כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עבודה בתקופת התמחות בלי רשות לשכת עורכי הדין

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי התובעת עבדה החל מיום 1.11.15 כמנהלת משרד עורכי דין של בעלה, עו"ד ****, אשר לפי תעודת היתאגדות שצורפה לכתב התביעה, הפך ב-19.2.18 לחברת "**** ושות' – משרד עו"ד" (להלן – החברה/העסק).
טענת הנתבע כי יש לראות בתובעת שותפה בחברה, מנוגדת לסעיף 58 לחוק לישכת עורכי הדין, אשר אוסר על שתוף בהכנסות של מי שאינו עורך דין.
לבסוף, בזמן חופשת הלידה החליף אותה טרום מתמחה בשכר ממוצע בסך 800 ₪ לחודש, כך שאו שכלל לא נדרשה לה החלפה בתקופת חופשה הלידה או שהדבר מעיד על שכרה המופרז.
שנית, התובעת הציגה הסכם עבודה ותלושי שכר ודווחה בהתאם לרשויות.
טענת הנתבע כי התובעת לא קיבלה תלושי שכר במהלך תקופת עבודתה אלא רק לצורך התביעה, נטענה בעלמא ובנגוד לעדות היחידה שהוצגה בפנינו בעיניין זה, לפיה התובעת קיבלה מדי חודש את תלושי השכר במייל (עמ' 8, ש' 17).
...
נקדים ונציין, כי לא מצאנו כי טענות הנתבע הוכחו דיין ולטעמנו אין בהן כדי לבסס את החלטת פקיד התביעות.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אנו מקבלות את התביעה וקובעות כי הנתבע לא הציג כל הצדקה להפחתת דמי הלידה של התובעת ביחס לשכרה המדווח.
בשולי הדברים נעיר, כי לא מצאנו אבחנה של ממש לענייננו בשינויים שחלו בשכר התובעת החל מחודש 1/17 והסברה של התובעת בדבר שינויים שנבעו מחילופי רואי חשבון, תוך ששכרה נותר דומה, מתקבלת על דעתנו וממילא נתמכת בתלושי השכר.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

ביום 25.6.10, בעיצומו של ההליך המשפטי שהתנהל בפני בית הדין לעבודה, שלחו יורם וחברו איציק מכתבים הן למנכ"ל הערייה והן לממונה על המתמחים בלישכת עורכי הדין – מכתבים אשר עומדים במוקד תובענה זו. העתקי המכתבים נשלחו למבקר המדינה, ליו"ר לישכת עורכי הדין ולחברי המועצה הארצית של לישכת עורכי הדין.
· הטעייה לכאורה של לישכת עורכי הדין, בעצם העובדה שלמסמכי האישור להתמחות לא צורף אישור עריית בת ים להעסקה והשתכרות נוספת כמתחייב מפקודת העיריות.
איציק אף העיד לטובתו של אריק בהליך זה. מנגד טוען יורם להגנת האמת הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, וכן להגנת תום הלב הקבועה בסעיף 15(8) לחוק, שכן המכתבים שכתב לעריית בת ים וללשכת עורכי הדין מהוים תלונה לרשות המוסכמת הממונה על אריק.
...
משהגעתי לכלל מסקנה כי יורם לא עומד בתנאי ההגנה – לכל הפחות בכל הקשור לטענות בדבר הפקרה וסיכון חיי אדם – יש ליתן את הדעת למאפייני החומרא והקולא בעקבותיהם ייקבע הפיצוי הראוי.
אחר כל אלו ולאחר שהבאתי בחשבון את כלל השיקולים הצריכים לעניין, אני קובע כי שיעור הפיצוי אותו ישלם יורם לאריק בגין הפרסומים המהווים לשון הרע, יעמוד על סך 30,000 ₪.
בשולי הדברים אעיר, כי לא מצאתי להידרש לטענות שונות נוספות שעלו על ידי הצדדים ושלא מצאתים רלבנטיות להכרעה בתובענה זו, כגון טענות הנוגעות למישור היחסים שבין הצדדים לבין עיריית בת ים, טענותיו של אריק לפיהם יורם משמש כלי שרת בידי גורמים שונים בעירייה וכיו"ב. סוף דבר הנתבע יורם בצלאל, ישלם לתובע אריק ארגז, סך של 30,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

המיתמחה לא ציינה ב"טופס ההצהרה לעובד חדש" שבעלה הוא עורך דין המייצג בתיקי הוצאה לפועל שהתנהלו בלישכה (להלן: הטופס)[footnoteRef:2].
באותו היום (25.10.2017) קיבל המותב הקודם את בקשת הנתבעת והורה על מחיקת סעיפים 3 - 5 לתצהיר התובעת המתייחסים לתקופה שבה עבדה ברשות המיסים לפני קליטתה כמתמחה בלישכת ההוצאה לפועל, מן הטעם שהם חורגים מהפלוגתות בהליך.
] בנסיבות אלה, משהוכח כי תיקיו של בעלה של המיתמחה הועברו ללשכה אחרת עוד לפני תחילת עבודתה של התובעת, אנו מתקשים לקבוע שתלונתה הייתה תמת לב. התלונה שמר חוסיין נותן יחס מועדף לעורכי דין מהמגזר הערבי: לא נטען (ובודאי שלא הוכח) שהתובעת נתקלה במתן יחס מועדף לעורכי דין מהמגזר הערבי סמוך למועד הגשת התלונה, אלא מדובר בטענה כללית הנוגעת להתנהלותו היומיומית של מר חוסיין.
] התובעת התלוננה בפני גב' דהן על שלושה נושאים: בעלה של המיתמחה, מתן יחס מועדף לעורכי דין מהמגזר הערבי על ידי מר חוסיין ומכירת מוצרים על ידי הקלדנית במהלך שעות העבודה.
...
כמו כן, אף אם היינו סבורים שהמסמכים כוללים תלונות או הערות שליליות על התובעת (ולא כך אנו סוברים!) לא מצאנו שמדובר במסמכים שהוכנסו בטעות או בחוסר תום לב לתיק האישי ולכן לא מדובר במקרה חריג שבו יש להורות על הוצאתם מהתיק.
בנסיבות אלה, תביעת התובעת להוצאת המסמכים מתיקה האישי – נדחית.
סוף דבר התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), להתיר למבקש המשמש כמנהל תחום (מפקח ארצי-חשבונאות) ברשות המיסים (להלן: "הרשות"), לעבוד כמתמחה במשפטים במשרד עורכי הדין יוסי-אלישע-קלדרון ושות' להלן: "המשרד") החל מיום 1.7.2021.
עמדת המשיבה המשיבה בעקבות בדיקה מול הלישכה המשפטית של הרשות מאשרת את האמור בבקשה.
לאור כל האמור, סבורה המשיבה כי תקופת הצינון הראויה היא 3 חודשים ממועד פרישתו משירות המדינה, זאת בהיתחשב בתקופת הצינון הפנימי ולאור העובדה שהמבקש עתיד להתחיל לעבוד כמתמחה במשפטים למשך תקופה קצובה ולא במשרה קבועה.
...
לאור כל האמור, סבורה המשיבה כי תקופת הצינון הראויה היא 3 חודשים ממועד פרישתו משירות המדינה, זאת בהתחשב בתקופת הצינון הפנימי ולאור העובדה שהמבקש עתיד להתחיל לעבוד כמתמחה במשפטים למשך תקופה קצובה ולא במשרה קבועה.
בנסיבות ענייננו, אנו סבורים כי יש מקום לקבל את עמדת המשיבה ולקבוע ולמבקש תקופת צינון של 3 חודשים החל מיום פרישתו משירות המדינה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מדובר בחברה בת של לישכת עורכי הדין שעסקה בעיקר בהוצאה לאור של ספרי משפט והייתה אחראית למוצרים טכנולוגיים כגון הכרטיס החכם למערכת נט המשפט, תוכנת האסקי, קיום השתלמויות, הכנה לבחינות היתמחות ועוד.
זאת, לאחר שפוטר ביום 15.7.2019 מתפקידו כיועץ שכיר בחברה הכלכלית של לישכת עורכי הדין לאור אי סדרים משמעותיים שהתגלו בתקופת כהונתו כמנכ"ל של החברה הכלכלית ולאחר שסרב להפחית משכרו כיועץ שכיר בחברה הכלכלית.
בהמשך נישאל ממי שמע כי אייל גנב וכיו"ב פירט מספר שמות של עורכי דין כולל הנתבע ולמעשה כל מי שעבד בחברה באותה עת (ראו עמוד 70 שורה 30 עד עמוד 71 שורה 2).
בדוח צוין כי מטעם התובע נטען כי לא ניתן לו זמן מספיק להגיב ואין ברשותו את כל החומרים הדרושים לו לצורך מתן התגובה.
הם הצביעו על חשיפות רגולטוריות שכללו עיכוב בהכנת דוחות כספיים שנתיים, הגשת מסמכים ונתונים לרשויות חוק ללא קיום חשבוניות, עיכוב בתשלום בהפקדות לקופות פיצויים של עובדים ובצוע תשלומים דרך קופה קטנה של סכומים משמעותיים מבלי שנימצא תעוד או מיסמך המעיד על אופן שימוש בכספים שונים (ראו סעיף 2 לדוח על תתי סעיפיו).
...
לסיכום גם במקרה דנן לא הוכח מה נאמר בדיוק באותה שיחה ואף לא הוכחה כוונה של הנתבע לפגוע בתובע.
סוף דבר לאור כל האמור נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.
לפיכך, התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך של 20,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו