(א1) (1) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל;
(2) לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפיסקה (1) באמצעים מכאניים, דיגיטאליים או אלקטרוניים, ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך, אלא אם כן קבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לאחר היתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם אירגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאשור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, דרך אחרת לבצוע הרישום.
בין השאר נאמר בו, כדלקמן:
"(א) בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רשומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו;
אשר ליום שישי, נקבע בסעיף 8 לצוו הרחבה 2015, כי "שבוע העבודה בענף הבניין יהיה בן 42 שעות", אולם התובע הדגיש כי הוא אינו מבקש גמול שעות נוספות בגין ימי שישי, היות שהשכר היומי היה זהה ביום חול וגם ביום שישי[footnoteRef:20], וכזכור – ביום שישי יום העבודה היה קצר יותר.
...
אשר ל"עובד", הוא מוגדר כך "כל עובד ומנהל עבודה באתר בנייה (כהגדרת המונח בצו זה) המועסק בתפקיד שאינו משרדי". בנסיבות אלה, והיות שהתובע עבד באתר שבו נעשית עבודת בינוי, ברי כי צו ההרחבה בענף הבנייה חל על העסקתו של התובע, וכך אנו קובעים.
]
במקרה שבנדון, לאחר ששקלנו את כלל נסיבות העניין, הגענו למסקנה כי יש לחייב את הנתבע בסך של 2,500 ₪ בגין אי-מתן הודעה לעובד.
סוף דבר
לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל חלקית, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כדלקמן –
- הפרשות על חשבון פיצויי פיטורים בסך של 10,908 ₪; הפרשות על חשבון תגמולים בסך של 11,817 ₪; פדיון חופשה בסך של 8,905 ₪; דמי נסיעות בסך של 3,450 ₪; דמי הבראה בסך של 4,661 ₪; דמי חגים בסך של 3,600 ₪; גמול שעות נוספות בסך של 4,545 ₪.
אשר לזכויות הנתבעות בגין פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ודמי הודעה מוקדמת – הרי שהן נדחות.
