סתירות מהותיות בחקירה נגדית

ב"כ הנאשם בסיכומיה טענה כי הסיבה שבגינה וויתרה ההגנה על חקירתה הנגדית של הנוסעת נעוצה בכך שלא היה מקום להקשות עליה ולהעמידה בחקירה נגדית וזאת מאחר ואין סתירה מהותית בין גרסתה העובדתית לגרסת הנהג למעט במסקנה האם ניתן היה להיצמד למדרכה או לאו, והרי מאחר שהנוסעת אינה נהגת אוטובוס כל מסקנה שלה בדבר האפשרות להיצמד למדרכה או לאו היא בגדר עדות סברה.

...

ההגנה בסיכומיה טענה כי הנאשם הינו מורשה מטעם אגד בהליך זה ועדותו מהווה גם עדותה של החברה לפיכך, אני קובע כי בהתאם לעדות הנאשם אכן מדובר בבעייתיות שקיימת באותה תחנה באופן שאינו מאפשר עצירה בצמוד למדרכה על מנת לפתוח מתקן ההרמה מהאוטובוס למדרכה לצורך העלאה והורדה של נוסע עם כסא גלגלים.

במכלול האמור לעיל ולאחר ששמעתי את העדויות בפניי ועיינתי בראיות שהוגשו על ידי הצדדים, הגעתי למסקנה כי המאשימה הוכיחה את האשמה מעבר לכל ספק סביר ולאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות יחידה, אני מרשיע את הנאשמים בעבירות שיוחסו לו להם בכתב האישום.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, אני מרשיע את הנהג בעבירות של סירוב להסיע, עבירה לפי תקנה 385א לתקנות התעבורה, ולפי סעיפים 62(1) ו- 68 לפקודת התעבורה ואי קיום חובת העלאת נוסע לאוטובוס, עבירה לפי תקנה 430 לתקנות התעבורה; ולפי סעיפים 62(1) ו- 68 לפקודת התעבורה ואת החברה אני מרשיע בעבירה של אי הפעלת שירות סדיר, עבירה לפי תקנה 399(א) לתקנות התעבורה ולפי סעיף 62(1) וסעיף 68 לפקודת התעבורה.

<#8#> החלטה לביהמ"ש הוצגה הודעת העד בילל בן עביד, ואכן עולה ממנה, כי יש לכאורה סתירות מהותיות בין תשובות העד בפניי, הן בחקירה הראשית, והן בחקירה הראשית בדרך של חקירה נגדית, לבין תשובותיו בחקירה במישטרה.

...

בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שהנאשם הוזהר בחובת התייצבותו ובסמכות ביהמ"ש לדון בעניינו בהיעדרו, אני מורה על שמיעת הראיות ללא נוכחות הנאשם.

בנסיבות אלה, על אף שציינתי בפני ב"כ המאשימה כי יש לי ספק אם שאלות בדרך של חקירה נגדית יניבו מבחינתו את התוצאה של קבלת תשובות, אני סבורה כי התקיימו התנאים להכרזת העד כעד עוין, מכריזה עליו, ומתירה לתובע לחקור אותו בחקירה נגדית.

אשר לעימות, מאותם טעמים, ולאור הסתירה המהותית לעניין זיהוי המתלונן ונסיבות המפגש בין המתלונן לעד, אני מקבלת את העימות.

ב"כ הנאשם: אמשיך בהליך מול ביהמ"ש לנוער כדי לקבל את יתרת המסמכים שאני סבורה שצריכים להופיע בפני ביהמ"ש. ב"כ המאשימה: לשאלת ביהמ"ש, לא נשמעו ראיות בהליך בביהמ"ש לנוער.

המשך עדותו של מר מיכאל קלינין חקירה ראשית אני מרענן את זכרונך, ונותן לך לעיין בדו"ח פעולה ובמזכר? לאחר שעיינתי, אני משיב כי אני לא יכול לזכור הכל.

שלושת התנאים שבסעיף 10א(א) לפקודת הראיות מתקיימים כאן: ראשית, ההגנה הצהירה שאין צורך להעיד את גובי האמרות של העדים ולכן אין מחלוקת לעניין עצם גביית האמרה של עובדיה (פרוט' מיום 6.10.16, עמ' 208 ש' 8-5); שנית, עובדיה היה עד במשפט וניתנה להגנה היזדמנות לחוקרו בחקירה נגדית; ושלישית, קיימת סתירה מהותית בין אמרת החוץ ובין עדותו של עובדיה בחקירתו הנגדית בבית המשפט.

...

תוכן עניינים פסקאות כתב האישום 1 – 5 טענות הנאשם 6 ג. טענת ההתיישנות של הנאשם 7 ד. קבילות אמרות החוץ של הנאשם 8 – 14 ה. הכללים לבדיקת המשקל של אמרות החוץ של הנאשם 15 – 16 שאלת המשקל של אמרות החוץ לפי המבחן הפנימי 17 - 21 העסק של המקווה 22 – 77 ז.1 העמותה הייתה אחראית על הפעלת המקווה 23 – 24 ז.2 העמותה לא ניהלה ספרים ולא דיווחה על הכנסותיה 25 ז.3 הנאשם היה "מנהל פעיל" של העמותה 26 – 38 ז.4 התקיימות היסוד הנפשי של "כוונה" 39 – 41 ז.5 הכללים הראייתיים לאופן הוכחת "היקף ההכנסות" 42 – 47 ז.6 הודאות החוץ של הנאשם לגבי היקף ההכנסות מהמקווה 48 – 49 ז.7 שני מקורות של "דבר מה נוסף" 66 – 73 ז.8 המקור הראשון של "דבר מה נוסף": זהות הלקוחות 58 – 65 ז.9 המקור השני של "דבר מה נוסף": "עדות שיטה" 66 – 73 ז.10 העברת נטל הבאת הראיות לנאשם 74 – 77 העסק של בניה ושיפוצים 78 – 289 ח.1 האם מדובר בעסק או בפעילות התנדבותית? 78 – 81 ח.2 התקיימות היסוד הנפשי של "כוונה" 82 – 84 ח.3 שאלת גובה ההכנסות מהעסק לפי שנים 85 – 88 ח.4 ההכנסות בשנת 2002 89 – 138 ההכנסות מיחיאל אוירכמן 92 – 94 ההכנסות ממלכיאלי 95 – 96 ההכנסות ממנחם חנזין 97 - 105 ההכנסות מטובה לסקר 106 - 111 ההכנסות מלאה צ'קושוילי 112 - 118 ההכנסות ממוטי ליפסקי 119 - 126 ההכנסות ממנחם מעטוף 127 - 138 ח.5 ההכנסות בשנת 2003 139 – 181 ההכנסות מגבריאל כהן 141 – 145 ההכנסות מבנימין מנשה ליפקין 146 – 155 ההכנסות מיוסף יצחק זילברשטרום 156 – 166 ההכנסות מירחמיאל שיף 167 – 175 ההכנסות מנפתלי שלום 176 – 181 ח.6 ההכנסות בשנת 2004 182 – 217 ההכנסות משמריה הלל 184 – 186 ההכנסות מאהרן מרדכי ממן 187 – 191 ההכנסות מאליעזר מזרחי 192 – 197 ההכנסות ממנחם מנדל חנזין 198 ההכנסות ממשה לדיוב 199 – 210 ההכנסות מעזרא מפעי 211 – 217 ח.7 ההכנסות בשנת 2006 218 – 233 ההכנסות מאורי סבאג 220 – 222 ההכנסות מעובדיה מעטוף 223 – 233 ח.8 ההכנסות בשנת 2007 237 – 252 ההכנסות מבית הכנסת יוסף עובדיה ונצח ישראל 236 – 240 ההכנסות מבית הקברות לוד (משפחת אלשוילי) 241 – 247 ההכנסות מיוסף שמח 248 – 252 ח.9 ההכנסות בשנת 2008 253 – 281 ההכנסות ממרדכי שלום הלל 255 – 261 ההכנסות משלמה קלויזנר 262 – 270 ההכנסות ממנחם פוקסמן 271 – 281 ח.10 ההכנסות בשנת 2009 282 – 288 ההכנסות מאליעזר מזרחי 284 ההכנסות מרחל חוטובלי 285 – 287 ההכנסות מרחל פוקסמן 288 ח.11 ההכנסות מבנימין מזרחי 289 - 293 ח.12 ההכנסות מציון אסרף 294 - 300 ח.13 סיכום ההכנסות שהוכחו מעסק הבניה והשיפוצים 301 - 302 סיכום ההכנסות של הנאשם מהמקווה ומעסק הבניה והשיפוצים 303 - 304 סוף דבר 305 ****************************************** כתב האישום על פי עובדות כתב האישום, הנאשם עסק בכל התקופה הרלוונטית לכתב האישום בשני עיסוקים: ראשית, הפעלת מקווה טהרה בעיר לוד, ושנית קבלנות של עבודות בניה ושיפוצים.

סיכום ההכנסות של הנאשם מהמקווה ומעסק הבניה והשיפוצים ניתן לסכם את סך ההכנסות ברוטו של הנאשם מהמקווה ומעסק השיפוצים והבניה לכל השנים 2002 ועד 2011, כדלקמן: שנה סך ההכנסות ברוטו מהמקווה סך ההכנסות ברוטו מעסק השיפוצים והבניה סך הכול הכנסות בשנה 2002 אפס 275,072 ₪ 275,072 ₪ 2003 24,575 ₪ 121,105 ₪ 145,680 ₪ 2004 80,594 ₪ 98,465 ₪ 179,059 ₪ 2005 140,974 ₪ אפס 140,974 ₪ 2006 141,907 ₪ 76,500 ₪ 218,407 ₪ 2007 135,953 ₪ 38,000 ₪ 173,953 ₪ 2008 128,313 ₪ 348,000 ₪ 476,313 ₪ 2009 130,569 ₪ 10,000 ₪ 140,569 ₪ 2010 197,681 ₪ אפס 197,681 ₪ 2011 14,286 ₪ אפס 14,286 ₪ לפיכך, הנני קובע כי היו לנאשם סך הכנסות ברוטו מהמקווה ומעסק השיפוצים והבניה במהלך השנים 2002 ועד 2011, של 1,961,994 ₪.

סוף דבר עינינו הרואות כי לנאשם הייתה הכנסה ברוטו שלא דווחה לרשויות המס במהלך כל אחת מעשר השנים 2002 ועד 2011, וזאת בין מהמקווה ובין מעסק השיפוצים והבניה, ובין משניהם יחדיו.

לפיכך, הנני מרשיע את הנאשם בעשר עבירות של שימוש בכל מרמה, ערמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961.

לעניות דעתי, הגם שהתצהיר של מוחמד תומך בתצהיר התובע, הסתירות בעדותו במענה לחקירה נגדית, מהותיות ויורדות לשורש העובדות כאן.

...

התובע אישר בעדותו (עמ' 6 ש' 31 – עמ' 7 ש' 2) כי מוחמד ראה אותו רק לאחר שנפגע, כאשר הגיע לשולחן העבודה "הוא ראה אותי ממש עם היד על האף...". אינני מקבל טענת התובע בסיכומים מטעמו (סעיף 11), כי אי הדיוקים שנמצאו בעדותו של מוחמד הם שוליים, אינם יורדים לשורשו של עניין ואינם מכרסמים בעדות וגרסת התובע.

לסיכום התובע נפגע באפו באירוע שהוכר ע"י המל"ל כתאונת עבודה, מושא התביעה כאן.

סוף דבר התביעה נדחית.

הנתבע מסר גרסות סותרות בעיניין מהותי: בחקירה נגדית טען כי מסר את תמורת הזכויות בחלקה 25 לחלבי במישרין; בתצהיר המענה לשאלון ציין כי העביר את הסכום דרך התובעת.

...

אני דוחה את טענת הנתבע כי התובעת לא טיפלה עבורו ולא ייצגה אותו בכריתת ההסכם עם חלבי.

הנתבע ביקש לדחות רכיב זה בתביעה על-יסוד טענות ההגנה הכלליות שהעלה [סע' 20 בכתב-ההגנה וסע' 32 ב-נ/1].

לא בכדי נמנעה התובעת מלערוך הסכם שכר-טרחה נוסף, משלים, עובר לטיפולה בעסקה עם אדהם; היה לה נהיר וברור כי השכר הקבוע בהסכם שכה"ט חל גם על כך. התביעה לתשלום שכר נוסף בגין טיפול בעסקה בין הנתבע לבין אדהם נדחית אפוא.

הנתבע ישלם לתובעת סכומים מצטברים אלו (להלן יחד הסכום הפסוק): בגין שכ"ט עו"ד על-פי הסכם שכה"ט – סך 155,671 ₪ אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (15.11.2018) עד יום פסק-הדין.