעות בתום לב בציון שם הגוש הנכון בכתב-האישום הרי שכל המסמכים והראיות התייחסו למספר הגוש והחלקה הנכונים כך שהמשפט עצמו התנהל סביב הנתונים הנכונים ובמצב כזה לא יכול להיות ספק לגבי הזיקה של הנאשמים למקרקעין נשוא האישומים ולכן דין הטענה להידחות – ראה בהקשר זה ע"פ 31771/08/20 דני גרינברג נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו (פסקאות כא. ו-כב. לפסק-הדין).

לפיכך במקרה זה לא מדובר באכיפה בררנית ודין הטענה להידחות.

התוצאה היא שאני מרשיע את הנאשם בשני האישומים הראשונים ומזכה אותו מחמת הספק מהאישום השלישי.