מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עבודה נוספת ללא ידיעת המעסיק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בהתייחסו להתכתביות בין הצדדים, המעסיק הצהיר כי "אמנם נשלח מיסרון מטעמי לתובע... תוך הצגת אופציה כי יינתן היתר לנסיעה על קטנוע אישי שלי ביום 14.12.2016 בלבד, אך התובע לא מימש זכות זו". המעסיק טען כי "... התאונה הנטענת אירעה ביום 17.12.2016 - קרי 3 ימים לאחר מכן, כאשר התובע הגיע למקום העבודה עם קטנוע מטעמו ונטל הקטנוע שלי ללא רשותי וללא ידיעתי". עוד ציין בהקשר זה כי "... במידה והתובע היה מממש האופציה שנתתי לו לעשות שימוש בקטנוע ביום 14.12.2016 בלבד הייתי דואג לכסוי בטוחי מתאים למועד זה". לצד זאת, המעסיק הצהיר כי "התובע לא בדק טרם נטילת הקטנוע ללא ידיעתי האם יש לו כסוי בטוחי לנסיעה על הקטנוע". בנוסף, המעסיק הגיש תצהיר עדות ראשית של בת זוגו, הגב' כרמית צדיק, אשר הצהירה בין השאר כי היא עובדת עם המעסיק בעסק, וכי "עד ליום התאונה ביצע התובע משלוחים עבורנו עם אופנוע עמו הגיע לבית העסק... התובע נטל את האופנוע ביום התאונה ללא רשותנו וללא ידיעתנו". יובהר כבר עתה, כי חרף הצהרתה זו, בעדותה, היא אישרה כי כלל לא שהתה בעסק ביום התאונה וכי היא לא יכולה להעיד על הנסיבות שהיו באותו יום (עמ' 58 לפרוטוקול, ש' 22-25).
...
סוף דבר אני מחייב את קרנית לשלם לתובע את סכום הפיצוי לאחר ניכוי גמלאות המל"ל, בסך של 48,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ מסכום הפיצוי הנ"ל, וכן הוצאות משפט בסכום כולל של 7,500 ₪.
אני מחייב את הצד השלישי, לשפות את קרנית במלוא הסכומים שחוייבה לשלם לתובע.
בנוסף, אני מחייב את הצד השלישי לשלם לקרנית הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 15,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

נוסיף כי מעסיק שאינו יודע אם יש לעובד הכנסה נוספת אמור לנכות את שיעור המס המירבי (ולא לנכות מס נמוך מבלי להתייחס לאפשרות שייתכן וישנה הכנסה נוספת) ובודאי נכון הדבר במקרה של הנתבעים אשר ידעו כי לתובעת הכנסה נוספת מעבודתה בבית הספר.
...
המחלוקת בין הצדדים נטושה אודות השאלות הבאות: מה היתה תקופת העסקתה של התובעת ע"י הנתבעים; האם הסיכום בין הצדדים היה כי הנתבעים ישלמו לתובעת (בתקופת העבודה השניה) משכורת חודשית בערכי נטו; האם נותרה התובעת זכאית לשכר עבודה שלא שולם לה; האם ביצעה התובעת שעות נוספות וכן שעות עבודה בימי שבת והאם היא זכאית בשל כך להפרשי שכר; האם נותרה התובעת זכאית לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת; האם נותרה התובעת זכאית לזכויות סוציאליות שלא שולמו לה לאורך תקופת עבודתה כמו דמי הבראה, דמי חופשה, הפרשות לתגמולים ופיצויים; האם התובעת זכאית לפיצוי בגין "אי תשלום ניכויים למס הכנסה"; וכן שאלת זכאותה לפיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה ופיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר ועריכתם שלא כדין.
הכרעה: בנסיבות העניין, ומבלי להיכנס לטענות בדבר התיישנות פיצויי ההלנה, אנו סבורים כי לנוכח הוראות סעיף 18 לחוק הגנת השכר, והעובדה שרכיבי השכר בהם חוייבו הנתבעים נבעו לכל הפחות מחילוקי דעות לגבי עצם החוב שיש בהם ממש, החלטנו שלא לפסוק פיצויי הלנה.
אנו דוחים את הטענות מכל וכל.
לסיכום: אנו מחייבים את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפרשי הפרשות לקרן פנסיה – 34,084 ₪ השלמת פיצויי פיטורים – 6,381 ₪ חלף הודעה מוקדמת – 6,324 ₪ דמי חופשה לתקופת העבודה הראשונה – 4,234 ₪ דמי חופשה לתקופת העבודה השניה – 6,448 ₪ החזר סכומים שנדרשו מהתובעת ע"י שלטונות המס – 27,012 ₪ לכל הסכומים הללו יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום העסקת התובעת, יום פטירת המנוחה – 26.3.19 ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מהיום הראשון להעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבודה; ההודעה תמסר על ידי העובד או מטעמו, ובילבד שהמעביד הביא לידיעת העובד את חובתו לקיום הוראות תקנה זו" לא ניתן לקבל את טענת הנתבעים לפיה התובע הוסיף את הוראות סעיף 18.2 להסכם, ללא ידיעת החברה.
דוגמא למודעות והסכמת החברה ניתן למצוא במכתבו של מר מנת לתובע מיום 23.07.18 בו ציין מר מנת: "ולא אכלא מלציין כהוכחה לכך שאין בכוונתו ל"חפש" את ההפרה שגם דברים שהם בייסיק – כגון אי היתקשרות בעבודות נוספות וודאי ללא ידיעת ההנהלה לא נאכפו ואפילו לא קיבלו התחייבות רק כבדרך אגב.
...
חננאל: "מקובל, מבחינת הסכמים נראה לי שיש לנו עוד שלושה חודשים לחפיפה. צריך גם את זה..." בהמשך הודיע שי: "זהו, אני... כאילו זה כבר היה, דיברתי על זה ב-14, רציתי לדבר איתך על זה שבוע שעבר, אתה לא היית פה יום אחד, גם אני לא הייתי. אני רציתי לתת לך את המכתב. זהו. אני לא, גם מבחינת האמון וזה, אני לא חושב שזה נכון שאני אמשיך פה, גם לי, בצורה שלי וגם עם מה שנוצר". מהאמור לעיל מקובלת עלי טענת התובע כי הודיע עקרונית על עזיבה כבר ביום 13.02.19 ובהתאם לחלופת ההודעות של חננאל מול הילה.
לנוכח האמור התביעה ברכיב זה נדחית.
סוף דבר: הנתבעות 2 ו-3 ישלמו לתובע כדלקמן: הפרשי שכר – הפרשים לחודש 08/2018 בסך 12,000 ₪ והפרשים לחודש 03/2018 בסך 16,200 ₪ ובסה"כ – 28,200 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] 23 5,492 ₪ 7,500 ₪ 2,200 ₪ 1/2020 22 5,492 ₪ 7,500 ₪ 2,200 ₪ בחקירתו הנגדית העיד התובע כי שכרו גדל עקב ההוצאות שנגרמו לו כתוצאה משימוש באופנוע הפרטי שלו: "...אני הגעתי עם דוד להסכם שאם אני עובד עם האופנוע שלי השכר שלי יגדל ל- 7,500 שקל. ואני קניתי אופנוע שלי, התחלתי לעבוד עם דלקים שלי והכל שלי, ומתי הסתבר לי שאני אכלתי אותה בדבר הזה? שהגענו לחל"ת ובאתי לביטוח לאומי והבאתי להם תלושים על 7,500 שקל ואז הם שילמו לי על, שהוא עשה לי איזה משהו קטן שהוא רשם על הברוטו ה- 5,300, אמרתי להם למה אבל אני עובד ככה? אומרים לי זה אתה צריך לפנות למעסיק שלך, זה לא ידעתי, אני אולי עוד פעם (פרוטוקול עמ' 5 ש' 22 – 30).
כשהופנה לכך שבכל תלוש משולם שכר בהתאם לימי העבודה ובנוסף החזר הוצאות ונשאל האם הוא פנה לדוד או שגיא והלין על כך שזה לא תואם את מה שסוכם עמו, השיב התובע כי רק אחרי שהוא פנה למוסד לביטוח לאומי הוא הבין שדיוור והשמה דיווחה על שכר יסוד בגובה 5,300 ₪, דבר שפגע בגובה דמי האבטלה שלו.
...
לפיכך, אנו קובעים כי התובע הועסק בפועל 42.5 שעות עבודה שבועיות (45 שעת בניכוי שעתיים וחצי שעות הפסקה).
סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה.
הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין לידיהם, את הסכומים הבאים: תמורת הודעה מוקדמת – 1,400 ₪; פיצוי בגין אי עריכת שימוע – סך 8,000 ₪; הפקדות לפנסיה – סך 1,297 ₪; פדיון חופשה – סך 2,850 ₪; סכומים אלו יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 10.06.20 ועד לתשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע טוען כי לא בוצעו עבורו הפרשות לפקדון עובדים זרים, לא שולם לו שכר בגין עבודה שעות נוספות ולא שולמו לו זכויות סוציאליות נוספות המגיעות לו על פי דין, וכן כי לא נימסר לו הסכם עבודה, לא נערך לו שימוע טרם פיטוריו ולא ניתנה לו הודעה מוקדמת.
יש מקרים, שבהם קיימת עמימות כלפי העובד לגבי זהות מעסיקו, ויש מקרים שבהם מועבר העובד ממעסיק למעסיק אף ללא ידיעתו.
...
לא מצאתי כי כל קשר בינן לבין התובע ולא שוכנעתי כי ניתן לבסס קשר כלשהו בין התובע לבין מי מהן על בסיס תלושי השכר שהנפיקה הנתבעת 6 במסגרת התקשרותה עם הנתבעת 5.
אין בידי לקבל את טענת התובע כי עולה מההסכם שמדובר בהסכם לאספקת כוח אדם וטענת התובע בהקשר זה נטענה בעלמא, ובניגוד לנוסח ההסכם ממנו משתמע כי מדובר בחוזה פאושלי מסחרי ולא בהסכם לאספקת עובדי כוח אדם.
סוף דבר מכל הטעמים עליהם עמדתי לעיל מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו