מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סרטן השחלות: שירות צבאי - פגיעה בריאותית

בהליך ערעור לפי חוק חיילים שנספו במערכה (עמ"ח) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המעערת טוענת כי הוכח שעד לפגיעה הנפשית בה לקה המנוח עקב שרותו הצבאי הוא לא עישן או שעישן באופן מועט והמשיב לא הביא כל ראייה או עדות לסתור טענה זו. סביר להניח, כי לו היה המנוח מעשן כבד עד לשנת 1985, לאחר שנות שרות רבות בסדיר ובקבע היה הדבר מופיע ברשומות הרפואיות הצהליות, כאשר הרופאים המטפלים היו מציינים את עניין העישון.
" הפסיקה קבעה כי בשאלת הדיקותו ועוצמתו של הקשר בין השרות הצבאי לבין הפגיעה בחייל; החבלה שנחבל בה, המחלה שחלה בה, המחלה שהוחמרה עקב השרות, נטיית בתי המשפט היא כי יש לפרשם ברוחב לב שלא לסכל את מטרת החיקוק הבא להיטיב עם אנשים הנושאים בסיכון מיוחד (ראה השופט זוסמן (כתוארו דאז) בע"א 55/69 ק"ת נ' דורית שפירא, פ"ד כג(1)527, בעמ' 530).
בחוות הדעת מיום 23.2.07 (ראה: נספח ו' למע/6) כתב ד"ר טל בעמ' 3 - 4: "בשל פחדים מן השינה, יושב ער, שותה קפה ומעשן עד לשעות שלפנות בוקר. מחשבותיו נסובות על אי תיפקודו ועל הדאגה לעתיד הכלכלי והבריאותי. איננו רואה מוצא ועתיד למצבו. רואה עצמו אדם חסר תועלת ומתבייש בעצמו...(הדגשה לא במקור, י.ו)" בעדותו בפניי הועדה, פרופ' אלדד טען כי העישון הוא הגורם המרכזי לפרוץ מחלת הסרטן ממנה סבל המנוח.
...
סיכומו של דבר, על פי כל הראיות שהובאו בתיק, לרבות של הרופא המטפל דר' שפיץ, דר' עמיקם טל (אשר בדק את המנוח בהליך קודם עת תבע מהמשיב הכרה בנכותו), פרוטוקולים של והועדות הרפואיות שדנו בעניינו, עדויות נוספות, דוח מעבדת השינה ועוד, הועדה סבורה כי עקב הנכות הנפשית הקשה של המנוח הוא נזקק לעישון מוגבר בשעות היום והלילה ובכך נקשר הקשר הרפואי בין נכותו המוכרת לבין מחלת הסרטן ופטירתו עקב מחלה זו. תוצאה אשר על כן הערעור מתקבל.
אנו קובעים כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה מנכותו המוכרת והמערערת זכאית לתגמולים על פי חוק המשפחות.
המשיב ישלם למערערת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 9,000 ₪ כולל מע"מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור לפי חוק חיילים שנספו במערכה (עמ"ח) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אמנם לא הוכח, כי בתנאי השרות בשב"ס של המנוח היה דבר המהוה אחת מהסיבות המוכרות למדע הרפואה כגורמות להווצרות גידול סרטני, אך גם אין כל הוכחה, שיש קשר בין חייו האזרחיים לבין המחלה.
" הפסיקה קבעה כי בשאלת הדיקותו ועוצמתו של הקשר בין השרות הצבאי לבין הפגיעה ב חייל; החבלה שנחבל בה, המחלה שחלה בה, המחלה שהוחמרה עקב השרות, נטיית בתי המשפט היא כי יש לפרשם ברוחב לב שלא לסכל את מטרת החיקוק הבא להיטיב עם אנשים הנושאים בסיכון מיוחד (ראה: השופט זוסמן (כתוארו דאז) בע"א 55/69 ק"ת נ' דורית שפירא, פ"ד כג(1)527, בעמ' 530).
שאלת הקשר המשפטי בין שירות הצבאי לבין הפגיעה ממנה סובל החייל הינה פעולה משולבת של עובדה, משפט ורפואה (ראה: ע"א 459/89, קצין התגמולים נ' חריטן, פ"ד מה (5), 374).
...
אשר על כן, המסקנה הינה כי גם אם המחלה הייתה מתגלה ביום 21.4.05, לא היה בכך כדי לשנות את גורלו המר של המנוח.
אשר על כן מכל הנימוקים דלעיל, הגענו למסקנה שאין מקום להתערב בהחלטת המשיב.
הערעור נדחה.

בהליך ערעור לפי חוק חיילים שנספו במערכה (עמ"ח) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מה משמעות המבחן לקיומו של קשר סיבתי-משפטי קונקריטי על פי חוקי השקום? המשמעות היא כי הארוע שארע בעת השרות בצבא או מצב שהחייל היה נתון בו, הם אלה שגרמו בעצמם או בצרוף גורמים אחרים, לפגיעה שהחייל נפגע בה. שאלת הדיקותו ועוצמתו של הקשר בין השרות הצבאי לבין הפגיעה בחייל (החבלה שנחבל בה, המחלה שחלה בה, המחלה שהוחמרה עקב השרות) מבחינה עקרונית, היא שאלה של מדיניות משפטית, כאשר בית המשפט ינתב עצמו על פי תכלית החוק.
אי הוכחת מחוללי המחלה אינה כשלעצמה מקימה קשר סיבתי של "עקב השרות". כך קבע כב' השופט מצא בע"א 6274/92 רזי נ' קהת"ג, פ"ד מח(3) 326, 330: "נראה לי, כי ביחס למחלה שאין לגביה מידע רפואי מבורר וחד משמעי, יש להבחין - הבחן היטב - בין מקרה שבו אסכולות רפואיות שונות חלוקות ביניהן בדבר סיבותיה ודרך עלילותיה של המחלה, לבין מקרה שבו שום גורם רפואי-בר-סמכא אינו טוען לדרך עלילות מסוימת. במקרה מן הסוג השני, כאשר אין שום גורם בר-סמכא המאשר את קיומו של קשר סיבתי, בין מחלה מסוימת לבין חבלה מסוימת (או לבין נסיבות אחרות הכרוכות בשירות הצבאי), כי אז אין לחייל התובע במה להאחז ודין תביעתו להדחות. חשוב להטעים, כי העדר היכולת לשלול את קיומו של קשר סיבתי אפשרי (שהוא עצמו פועל-יוצא מחוסר ידיעת סיבותיה ודרך עלילותיה של המחלה) אין כדי להקים הנחה בדבר קיומו של קשר סיבתי...". וכך הוסיף כב' הנשיא שמגר בע"א 38/84 לוי נגד ק. תגמולים (לא פורסם): "אוסיף גם כי אינה מקובלת עלינו סברה לפיה, כל מקום בו מדע הרפואה לא גילה קשר סיבתי בין גורם פלוני לבין מחלה פלמונית, יש עדיין יסוד להנחה כי קיים קשר סיבתי כאמור. מסקנה כאמור עלולה היתה להביא לכך כי כל הבלתי ידוע בעולם הרפואי - והוא לצערנו אינו מועט - הופך לעולם לגורם שאינו ניתן להסתירה או להפריכה...". ונסיים במה שציין פרופ' רטן ז"ל (מטעם המערערים) בחוו"ד; כי ביחס למחלה בה חלה המנוח, רב הנסתר על הנגלה באטיולוגיה של סרטן המעי הגס וכן כי מדע הרפואה כיום איננו יכול לקבוע את המנגנון המדויק ומכלול הסיבות הגורמים לסרטן המעי הגס.
...
אי הוכחת מחוללי המחלה אינה כשלעצמה מקימה קשר סיבתי של "עקב השירות". כך קבע כב' השופט מצא בע"א 6274/92 רזי נ' קהת"ג, פ"ד מח(3) 326, 330: "נראה לי, כי ביחס למחלה שאין לגביה מידע רפואי מבורר וחד משמעי, יש להבחין - הבחן היטב - בין מקרה שבו אסכולות רפואיות שונות חלוקות ביניהן בדבר סיבותיה ודרך עלילותיה של המחלה, לבין מקרה שבו שום גורם רפואי-בר-סמכא אינו טוען לדרך עלילות מסוימת. במקרה מן הסוג השני, כאשר אין שום גורם בר-סמכא המאשר את קיומו של קשר סיבתי, בין מחלה מסוימת לבין חבלה מסוימת (או לבין נסיבות אחרות הכרוכות בשירות הצבאי), כי אז אין לחייל התובע במה להיאחז ודין תביעתו להידחות. חשוב להטעים, כי היעדר היכולת לשלול את קיומו של קשר סיבתי אפשרי (שהוא עצמו פועל-יוצא מחוסר ידיעת סיבותיה ודרך עלילותיה של המחלה) אין כדי להקים הנחה בדבר קיומו של קשר סיבתי...". וכך הוסיף כב' הנשיא שמגר בע"א 38/84 לוי נגד ק. תגמולים (לא פורסם): "אוסיף גם כי אינה מקובלת עלינו סברה לפיה, כל מקום בו מדע הרפואה לא גילה קשר סיבתי בין גורם פלוני לבין מחלה פלמונית, יש עדיין יסוד להנחה כי קיים קשר סיבתי כאמור. מסקנה כאמור עלולה היתה להביא לכך כי כל הבלתי ידוע בעולם הרפואי - והוא לצערנו אינו מועט - הופך לעולם לגורם שאינו ניתן להסתירה או להפריכה...". ונסיים במה שציין פרופ' רטן ז"ל (מטעם המערערים) בחוו"ד; כי ביחס למחלה בה חלה המנוח, רב הנסתר על הנגלה באטיולוגיה של סרטן המעי הגס וכן כי מדע הרפואה כיום איננו יכול לקבוע את המנגנון המדויק ומכלול הסיבות הגורמים לסרטן המעי הגס.
לפיכך, לא מצאנו להתערב בהחלטת המשיב.
הערעור נדחה.

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

ב"כ הנאשם ביקשה להיתחשב בנאשם וטענה שלא נשקפת מהנאשם סכנה לציבור "נוכח העידר עבירות של פגיעה בחיי אדם". ב"כ הנאשם הגישה אישור הפקדה משנת 2013 (נ/1) וטענה כי הנאשם החזיק ברישיון עד שנת 2013 ולא 2007 כפי שנטען בכתב האישום, הגם שהנאשם הודה בכתב האישום כמות שהוא.
נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה: הנאשם הנו בן 57 שנים, גרוש בשנית, אב לארבעה ילדים שאחת מהם קטינה ואינו עובד לאחר שחלה במחלה קשה.
הנאשם שירת בצבא בתפקיד קרבי ונראה כי סובל כתוצאה ממנו.
באשר לבקשת ב"כ הנאשם להמנע משליחת הנאשם למאסר בפועל עקב מצבו הבריאותי, כבר נפסק לא פעם כי מצב בריאותי איננו מקנה פטור לעבריין מעונש מאסר בפועל וכאמור, "הנחת המוצא היא שגורמי הרפואה בשירות בתי הסוהר ערוכים לטפל באסירים במצבים רפואיים שונים, כולל מצבים רפואיים שאינם פשוטים, וחזקה היא שהאסיר יקבל את הטיפול הרפואי לו הוא נזקק בין כותלי בית הסוהר" (ר' ע"פ 5669/14 לופוליאנסקי נ' מ"י [29.12.15] וכן רע"פ 1076/16 חיים כהן נ' מ"י [11.2.16]).
בע"פ 4430/13 נתנאל שרון נ' מדינת ישראל (31.3.14) דחה בית המשפט העליון את ערעור הנאשם ואישר עונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים כאשר הנאשם סבל מסרטן ונטען שעונש מאסר יוביל להחמרה במצבו.
...
לעניין זה, אפנה לדברים הבאים, כפי שנאמרו ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מ"י, (פורסם באתר נבו): "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור". כמו כן, ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן נקבע לעניין חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה והסיכון הגלום בה כדלהלן: "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב... ". בענייננו, עבירה של נהיגה בזמן פסילה הוגדרה בפסיקה כעבירה מסוכנת אשר גלום בה פוטנציאל רב של סיכון ואף פגיעה ממשית במשתמשי הדרך, בהולכי הרגל, בביטחון הציבור וכן גלום בה זלזול בהחלטות השיפוטיות והפרתן מצביעה אף היא על מסוכנות הנובעת ממעשי הנאשם מעצם אי הפנמת חומרת המעשה ותוצאותיו הפוטנציאליות הקשות.
אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה של 10 חודשים למשך 3 שנים כפי שהוטל על הנאשם, בבית משפט שלום לתעבורה חדרה, גזר דין מיום 06.12.15.
סופו של דבר ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 12 חודשים.
אני מורה על הפעלת עונש פסילה על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים אשר הוטל על הנאשם בפ"ל 8461-03-15, בית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 06.12.15 אשר ירוצה בחופף לתקופת הפסילה האמורה בסעיף 4 לעיל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

העותר החל להשתמש בנקסיום לפני שחלה בסרטן הקיבה, פגיעה שבגינה אינו מוכר על ידי משרד הבטחון.
חוק הנכים נועד לתת מענה למשרתי צה"ל אשר נפגעו בזמן שירותם הצבאי או בעקבותיו, ובשל כך הפכו לנכים.
סעיף 43 לחוק זה קובע כי נכי צה"ל יהיו זכאים למימון טיפולים רפואיים אך ורק ביחס לנכותם המוכרת: "43. (א) כל נכה יקבל על חשבון המדינה, בתנאים שייקבעו בתקנות, טפול במחלה שחלה בה או בחבלה שנחבל או במחלה שהחמירה בתקופת שרותו עקב שרותו בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור" (הדגשות שלי).
...
העותר עותר לבטל את החלטת הרופא המוסמך הראשי מיום 29.10.2020, בה נדחה ערעורו על החלטותיהם של הרופא המוסמך המרחבי והרופאה המוסמכת המחוזית בהן נקבע כי הוא אינו זכאי לקבל מהמשיב את התכשיר נגד צרבת, מסוג Nexium (להלן "התכשיר " או "נקסיום"), בטענה כי הצרבת ממנה סובל העותר נגרמת מפגימה שאינה מוכרת על ידי המשיב, ובעבר היא ניתנה לו בשגגה.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, דעתי היא כי דין העתירה להתקבל.
סיכום סוף דבר, אני מקבלת את העתירה.
המשיב ישלם לעותר שייצג את עצמו את הוצאות המשפט בסך של 2,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו