בנוסף, ציינו המבקשים, כי קיים חשש ממשי כי החובה לקיים הוועצות בטרם מתן צו ההריסה המינהלי לפי סעיף 225(א) לחוק התיכנון והבניה לא קויימה הלכה למעשה וכי לא בוצעה בדיקה מקדימה של הדברים, היות ואם הייתה מתבצעת בדיקה כזו, הרי שזו הייתה מעלה כי הבית מחובר לתשתיות מים וחשמל ומשולמים תשלומים, המעידים כי הבית מאוכלס.
טענות המשיבים:
לטענת המשיבים עומדת לזכותם חזקת התקינות המנהלית והמבקשים לא עמדו בנטל לסתור חזקה זו.
בנוסף, למבקשים אין זכות עמידה היות ולא צורף מיסמך כלשהוא המצביע על החזקתם בנכס על פי דין, או בבעלותם או כי הם מוסמכים לדבר בשם בעלי הנכס, כשעל פי העתק רישום מפנקס הזכויות, הבעלים של חלקה 145 היא מועצה מקומית נשר ועל בעלותם קיימת הערה בדבר אתר עתיקות ואילו הבעלות בחלקות 37 ו-95 היא של רשות הפיתוח.
לעניין טענת המבקשים לפיה שילמו חשבונות חשמל במועד בו הוצא צו ההריסה, העיד המפקח מר קרניאל, כי במהלך בניה יש חשמל זמני, גם כאשר הבניה אינה חוקית, למשל על מנת להפעיל מערבל בטון.
...
"
בענייננו, שוכנעתי כי לעניין טיב העבודות-בצדק ניתן צו ההריסה המנהלי.
בבקשה אף נטען כאמור, כי מיום 20/7/2020 בני משפחתו הצטרפו אליו למגורים במבנה, כשלפני כן בתקופת השיפוצים, שהחלו חודש לפני כן, הוא שמר על המקום וגר בו.
גם דינה של טענה זו להידחות.
אשר על כן, הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי נדחית.
