סרבנות קשר והסתה חמורה של אם: פגיעה נפשית בילדים

כבר כעת ייאמר כי התביעה נדחתה ולמרבה הצער עצם נהולה, באופן בו נוהלו הדברים ע"י התובע, גרם לנתבעת נזקים כבדים, לא רק כספיים וכן לצערי אף הוכח כי לתובע אין כל ענין אמיתי בקשר עם ילדיו, וניהול ההליך לא נועד לשנות משהו במציאות חייו, אלא נועד להמשיך מסכת היתעללות נפשית ורגשית רבת שנים בנתבעת עצמה.

27.1.02 , התובע מפנה לתסקירים שהוגשו לתיק בית המשפט בתאריכים 26.11.01 ו- 14.4.02 וטוען כי צוין ע"י עו"ס לס"ד כי האם מיתנגדת בתוקף לבקשתו להרחבת זמני שהות, כי הילדים נחשפים למסרים של האם בנוגע לאב ולהערכת עו"ס לס"ד אין שום סיבה הקשורה לילדים שבגינה האב מסכן אותם ויש למנוע ממנו הסדרי קשר או להגביל אותם בזמנים ושעות.

התובע טוען כי היתנהגות הנתבעת במשך כל השנים שחלפו מאז הפרידה, תרמה תרומה מכרעת ליחס הילדים כלפיו, לסרבנות הקשר מצידם ולניכור ההורי החמור שגרמו לו נזק קשה מינשוא.

לטענת התובע, מניעת המפגשים עם ילדיו פגעו בקשר ההורי ובמקרה חמור זה אף הובילו לניתוק הקשר עם ילדיו וכל אדם סביר צריך היה לצפות זאת.

במקרה דנן לא הוכח כי האם הסיתה את ילדיי הצדדים כנגד התובע ודוקא הוכח ההיפך - כי סרבנות הקשר נגרמה כתוצאה מהיתנהגות התובע כלפי ילדיו ובגין מעשי אלימות והיתעללות רגשית שביצע כלפיהם ישירות.

...

לסיכום, השתכנעתי כי אירועים טראומתיים שהתובע חווה במהלך חייו, יחסים משפילים עם בנות זוג, לפי הרגשתו, ניסיון אונס במהלך השירות הצבאי, מראות של חלקי גוף קטועים במלחמת יום הכיפורים, ניסיון אונס בבית המעצר לאחר שנעצר בגין חטיפת ילד על ידו ותאונת דרכים, מבנה אישיותו וניהול מערכות היחסים בעייתיות עם בנות זוג, כמו גם עם ילדיו ממערכת נישואין קודמת, לכל אחד מאלה השפעה על מצבו הנפשי של התובע ולא ניתן להעריך מידת תרומתו של כל מרכיב ומרכיב על מצבו הנפשי העכשווי, כמו גם לא ניתן לקבוע כי דווקא הניתוק מילדיהם של הצדדים הוא מרכיב בעל השפעה רבה יותר מהניתוק משני ילדיו מנישואיו הראשונים.

דין תביעה זו להידחות על כל רכיביה.

עפ"י תיאורי התובע, חייו היו אומללים מתחילתם, כאשר לא זכה לטענתו לאהבת אם וחווה מערכות יחסים משפילות ואולם מה בין כך ובין הנתבעת? מה חטאה הנתבעת שהיא צריכה לשלם את מחיר חייו האומללים של התובע? כיצד אדם יכול לטעון בגין עילה של "אובדן שירותי בן", שעה שאיננו מבין את תפקידו וחובותיו כאב ופועל כנגד ילדיו במעשים קיצוניים מבעיתים? בהמשך לאמור ובכל הנוגע לחיוב בהוצאות המשפט, מצאתי לציין כי כבר בשלבים המוקדמים של ניהול ההליך מצא בית המשפט להסב את תשומת לב התובע לסיכויי ההליך, על מנת למזער נזקים שייגרמו לשני הצדדים, כאשר לא היה ספק כי שני הצדדים במצב נפשי ופיזי ירוד וכן שניהם במצב כלכלי גרוע ביותר.

נקבע באותו מקרה כי: "אף לעניין הקשר בין הורה לילדו, שכן קשר זה הוא דבר כה בסיסי ומובן מאליו ומצוי ברובד נפשי כה עמוק, שלא יכול להיות ספק בכך שהורה אשר קשר זה נימנע ממנו, סובל נזק ריגשי כתוצאה מכך, וזאת גם מבלי שיש צורך בהוכחה על עצם קיומו של הנזק". כפי שציינה כב' השופטת בן דור ליבל בתמ"ש 9120-02-13 ר' נ' ו' (ניתן ביום 2.4.15): "מניעת קשר בין הורה לילדיו כתוצאה מהסתתם נגדו היא תופעה פסולה וחמורה מאין כמוה הפוגעת במישרין בטובת הקטין וההורה המנוכר ובזכויותיהם הבסיסיות והיסודיות. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת בהורה המנוכר, הנותר במקרים קצוניים, כמו שטוען התובע כאן "כהורה שכולו עול בחיי ילדיו". כבודו ורגשותיו נפגעים, וזכותו לחיי מישפחה נפגעת אף היא.

עמדתו של המלומד גארדנר היא שכאשר מדובר במקרים חמורים של התיסמונת, יש להוציא את הילד ממשמורתו של ההורה המסית למשמורתו של ההורה המסורב אחרת עלול להגרם לילד נזק.

על השפעתה של התיסמונת והנזק שהיא גורמת בהתפתחותם של ילדים, עמד כב' השופט פורת בעמ"מ 90/97 מורן נ' מורן, דינים מחוזי כרך לב(2), 597 בפיסקה 6 לפסק הדין: "התיסמונת הנדונה מזיקה מאד להתפתחותו של הילד. היא יוצרת אצלו תפיסה חד מימדית של אנשים ושל מערכת יחסים ומעוותת במיוחד את ההבנה שתהיה לו על מהות של מערכות יחסים בתוך המשפחה. אחד המרכיבים המהותיים המאפשרים קיומם של חיי מישפחה תקינים היא היכולת לראות את נקודת מבטו של הזולת. להבין שחלק מהצדק נמצא בצד השני. אדם הרואה את מערכות היחסים דרך פיצול של טוב ורע אינו מסוגל לכך. מתפתחת אצלו הכנה גרועה לחיי המשפחה. ילדים המפתחים תסמונת של סרבנות קשר לומדים להשתמש במניעת אהבה כמניפולציה וכעונש. הם מפתחים חוסר אמון כללי וחשדנות בבני אדם. הם לומדים כי הם אינם רשאים להיות בקשרים טובים בו זמנית עם אנשים שונים, הם מעוותים את הדמות הפנימית ואת הייצוג הפנימי של ההורה המנוכר. נזקים ומצוקות נוספים המתוארים בספרות מסבירים מדוע מצב כזה הנו מצב בלתי נסבל עבור ילד ומדוע יש לנקוט באמצעים טפוליים מידיים כדי לחלצו ממצב זה. מדוע חשוב להסביר להורים שקשר טוב עם שני ההורים בו זמנית הוא חשוב ביותר עבורו בהווה ומהוה תנאי ליצירת קשרים אינטימיים בעתיד. ומדוע חשוב להבהיר להורים את זכותו של הילד לממש קשרים טובים עם שני הוריו". מניעת קשר בין הורה לילדיו כתוצאה מהסתתם נגדו היא תופעה פסולה וחמורה מעין כמוה הפוגעת במישרין בטובת הקטין וההורה המנוכר ובזכויותיהם הבסיסיות והיסודיות.

כך הוא, במובהק, כאשר מדובר בהסתה של קטינים הנתונים במשמורת אימם למניעת קשר בינם לבין אביהם (השווו: ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ז"ל, פ"ד מא(3) 169, 196-197).

...

מאפייניו של התא המשפחתי על מורכבותו ורגישותו מחייבת בחינה מושכלת וזהירה טרם מתן סעד שמא יימצא בית המשפט עושה מלאכה אשר רב בה הנזק על התועלת.

. אין מקומם בכאן, משנדחית התובענה.

סוף דבר התובענה נדחית.

הבעיה כולה נעוצה בסרבנות המוחלטת של הקטינים לקיים קשר ולו קלוש וכלשהו עם אביהם ובחוסר רצונה ויכולתה של האם שיתקיים קשר כזה, שכן התרשמתי שגם דבריה בעבר והיום בעיניין זה אינה אלא "מס שפתיים", שכן האם מאשימה את האב במצב אשר נוצר ובבחינת "קלאסיקה" של ניכור הורי – כל טפול ניכשל מהרגע שניגש הוא לשלב של יצירת קשר בפועל וכך, אם כבר מיתקיים מפגש, הולכים הקטינים אל אביהם עם מכשיר הקלטה.

כשם שתביעות הנזיקין שמוגשות ע"י מסורבות ומסורבי גט, סייעו ומסייעות לביעור התופעה של עגון, הוא הדין במיגור התופעה החמורה של סרבנות קשר.

עמדתו של המלומד גארדנר היא שכאשר מדובר במקרים חמורים של התיסמונת, יש להוציא את הילד ממשמורתו של ההורה המסית למשמורתו של ההורה המסורב אחרת עלול להגרם לילד נזק.

בספרם "הגירה וחטיפות ילדים – היבטים משפטיים ופסיכולוגיים", הוצאת נבו, קובעים המחברים, מורן, עמירן ובר, שחטיפות ילדים, יוצרות לא אחת גם עילה לתביעה נזיקית וכי מעבר להוצאות הכספיות הכבדות, קיימים גם נזקים נפשיים חמורים, שקשה לאמוד את שיעורם.

אין ספק כי מניעת מפגש בין הורה לילדו או חבלה 5 ,( בית שמש פ"ד ל"ז( בקשר זה, עלולים לפגוע בקשר ההורי ובמקרים חמורים אף להוביל לניתוק הקשר, וכי כל אדם סביר צריך היה לצפות זאת.

...

ביחס לטענה כי היה על האב להוכיח "שינוי נסיבות מהותי" שארע לאחר מתן פסק הדין למזונות הרי שכבר הוכח שינוי מהותי בנסיבות, כאשר המומחית שמונתה מטעם ביהמ"ש הגיעה למסקנה כי למרבה הצער בשלב זה אין אפשרות כלשהי לחידוש הקשר.

סוף דבר 13 .

התובענה מתקבלת וחיוב המזונות בטל מיום 01.01.2021 חיובו של האב לשאת במחצית הוצאות רפואיות חריגות נותר בעינו.

עוד הודגש ההבדל שבין "סרבנות קשר" לבין "ניכור הורי" וכך נקבע: "1. תופעת סרבנות קשר בין קטין לבין אחד מהוריו, היא תופעה חמורה וקשה שעלולה לגרום לקטין נזק נפשי משמעותי ובלתי הפיך. בעמ"ש 51782-01-20 ע' ע' נ' ש' א' [פורסם בנבו] (7.6.20) שניתן על ידינו לאחרונה, פורטו בהרחבה ההבדלים בין סרבנות קשר לניכור הורי כמו גם, הדרגות השונות של הניכור ההורי. סרבנות קשר לא נוצרת בהכרח עקב ניכור הורי. לעיתים קטין עובר חוויה טראומטית של היתעללות או הזנחה קשה או אלימות פיזית או מינית שגורמת לו לסרב לכל קשר עם אחד מהוריו. במקרה כזה הסיבה לסרבנות הקשר לא קשורה להסתה של אחד ההורים אלא נעוצה ביחסו הפוגעני של ההורה כלפי הילד. ניכור הורי מתייחס לתופעה שבה סרבנות הקשר היא תוצר של היתנהגות מסיתה של ההורה האחר, כאשר היא אינה מושתתת על סיבה ממשית ומוצדקת. ניכור הורי בדרגתו החמורה, מביא לנתק מוחלט בין הילד להורה המנוכר עד כדי מחיקת זהותו וקיומו של אותו הורה בתודעת הקטין, באופן שהקטין למעשה מעוניין להתנתק ממנו באופן מוחלט. ההסתה של ההורה המנכר לא חייבת להיות אקטיבית. היא לעיתים פאסיבית ובמהלכה הקטין מזדהה לחלוטין עם מחשבותיו ורגשותיו של ההורה המנכר, ביחס להורה המנוכר.

שלב ב': האם הפגיעה בקשר היא תוצאה של הסתה? לטענת האב הפגיעה בקשר בינו לבין הילדים נגרמה בעטיה של האם ובשל הסתה מצידה.

...

בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו, היקפם של כתבי בי-דין והבקשות בתיק, התנהלות הצדדים לאורך ניהול ההליך, נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכר טרחה כולל, והוצאות עבור הנתבעת הוא בסך כולל של 30,000 ₪ (להלן- "ההוצאות").

התוצאה התביעה הנזיקית בגין הטענה לניכור הורי נדחית.

התובע ישלם את ההוצאות לנתבעת בתוך 30 ימים.

ברם, ניכור הורי מתייחס למצבים בהם סרבנות הילד לקשר עם מי מהוריו הנה תוצר של היתנהגות מסיתה של ההורה האחר ומהוה מאפיין אחד בקשת רחבה של מאפיינים שתוצאתה, בדרגתה החמורה, נתק מוחלט בין הילד להורה המנוכר עד כדי מחיקת זהותו וקיומו של אותו הורה בתודעתו של הילד.

כמו כן ניתן לראות כי המבחנים לזיהוי התופעה, בהם משתמשים בתי המשפט, הם אותם מבחנים שהותוו על ידי גרדנר (ע"א (ת"א) 3162/98 פלוני נ' פלונית – אין בפי הילד דבר חיובי ביחס לאב ו/או יחסו של האב אליו; הבעת רצון ברור להשאר עם האם שמטפלת בו כל כך טוב וכו').

בית המשפט לא נידרש לאיבחון התופעה והטיפול בה, הגם שמציין הוא את הוצאת הילד ממשמורתו של ההורה המנכר למשמורתו של ההורה המנוכר כפיתרון המוצע על ידי גרדנר במקרים חמורים של התיסמונת, ומשאיר זאת, בעיקרון, לאנשי המיקצוע.

בניכור הורי בדרגה חמורה, שמציב את הילד בסיכון ממשי לפגיעה ברווחתו הנפשית ובמצבו הרגשי, ייתכן שאין מנוס אלא מלנקוט בפיתרון השלישי באותם מקרים בהם ניתן לקבוע ברמה סבירה של וודאות שהפגיעה שנגרמת לילד מהניכור ההורי רחבה הרבה יותר מהניתוק שלו מההורה המנכר אליו היה מחובר שאחרת הנתוק של הילד מההורה אותו הוא חווה כמגן והעברתו להורה שאותו הוא חווה כפוגעני עלול לגרום לנזק נפשי גדול יותר.

...

הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה, על מנת לאפשר את המשך הטיפול בתיק המשמורת, והערעור נדחה למתן פסק דין במסגרתו התבקשנו להתייחס לסכסוכי משמורת שנגועים בסרבנות קשר קשה או בניכור הורי ולקווי הפעולה האפשריים, טיפוליים ומשפטיים, שהמערכת, הטיפולית והמשפטית, יכולה לנקוט בהם כדי להתמודד עם התופעה.

לבקשות מעין אלו נלווה, בדרך כלל, ניסיון להצדיק אותן על דרך של תיאור אירוע כזה או אחר והעצמתו של אותו אירוע ככזה שפוגע בילד עד כדי הצדקה להיעתר להן.

בניכור הורי בדרגה חמורה, שמציב את הילד בסיכון ממשי לפגיעה ברווחתו הנפשית ובמצבו הרגשי, ייתכן שאין מנוס אלא מלנקוט בפתרון השלישי באותם מקרים בהם ניתן לקבוע ברמה סבירה של וודאות שהפגיעה שנגרמת לילד מהניכור ההורי רחבה הרבה יותר מהניתוק שלו מההורה המנכר אליו היה מחובר שאחרת הניתוק של הילד מההורה אותו הוא חווה כמגן והעברתו להורה שאותו הוא חווה כפוגעני עלול לגרום לנזק נפשי גדול יותר.