מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סתירת צו הריסה לבית בלתי חוקי

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים ראשון לציון נפסק כדקלמן:

כידוע, נטל השיכנוע להוכחת הטענה לפיה בניית הגדר עומדת בתנאי תקנות הפטור מוטל על המבקשים, ואלה לא הביאו לפני בית המשפט כל ראיה כגון חוות דעת או ראיה אחרת לגבי גובהה של הגדר נכון למועד הוצאת צו ההריסה.
בעיניין זה אפנה לרע"פ 3154/11 כמיס אליאס נ' מדינת ישראל, שם נקבע: "מרגע שנקבע קיומו של אינטרס צבורי בהריסת הבניה הלא חוקית, הינה לשם הוצאת הצוו בעיניין הקונקרטי אין משמעות של ממש לשאלה האם יש בניה בלתי חוקית נוספת אשר נגדה לא ננקטו הליכים". נוכח כך, אני דוחה את טענת המבקשים לקיומה של אכיפה בררנית.
מדובר במי שמסר בבית משפט, בכתב ובעל פה גרסאות סותרות, שונות ומשתנות.
...
המשיבה הודיעה כי הנושא בחקירה ולפיכך אסתפק בהצהרתה זו. סוף דבר: בהתחשב בכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי על כל חלקיה.
אני מורה למשטרת ישראל ליתן למשיבה כל סיוע נדרש לבצוע הצו, ככל ויהא בך צורך.
המבקשים ישלמו הוצאות, ביחד ולחוד, בגין הליך זה, בסך 10,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בנוסף, ציינו המבקשים, כי קיים חשש ממשי כי החובה לקיים הוועצות בטרם מתן צו ההריסה המינהלי לפי סעיף 225(א) לחוק התיכנון והבניה לא קויימה הלכה למעשה וכי לא בוצעה בדיקה מקדימה של הדברים, היות ואם הייתה מתבצעת בדיקה כזו, הרי שזו הייתה מעלה כי הבית מחובר לתשתיות מים וחשמל ומשולמים תשלומים, המעידים כי הבית מאוכלס.
טענות המשיבים: לטענת המשיבים עומדת לזכותם חזקת התקינות המנהלית והמבקשים לא עמדו בנטל לסתור חזקה זו. בנוסף, למבקשים אין זכות עמידה היות ולא צורף מיסמך כלשהוא המצביע על החזקתם בנכס על פי דין, או בבעלותם או כי הם מוסמכים לדבר בשם בעלי הנכס, כשעל פי העתק רישום מפנקס הזכויות, הבעלים של חלקה 145 היא מועצה מקומית נשר ועל בעלותם קיימת הערה בדבר אתר עתיקות ואילו הבעלות בחלקות 37 ו-95 היא של רשות הפיתוח.
לעניין טענת המבקשים לפיה שילמו חשבונות חשמל במועד בו הוצא צו ההריסה, העיד המפקח מר קרניאל, כי במהלך בניה יש חשמל זמני, גם כאשר הבניה אינה חוקית, למשל על מנת להפעיל מערבל בטון.
...
" בענייננו, שוכנעתי כי לעניין טיב העבודות-בצדק ניתן צו ההריסה המנהלי.
בבקשה אף נטען כאמור, כי מיום 20/7/2020 בני משפחתו הצטרפו אליו למגורים במבנה, כשלפני כן בתקופת השיפוצים, שהחלו חודש לפני כן, הוא שמר על המקום וגר בו. גם דינה של טענה זו להידחות.
אשר על כן, הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לפיכך, הרי שהתובע לא חויב להרוס את בית המגורים וכבר עתה אומר כי טענותיו בהיבט זה לפיהן הוא חויב לבצע צו ההריסה שניתן "כנגדו" אינן נכונות.
תקנה לתקנות מחייבת את בית המשפט לאזן בין האנטרס של בעלי הדין ובין האנטרס הצבורי, כאשר זה האחרון מפורש בין השאר כחסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השפוטי.
לנתבעים שמורה הזכות לעתור לסעד כספי ככל שסבורים שזכאים לו. אדרבא, יתכבדו, יישאו בעלויות האגרה הנדרשות ויגישו תביעה בה יפרטו זכאותם לפצוי בגין ההשקעה במבנה שהוא בלתי חוקי וניתן לגביו צו הריסה חלוט ואו אז יהיה מקום לבחון הטענות אחת לאחת ולקבוע ממצא מתאים.
...
(( פלוני נ' פלונית ]פורסם בנבו[ ( 10/5/2017 לפיכך, לאחר שנדונו טענות הנתבעים לסילוק התביעה על הסף, אני מוצא כי דינן להידחות מכל הטעמים שפורטו בהרחבה לעיל.
בהיעדר הגנה וכאשר עניין הפיצוי צריך להיבחן אם בכלל בהליך נפרד ולא בכפיפה אחת עם הליך הפינוי וסילוק היד, הרי שדין ההגנה של הנתבעים להידחות על הסף ללא בירור נוסף כלשהו.
משכך, התביעה כנגד הנתבעים מתקבלת במלואה ואני מורה להם לסלק ידם וכן כל חפץ שבבעלותם מהמקרקעין ובכלל זה מדירת המגורים במשק ** במושב **, תוך 60 ימים מהיום.

בהליך ביטול/עיכוב/הארכת צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

חומרה יתרה בהתנהלות המבקש גלומה בעובדה כי ביצע בעבר במקרקעין בניה בלתי חוקית, ובעקבות צו הריסה מינהלי שהוצא לבניה דאז – אותה הרס בשנת 2017 לאחר שבקשתו לביטול הצוו נדחתה – הוא שב ובנה באותם מקרקעין ושלא כחוק המבנה נשוא הדיון כאן, ללמדנו על חוסר ניקיון כפיו של המבקש.
כמובן שמוטב אילו המשיבה הייתה נוקטת בהליך דומה להוצאת צו מינהלי בסמוך לבניה של שתי הקומות הראשונות משנת 2018, ברם בנסיבות העניין השהוי כשלעצמו בהוצאת הצוו המינהלי עד לבצוע הבניה של הקומה השלישית בשלהי שנת 2022 לא מהוה פגם מהותי המצדיק את ביטולו או אפילו את סיוגו לבניה 'החדשה' של הקומה השלישית בלבד, שכן לפי התגובה ויתר המסמכים שצורפו אליה, הבניה נשוא הצוו המינהלי מסכלת הליכי תיכנון עתידיים – ולא עלה בידי המבקש לסתור טענה זו. זאת ועוד, לא שוכנעתי כי נפל פגם חמור בהוצאת הצוו המינהלי.
המבקש לא העלה בבקשתו טענות לקיומם של אי אילו מהפגמים המנויים לעיל, ודי בכך כדי לקבוע כי הוא לא טען וממילא לא הוכיח טענות מסוג זה. אומנם בדיון נטען כי יש לבטל את הצוו המינהלי מחמת אכיפה בררנית, אך טענה זו נותרה בגדר טענה כללית וללא תימוכין בראיות כלשהן, ובפרט שהמפקח היתייחס בעדותו בבית המשפט להליכי האכיפה הננקטים באיזור בגין בניה לא חוקית.
...
מעבר לכל אלה יצוין, כי המשיבה נהנית בשלב זה מחזקת התקינות המנהלית, לפיה פעלה באופן תקין בעת הוצאת הצו המנהלי, והמבקש לא הצליח להפריך חזקה זו. על יסוד כל המפורט לעיל ולאור העובדה כי הבניה טרם הסתיימה, אני קובעת כי לא הייתה מניעה מהוצאת הצו המנהלי ל וכי לא נפל פגם חמור המצדיק את ביטולו.
טענה זו דינה להידחות.
יוצא אפוא, כי היתר הבניה רחוק מלהיות בהישג יד. אחרית דבר: אני דוחה את הבקשה לביטול הצו המנהלי ומבטלת את ההחלטה מיום 17.1.2023 בדבר עיכוב ביצועו.

בהליך ערעור פלילי על בימ"ש לעניינים מקומיים (עפמ"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לשתי התלונות שהוגשו - באחד המקרים הייתה תלונה בעילום שם (המשמעות אינה ברורה לי-צ.ק), ובמקרה השני הוצא צו הריסה אך בית המשפט ביטל אותו בהנתן הסיכון נשקף למבנה כולו.
קיימת פסיקה למכביר אודות כוחה של טענת הגנה מן הצדק כאמור בסעיף 149(10) לחסד"פ. עקרם של דברים לגבי התוצאה- לבד מביטול כתב האישום, לבית המשפט סמכות להורות, בין היתר, על ענישה מתונה ומידתית כאשר הגשת כתב האישום עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
עם זאת כאשר מביאים את התכלית של מניעת אכיפה בררנית לשם מניעת פגיעה באמון הציבור על רקע של אכיפה שונה כלפי מקרים דומים נראה כי אכיפת דיני התיכנון והבניה כלפי שני שכנים לבנין בעלי דירות זהות, והמבצעים פעולת בניה בלתי חוקית זהה, הרי שמדובר במקרה מובהק שיש להגדירו כאכיפה בררנית.
...
ר' לעניין זה דברי כב' השופטת ברק-ארז ע"פ 8551/11 סלכגי נ' מדינת ישראל, (12.8.12): "מעבר לכך, במקרים שבהם ימצא בית המשפט שהרשויות נקטו באכיפה בררנית, יש להוסיף ולבחון, מהו הסעד הראוי לתיקון המצב. אין דומה טענת אכיפה בררנית המועלית בהליך פלילי לטענת אכיפה בררנית המועלית בהליך מנהלי. בהקשרו של הליך פלילי, יש להוסיף ולבחון האם האכיפה הבררנית מגיעה עד כדי הדרגה המקימה "הגנה מן הצדק" או שמא, חרף הפגם, התשובה המתאימה היא במישור הענישה.
סוף דבר- אין לי אלא להפנות לפסק דינו של כב' הנשיא שפירא (מחוזי חיפה) בעפ"א 22424-02-23 ועדה מקומית לתכנון חדרה נ' גבאי ואח' (7.5.23).
אשר על כן, אני קובע כדלקמן: הערעור מתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו