עבודה ללא הפסקה של שמונה שעות בין שתי משמרות

נטען כי בשבוע לפני זמני חג, במיוחד סמוך לחג פסח וחגי תשרי (ראש השנה, כיפור וסוכות), עבד במשמרות של 15-20 שעות בד"כ. זאת ועוד, כאשר סיים עבודתו בימי שישי בשעה 15:00 והחל לעבוד בשבת בשעה 19:00 לא קיבל מנוחה בת 36 שעות, וכי לא שולמה לו תוספת גמול בגין עבודה בימי מנוחה וכי שעות העבודה במוצאי השבת מצדיקות "תוספת גמול". לטענתו, נוהלו שני רשומי נוכחות ביחס לעבודתו: האחד בכתב יד והאחר בשעות מחשב, וכי בסוף החודש התובע היה יושב עם הנתבע והם היו סופרים ומסכמים את השעות, גם של המחשב וגם את מה שנירשם בכתב יד, והתובע היה מקבל את הכסף שהיה מגיע לו כתוצאה ממכפלת סך השעות בשכר השעתי, כאשר חלק מהתשלום שולם בשיק והיתר במזומן.

נציין כי התובע לא הציג רישום מסודר של שעות העבודה הנוספות או שעות העבודה במנוחה שבועית שבהן לטענתו עבד ולא שולם לו בעדן שכר או הגמול המגיע לו לפי החוק, וזאת על אף שציין בחקירתו כי עשה רישום של שעות עבודתו ביומנים (ר' עמ' 13 שו' 1-5 לפרוטוקול מיום 5.4.22).

לטענתו, עבד בקבלנות 26 משמרות בחודש בממוצע, בין 10-11 שעות ביום + חצי שעה הפסקה, כאשר בפסח ובחגי תשרי עבד במשמרות של 15-20 שעות בד"כ. תגמול שכר לפי כמות תוצרת אומנם נועד להניע את העובד לבצע עבודתו ביעילות ולהגדיל פריון העבודה, ואולם מהתשתית העובדתית אשר הונחה לפנינו אנו סבורים כי העסקת התובע בשנים 2017 – 2019 המשיכה כהעסקה של תגמול לפי 40 ₪ לשעה, כאשר רק בתקופות החגים שולם שכר של 500 ₪ ל-12 שעות עבודה (קרי 41.67 ₪ לשעה) כפצוי על עומס העבודה ושעות העבודה הממושכות, וכך בתמליל ההקלטה מיום 24.12.17 אשר צורף כנספח ה' לראיות התובע: "גדי: די אבירם, די, אתה רואה שאתה לא גבר? תראה, תראה, תראה, תשמע, תראה, אתה יודע כמה זה, כמה זה חצי שעה הפסקה ביום?

אבירם: שמונה שעות, לא? גדי: לא, משמונה יש חצי שעה הפסקה, אחד וחצי.

ב סך שעות עבודה המצוינות 178.00 178.00 178.00 178.00 178.00 178.00 178.00 178.00 132.70 132.70 144.00 196.20 הפרש בין שעות העבודה לנתונים המדווחים 63.70 48.40 42.30 27.87 87.49 75.70 74.00 84.20 0.00 45.20 -26.80 0.00 image5.

...

בנסיבות אלה, ועל מנת שלא לפגוע בתובע יותר מהנדרש, לפנים משורת הדין נעתר לבקשת התובע לפיה יידחה הדיון, ותינתן לו האפשרות להמציא את שלא המציא עד היום.

לא מצאנו לקבל לגרסת התובע לפיה הסיבה שעזב היא כי מאס בכך שתלושי השכר שהופקו לו לא היו תואמים את משכורתו בפועל.

לאור האמור ולסיכום חלק זה: התובע אינו זכאי להשלמת פיצויי פיטורים, ובגין עזיבתו את מקום העבודה ללא התראה מוקדמת זכאית הנתבעת לחלף דמי הודעה מוקדמת בשל התפטרות התובע בגובה 2,796 ₪ (כפי הערך אותו תבעה בסעיף 44 לתצהירה ובסעיף 66 לסיכומיה).

סוף דבר: על הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים הבאים כדלקמן: אי מסירת הודעה לעובד: 5,000 ₪ פיצוי בהתאם לחוק הגנת השכר: 10,000 ₪ גמול שעות נוספות והפרשי שכר: 36,370 ₪ דמי נסיעות: 1,725 ₪ דמי חגים: 10,040 ₪ דמי חופשה: 13,350 ₪ דמי הבראה: 9,742 ₪ חודש שכר 02/2019: 4,480 ₪.

מינוי מומחה רפואי: פרופ' משה סלעי, מומחה בכירורגיה אורטופדית, מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת בתוך 30 ימים ממתן החלטה זו. בעל דין המבקש להיתנגד למינוי המומחה שמונה בתיק זה, יעשה כן בהודעה מנומקת שתוגש למזכירות בית הדין, בתוך 7 ימים.

התובע עובד 6 ימים בשבוע, 8 שעות עבודה במשמרת.

דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו  או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

על רקע הבהרה זו, הינך מתבקש להשיב על השאלות הבאות: מהו הליקוי ממנו סובל התובע בכפות ידיו? האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, מתבקש המומחה להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע בכפות ידיו עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)? ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי בכפות ידיו ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הנה בשיעור של 20% ומעלה).

...

מזכירות בית הדין תדאג להמציא העתק החלטתי זו, הן למומחה והן לצדדים.

] מר עתיר טען בעדותו כי לא היו שינויים בתנאי העסקה לאחר החלפת הבעלות: "השארנו את המצב הקיים בעינו".[footnoteRef:28] בתצהיר טען מר עתיר כי מתדפיסי המחשב בתקופתו עולה כי התובע עבד משמרת בוקר של שלוש שעות לכל היותר ומשמרת צהרים של חמש שעות לכל היותר, ולכן לא עבד מעל שמונה שעות ליום.

נוכח המנעות הנתבעים מלהציג את מלוא הנתונים הרלוואנטיים, והטענה כי לא ניתן להוציא מהתוכנה את מלוא הנתונים, התקשינו לתת אמון בתדפיסים שצורפו לתצהיר של מר גוזי, ומצאנו קושי בחישובי השעות שנערכו במסגרת הנספחים לתצהיר שכן לא הוצג כל הסבר כיצד העריך את משך זמן הנסיעה עבור כל לקוח, וממילא גם מחישובים אלו עלה כי התובע עבד למעלה מיום עבודה של שמונה שעות.

] ממכלול העדויות עולה כי מתכונת העסקתו של התובע במשך שנות עבודתו כללה שתי משמרות, בוקר ואחה"צ/ערב, ובאופן שיגרתי ימי העבודה נמשכו על פני יותר משמונה-תשע שעות.

] זאת ועוד, הואיל וסידורי העבודה לא מפרטים את שעת סיום הנסיעה, קיים קושי ברור לאמוד את כמות שעות הנהיגה להן נידרש התובע, וברישומים ישנם מועדים בהם ניתן להניח כי התובע היה בהפסקות נוספות, בעיקר בין משמרת הצהרים לבין נסיעות לילה שנוספו לו. לעיתים היתה הפסקה בין נסיעתו האחרונה של התובע במשמרת אחה"צ שהיתה בשעה 19:30, כאשר לפי תצהירו נסיעה זו הסתיימה בפזור עובדים בשעה 20:00, לבין הנסיעה הבאה בשעה 23:30 לאסוף עובדים במפעל סיליקום ביוקנעם, ואין לראות בשעות אלו כשעות עבודה.

התובע צירף גם פירוט של המסרונים שנשלחו בין השניים בחודשים 2/2017 עד 2/2018, מהם עולה כי התובע אכן נידרש לטפל בפניות מעבר לשעות העבודה הרגילות.

...

] על יסוד כל אלה, אין הצדקה להרמת מסך בין הנתבעת לבין נתבע מס' 2, והתביעה כלפיו נדחית.

סיכום התביעה של תובע מס' 2 בהתאם לכל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע מס' 2 את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים 27,950 ₪ הפרשי שכר בגין שעות נוספות 318,205 ₪ פדיון חופשה 5,239 ₪ הפרשות לפנסיה (מעסיק) 17,476 ₪ הפרשות לפנסיה (עובד) 12,941 ₪ הפרשי שכר (ניכויים) 1,029 ₪ פיצוי בגין תלושי שכר 7,000 ₪ לא מצאנו כי יש לפסוק פיצוי הלנת שכר או פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, וזאת נוכח המחלוקות שבין הצדדים ביחס לזכויותיו של התובע ולמתכונת העסקתו.

לכן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 13,000 ₪, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

כמו כן, התובע ביקש להיתמקד אך ורק בתקופת עבודתו כנהג אוטובוס שהייתה בין השנים של 2017-2022 ודחה בתוקף כל ניסיון לבחון אם קיימת תשתית עובדתית מתאימה למקרוטראומה, בתקופה בה עבד על המלגזה, וזאת מאחר ולטענתו עבודתו על המלגזה הייתה כרוכה בהפסקות בנגוד לעבודתו כנהג אוטובוס, וכן מאחר ועבודתו על המלגזה הייתה על משטח חלק כך שלא היו כל תנועות שיכולות לבסס קיומה של תשתית עובדתית.

התובע טען, כי במסגרת עבודתו במשמרת בוקר היו פקקים ועומסים בכבישים, וכי לפעמים עבד במשמרת צהריים במקום משמרת בוקר שהייתה מתחילה בשעה 14:00 וזאת עד לשעה 23:30.

עוד הובהר בפסיקה כי תדירותן של התנועות "אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו" (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)).

מומחה שמונה בפרשת יניב מטעם בית הדין קבע כי זעזועי הנסיעה גרמו לפגיעות זעירות בעמוד השידרה של המבוטח וכי יש קשר סיבתי בין ליקויו של המבוטח בגב לבין תנאי עבודתו, ובעקבות זאת הוכרה הפגיעה כפגיעה בעבודה.

...

אשר על כן ועם כל הצער שבדבר, דין התביעה להידחות.

התובע טען כי עבד 12 שעות עבודה ביום, זאת לעיתים במשמרת אחת מהשעה 12:00-24:00 ללא הפסקה ולעיתים במשמרת מפוצלת בת שש שעות כל חצי משמרת, מהשעה 05:00 -11:00 ומהשעה 17:00-23:00.

ניתוח ההבדלים בין סידור העבודה ליומן בתקופה זו מעלה כך: ביום 7.3.20 ציין התובע שעת סיום מוקדמת בשעה וחצי משעת סיום המשמרת הרשומה בסידור (פער "לטובת הנתבעת") וביום 10.3.20 רשם שעת התחלת משמרת מוקדמת בשעה וחצי מזו שנרשמה בסידור (פער זהה "לטובת התובע") וכן ביום 12.3.20 שם שונו השעות בכתב יד על גבי סידור העבודה, מופיעות ביומן שעות אחרות (אותו מספר שעות, שמונה).

בעדותו העיד מר צלאח כי התובע לא החל עבודתו בשעת בוקר מוקדמת שכן שעות העבודה במסעדה רק בין השעות 7:00- 9:00 (פרוט' עמ' 23 ש' 15- 16).

מעיון בטבלת סיכום השעות שרשם התובע בסיכומיו ניתן גם לראות כי במחצית הראשונה של תקופת עבודתו נרשמו שעות נוספות רבות, ותחילת העבודה הייתה פעמים רבות בשעה 5:00 בבוקר תוך פיצול של יום העבודה לשתי משמרות, בעוד שבמחצית השנייה של תקופת העבודה, שעת עבודתו הייתה מאוחרת יותר, בד"כ ב-6:00 ויש גם חודשים בהם כלל לא היה זכאי לפי רישומיו לתוספת תשלום בגין הפרישי שכר או שעות נוספות.

...

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעות 1, 3 – נדחית.

הנתבעת 2 תשלם לתובע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין את הסכומים הבאים: הפרשי שכר 78,341 ש"ח שעות נוספות 15,204 ש"ח דמי הבראה 7,182 ש"ח פדיון חופשה 2,500 ש"ח הפרשות לפנסיה 4,979 ש"ח השלמת הפרשה לפיצויי פיטורים 12,167ש"ח נסיעות 8,640 ש"ח קרן השתלמות 9,768 ש"ח בשים לב לנסיבות סיום ההעסקה בתקופת הקורונה ולמועד הגשת התביעה כשנתיים לאחר מכן כמו גם למשך ההליך, הנתבעת תשלם הפרשי ריבית והצמדה בגין הסכומים הנקובים לעיל מיום סיום העבודה 1.4.20 ועד למועד התשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת שכר טרחת ב"כ התובע בסך 13,000 ש"ח בתוך 30 יום מהיום.