ב"כ הנאשם ביקשה להיתחשב בנאשם וטענה שלא נשקפת מהנאשם סכנה לציבור "נוכח העידר עבירות של פגיעה בחיי אדם". ב"כ הנאשם הגישה אישור הפקדה משנת 2013 (נ/1) וטענה כי הנאשם החזיק ברישיון עד שנת 2013 ולא 2007 כפי שנטען בכתב האישום, הגם שהנאשם הודה בכתב האישום כמות שהוא.
נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה:
הנאשם הנו בן 57 שנים, גרוש בשנית, אב לארבעה ילדים שאחת מהם קטינה ואינו עובד לאחר שחלה במחלה קשה.
הנאשם שירת בצבא בתפקיד קרבי ונראה כי סובל כתוצאה ממנו.
באשר לבקשת ב"כ הנאשם להמנע משליחת הנאשם למאסר בפועל עקב מצבו הבריאותי, כבר נפסק לא פעם כי מצב בריאותי איננו מקנה פטור לעבריין מעונש מאסר בפועל וכאמור, "הנחת המוצא היא שגורמי הרפואה בשירות בתי הסוהר ערוכים לטפל באסירים במצבים רפואיים שונים, כולל מצבים רפואיים שאינם פשוטים, וחזקה היא שהאסיר יקבל את הטיפול הרפואי לו הוא נזקק בין כותלי בית הסוהר" (ר' ע"פ 5669/14 לופוליאנסקי נ' מ"י [29.12.15] וכן רע"פ 1076/16 חיים כהן נ' מ"י [11.2.16]).
בע"פ 4430/13 נתנאל שרון נ' מדינת ישראל (31.3.14) דחה בית המשפט העליון את ערעור הנאשם ואישר עונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים כאשר הנאשם סבל מסרטן ונטען שעונש מאסר יוביל להחמרה במצבו.
...
לעניין זה, אפנה לדברים הבאים, כפי שנאמרו ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מ"י, (פורסם באתר נבו):
"העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור".
כמו כן, ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן נקבע לעניין חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה והסיכון הגלום בה כדלהלן:
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב... ".
בענייננו, עבירה של נהיגה בזמן פסילה הוגדרה בפסיקה כעבירה מסוכנת אשר גלום בה פוטנציאל רב של סיכון ואף פגיעה ממשית במשתמשי הדרך, בהולכי הרגל, בביטחון הציבור וכן גלום בה זלזול בהחלטות השיפוטיות והפרתן מצביעה אף היא על מסוכנות הנובעת ממעשי הנאשם מעצם אי הפנמת חומרת המעשה ותוצאותיו הפוטנציאליות הקשות.
אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה של 10 חודשים למשך 3 שנים כפי שהוטל על הנאשם, בבית משפט שלום לתעבורה חדרה, גזר דין מיום 06.12.15.
סופו של דבר ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 12 חודשים.
אני מורה על הפעלת עונש פסילה על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים אשר הוטל על הנאשם בפ"ל 8461-03-15, בית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 06.12.15 אשר ירוצה בחופף לתקופת הפסילה האמורה בסעיף 4 לעיל.
