עבודה בחברת החשמל דרך חברת כוח אדם

סיכומי הצדדים בסיכומיו, הדגיש התובע את הנכות הצמיתה הגבוהה שנקבעה לו על-ידי הועדה הרפואית של המל"ל, המשקפת את נכותו התפקודית - כעובד כפיים, אשר עיקר עיסוקיו בעבודות פיזיות ועבודות חשמל.

את מעבריו המרובים בין עבודות טרם התאונה, הסביר התובע באופיין הטבעי של העבודות בהן עסק (עבודות דרך חברות כוח-אדם ועבודות קבלן), והדגיש כי בעקבות התאונה, חווה קושי לשוב ולהשתלב במעגל העבודה, תוך שהוא נאלץ לבצע עבודות שאינן תואמות את נכותו ומצבו הרפואי ובשכר נמוך באופן משמעותי - משכרו ערב התאונה.

...

מנגד טענו הנתבעים, כי התובע לא הביא כל ראיה להוכחת טענתו בנוגע לקשר סיבתי שבין פיטוריו לבין התאונה, ובהיעדר כל סיבה לכך שהתובע לא עבד במשך שנתיים, הוא אינו זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה. עובר לתאונה עבד התובע בחברת "גומי תל-אביב בע"מ". מעיון במסמכי התובע, ובהתחשב בגילו ובשכרו עובר לתאונה, סבורני כי יש להעמיד את בסיס שכרו לעבר, על סך של כ-6,994 ₪.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובשים לב לשכרו של התובע ולשיעור הנכות הרפואית והתפקודית, בהתחשב בעובדה שבמהלך השנים הקרובות, יפגעו אלה במקורות הכנסתו של התובע ובכך יכפו עליו – מציאת מקומות עבודה חלופיים, אני קובע כי חישוב הפסדי השכר לעתיד, יערך בשים לב לפרמטרים הבאים: גריעה מכושר ההשתכרות – 28% בסיס שכר קובע לעתיד (משוערך) – 8,083 ₪ חודשי השתכרות לעתיד - 160 מקדם היוון – 131.74 100% אקטוארי - בשים לב לגילו ולנכותו של התובע.

סוף דבר אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע סך של – 121,151 ₪ (המהווה 25% מסכום הנזק לפני ניכוי תגמולי המל"ל), בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של – 15.21% ובצירוף אגרת משפט כפי ששולמה.

ועוד יש לומר כי לטענות בהזמנה לשימוע לא צורפו מסמכים התומכים בהתייחס לכל השיחות הנטענות לכאורה כמסייעות לו. אין אף פרו' או רישום אחד של שיחה עם עוסי"ת. הגדיל המעסיק לעשות כאשר במכתב הפיטורים מיום 18.07.22 עת ציין כך:"3. מועד סיום העסקתך בחברה יהיה ביום 18.07.22 בגמר יום העבודה, חלף הודעה מוקדמת ישולם לך בגמר חשבון." מהרגע להירגע !! הכך יעשה לעובד, שעבד מ-2010 כעובד שטח, שקבל קביעות ב-2015 ,שניפצע קשה בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה, כך אחרי 18 שנה, דחוף להוציאו בו ביום? למי אצה הדרך? דומה כי כל מילה מיותרת, הן ביחס לעובד בכלל קל וחומר לעובד עם מוגבלות.

על מה. את ראש מחלקת כוח אדם בחברת חשמל, היות ומדובר בעובדים ובעבודה אתם פיטרתם אותו, במכתב הפיטורים ציינתם על סמך החלטת הרופא.

...

מצאנו , לכאורה ממה שהובא, כי נפלו פגמים של ממש היורדים לשורש השימוע, וכן לאופן העדר יישום חוק שוויון אנשים עם מוגבלות כלפי המבקש כאדם עם מוגבלות.

וכך אנו מורים למשיבה, לשלם שכר המבקש מיום 18/7/22 ואילך וכל עוד יועסק.

לאחר ששקלנו נסיבות ההליך, והגם שהמבקש מושב לעבודה במשיבה ויקבל שכרו כאמור לעיל ,מצאנו כי על המשיבה לשלם גם שכ"ט ב"כ המבקש בסך 4,500 ₪.

ב"כ הנתבעת הדגישו את העובדה כי התובע הישתלב לאחר התאונה חזרה בשוק העבודה באופן מלא ועובד כיום בחברת שטראוס (לא דרך חברת כוח אדם), במשרה מלאה, בעבודה שהיא בבסיסה עבודה פיזית קשה, ואינו ניתקל בקשיים כלשהם בבצוע עבודתו זו. בדומה לטענתה לגבי העידר הפסד שכר כלשהוא לעבר בגין התקופה שלאחר 3/21', אז נקלט בעבודה זו, הנתבעת טוענת כי בפועל לא צפוי להגרם לתובע כל הפסד שכר בעבודה זו בעתיד.

התובע סיים 12 שנות לימוד במגמת חשמל ומכונאות רכב, אך ללא תעודת בגרות.

...

עם זאת, בניגוד לטענת הנתבעת, אין בעובדות אלה כדי להוליך למסקנה שלנכות הרפואית אין כל השפעה תפקודית.

לאור כל האמור, בשים לב לנתוניו האישיים של התובעת, לכלל השיקולים שנזכרו לעיל, ולנכות הרפואית שנקבעה לו, מהותה, והסתברות השפעתה על תפקודו ובעיקר על כושר השתכרותו בעתיד, אני מוצא להעמיד את נכותו התפקודית והגריעה מכושר ההשתכרות של התובע על שיעור של 10%.

סוף דבר: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 499,450 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בצירוף מע"מ וכן החזר סכום האגרה ששולם.

כמו כן, טענה המבקשת כי העסקתה מזכה אותה בסעדים מכוח חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 לרבות כינון יחסי עבודה ישירים עם המשתמש בחלוף תשעה חודשים.

בבקשת רשות העירעור המתוקנת חזרה המבקשת על טענתה כי הועסקה דרך חברות כח אדם במשך שבע עשרה שנים וכי הרשות לא טירחה להעביר אותה למעמד של עובדת.

בפירוט נימוקי העירעור טוענת המבקשת כי שגה בית הדין קמא עת ניסה לשכנע את המבקשת למשוך את בקשתה שאם לא כן תפסקנה הוצאות; העידר היתייחסות לכך שטרם הוגש כתב הגנה על ידי הרשות; לא ניתנה למבקשת האפשרות לשטוח טענותיה או שאלה לא נשמעו בקשב רב; הדיון שנערך לא היה תקין והוגן; החלטת בית הדין קמא סתרה החלטות קודמות; טעה בית הדין קמא עת לא היתייחס כלל לענין חברת החשמל; טעה בית הדין קמא עת מחק את המשיב 2 מהתובענה בעוד שעדין לא השיב על השאלות מדוע פיטר את המבקשת והגם שהוא מעניק שירותים לרשות כקבלן כח אדם.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיבים.

בנסיבות המקרה שבפני לא מצאתי הצדקה לחריגה מהכלל האמור ולא שוכנעתי שקיימות נסיבות המחייבות התערבות בהחלטתה של הערכאה הדיונית.

סוף דבר – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, בכפוף להערה בסעיף 27 סיפא בעניין זירוז בירור ההליך, ככל הניתן.

עוד נטען, כי בהסתמך על המידע שנימסר למנפאואר ממכבי, למרחב דרום גויסו 15 אחיות דרך חברות כוח אדם שונות, מתוכן 3 אחיות דרך מנפאואר, וכולן סיימו את עבודתן במכבי.

לעניין זה נפסק כי על רקע פערי הכוחות בין הצדדים אין לקבוע רף גבוה במיוחד להיפוך נטל ההוכחה, ודי בכך שהעובדת מצביעה על קיומה של ראשית ראיה לקיומה של הפליה על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי מעסיק (ע"ע 30585-09-12 חברת יישום פיתרונות אנושיים בע"מ – אורית בוסי (מיום 4.8.2013); ע"ע 37078-11-13 חברת חשמל לישראל בע"מ – ליה נאידורף (מיום 13.2.2018)).

...

כמו כן, על יסוד המפורט לעיל שוכנענו כי פיטורי התובעת ומועדם נקבעו משיקולים עניינים הנוגעים לתום תקופת ההעסקה הזמנית אליה התובעת גויסה ואשר סוכמה עמה עם תחילת עבודתה, וללא קשר להיריון או לתחולת חוק עבודת נשים.

משכך, לא מצאנו כי פיטורי התובעת נגועים בחוסר תום לב המזכה בפיצוי כלשהוא.

טרם קבלת ההחלטה על סיום העסקת התובעת נערך לתובעת שימוע, בו התאפשר לה להעלות את טענותיה, כך שלא מצאנו כי נפל פגם מהותי גם בעניין זה. לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.