סרבנות קשר במקרה של נתק ממושך בין הורים לילדיהם

למרבה הצער, ביום 13.12.20 הגיש המומחה חוו"ד, לפיה המסקנה שעלתה הנה כדלקמן (בעמ' 2-3 תחת הכותרת: "מסקנה וחוות דעת"): "הספרות המקצועית והקלינית מראה בבירור, שבדרך כלל, הילד הקטן מתאים את עצמו להורה שאיתו הוא חי. הוא מיתנהג כפי שאותו הורה, מגיב לו לפי רצונותיו ומשמיע מה שהוא רוצה לשמוע. לילד הקטן את יכולת לבטא עמדה שונה מההורה. גם אם XXX לא הייתה מראה באופן אקטיבי ומילולי היתנגדות לכך שXXX תפגוש את אביה, הרי המסר הזה עבר לXXX גם דרך מצבה הנפשי, הבעותיה ושפת גופה. עמדה זו, הופנמה והשתרשה בתוך XXX. כל ניסיון להביא את XXX לתקשר עם אביה עורר בתוכה איום וחרדה, כי הדבר מאיים בחוויה שלה על יחסיה עם אמה- גם אם היום, XXX מעוניינת שבתה תחזור להיות בקשר עם אביה. במציאות הנוכחית, ולאור היתנגדותה הנחרצת של XXX, לא רואה שום דרך לשכנע את הילדה ליפגוש את אביה באופן מידי, מרצונה. כדי שזה יהיה, יש צורך שהאם גברת XXX תאמין באמונה שלימה שזה חשוב ולטובת בתה והיא צריכה לפעול בצורה אקטיבית וממושכת מול הבת, תוך כדי ניהול דיאלוג מתמשך. בנוסף, המלצתי להן, שXXX תכנס לתהליך טפולי, בו תבנה בהתחלה קשר מטיב עם המטפל עד שתהיה היא מוכנה לפתוח את הנושא הזה ולדון בו. תהליך זה יכול להיות ממושך, וגם אז לא בטוח שזה יביא לתוצאה הרצויה. גם המלצה זו, לצערי, לא התקבלה על ידי XXX, שמסרבהת בכל תוקף לכל היתערבות, שמטרתה הקרובה או הרחוקה היא קשר עם אביה". כפי שניתן להווכח, למן מועד פתיחת ההליכים דנן (ביום 26.3.15) ועד היום נעשו ניסיונות טפוליים רבים לצורך חידוש הקשר בין הקטינה לאביה.

ראו גם: תמ"ש (נצ') 55631-12-13 ח.ל. נ' פ.י. [פורסם בנבו] (4.5.14) שם נפסק כי ככל שמדובר בעיניין הבטחת קשר טלפוני בין הורה לבין קטין, ראוי לצמצם עד למינימום הכרחי השמוש בהליך לפי פקודת ביזיון בית משפט.

התביעה לביטול מזונות הקטינה: הילכת "בן מרדן"- הדין: הפסיקה הכירה באפשרות לבטל מזונות ילד במקרה של סרבנות קשר, זאת במקרים חריגים ביותר, מתוך הבנה כי מדובר בצעד קצוני אשר ככלל יש להמנע ממנו, שכן נפסק זה מכבר כי: "שלילת מזונות היא צעד קצוני וחריף אשר יש להמנע ממנו אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן" (ראו: ע"א 1741/93 אזולאי נ' אזולאי [פורסם בנבו] (13.7.94)), כאשר ההכרעה תיעשה בזהירות, ובשים לב לעיקרון טובת הילד (ראו: רע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (15.7.2010).

אין לכחד כי האב פנה לבית המשפט לראשונה רק ביום 26.3.15, זאת, לאחר נתק של שנים ממושכות, מאז מלאו לקטינה 4 שנים.

...

בנסיבות אלו, סבורני כי נוכח טובת הקטינה יש מקום לדחות את התביעה.

מכאן עולה כי ניכרת מגמה חיובית ושיפור במצבו הכלכלי של האב, כפי שהוא עצמו שיתף את העו"ס, ראו האמור בתסקיר שהוגש ביום 5.12.19 (בעמ' 2 למעלה): אי לכך, אין במפורט לעיל באשר למצבו הכלכלי הנטען של האב כדי לשנות את מסקנתי, לפיה ביטול דמי המזונות במקרה דנא עלול להביא לפגיעה ברווחת הקטינה, כפי שבואר לעיל.

סיכומה של נקודה: בענייננו, לא הוכח כי האחריות על המצב שנוצר נופלת על כתפיה הצרות של הקטינה, ובכל מקרה לא יהא זה צודק לשלול את מזונותיה בשל כך. לפיכך, התביעה נדחית.

על כן, נוכח כל האמור והמפורט לעיל, שתי התביעות נדחות.

בתסקיר צוין פרק הזמן הממושך (כשנה) שבמהלך מיתקיים קשר חם בין מ' ובין א' ו-ו' במרכז הקשר, כי ניתן היה מזה זמן רב להוציא את הקשר מחוץ למרכז הקשר אלא שלאור חששות ההורים עצמם והחשש שהקטינות ייחשפו למערכת היחסים הטעונה בין ההורים, המפגשים ממשיכים להתקיים במרכז הקשר עצמו.

דיון והכרעה לאחר ששמעתי הצדדים ועיינתי במכלול המצוי בתיק הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להדחות, בעיקר מקום בו נסיבותיו העובדתיות של המקרה דנן אינן מגבשות תשתית בדבר קיומו של ניכור הורי מכוון וזדוני מצד ס', במובחן מקיומה של סרבנות קשר מצידה של ק' בלבד כלפי מ'.

שכן טפול הנו הכלי המרכזי להתמודדות במצבים של נתק בין הורים לילדים בגילאי ההתבגרות.

...

משהוגשו סיכומי הצדדים, לרבות סיכומי תשובה מטעם מ' (ראו: החלטתי מיום 21.2.21 בתלה"מ 19063-08-17 ), בשלה העת להכריע בתובענות.

סיכום אופרטיבי בתביעת המשמורת אני קובע את משמורת כלל הקטינות אצל אימן ס' עד הגיע כל אחת מהן לגיל 18 או עד החלטה אחרת.

בכל הנוגע לזמני השהות ולתהליכי הטיפול אני מחייב ההורים לפעול כמפורט בסעיף 30 לעיל ומקנה לעו"ס לסדרי דין את הסמכויות שפורטו שם. בתביעת המזונות אני מורה כמפורט בסעיף 46 לעיל.

תביעת הנזיקין נדחית.

מדובר במקרה עגום וטראגי של סרבנות קשר קשה שהלכה והחמירה עם העמקת הסיכסוך בין ההורים עד כדי נתק מוחלט בין האב לילדיו הקטינים, המתנגדים ליצירת קשר מכל סוג עמו.

16 ( סבב ההליכים הראשון (סוף שנת לטענת התובעת בשל הנתק הממושך שנוצר עקב העדרות התובע מהבית, היא חשה כי נפערה תהום עמוקה ביניהם ובחודש 12/2014 , בנסיבות בהן נוצר קרע שאינו ניתן לאיחוי, היא הגישה תביעות למזונות (תמ"ש - 12- 14 ) ולמשמורת (תמ"ש - 12- 14 .

שתי בעלות מיקצוע ונשות טפול (עו"ס ופסיכולוגית בכירה) קבעו והחליטו כי מדובר במקרה של פגיעה מינית בקטינה מבלי לעלות על הדעת כי עליהן לברר ולבחון העובדות לאשורן, כאשר אחת מהן כלל לא נפגשה עם הקטינה.

אין לומר בהכרח כי המתשאלת במקרה דנן עשתה את בחירותיה בכוונה תחילה או חלילה בזדון, אך כאשר עסקינן באנשי מיקצוע מצופה כי יהיו מודעים למורכבות והשכלות תיפקודם בקרב ילדים החשופים לטארומה וסכסוך בין הורים.

...

התשתית הראייתית הובילה למסקנה כי האם היא זו שהחלה את מירוץ כדור השלג ביום 11.10.2015 , בעת ששיתפה את הגב' ש' כי חוששת שהאב פגע מינית בקטינה .

המומחית מטעם בית המשפט מגיעה למסקנה כי בשלב זה אין כל אפשרות לחידוש הקשר וייתכן כי בטווח הארוך, אם תשכיל האם לשנות עמדתה העויינת כלפי האב ולשחרר בכנות את הילדים להיות איתו בקשר, יהיה סיכוי לחידוש כלשהו של הקשר.

סוף דבר, דין תביעת האב להתקבל, אלא שהפסקת הקשר ובהמשך, ניתוק הקשר והתנגדות הקטינים לחידוש הקשר עם האב, נעוצים בהתנהלות האם והמפתח לחידוש הקשר בידיה.

לא היה ויכוח שקיים נתק ממושך וכי הנתק נגרם בשל ויכוח של מה בכך.

במקרה כזה הסיבה לסרבנות הקשר לא קשורה להסתה של אחד ההורים אלא נעוצה ביחסו הפוגעני של ההורה כלפי הילד.

בנוהל נקבע בין היתר כי: "בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על היתמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים. לפיכך, הליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ... מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לעינייני מישפחה... החשת זהוי ואיבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלבים מוקדמים ומתן סעד זמני יכול ויסייעו במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסרוב לקשר מצד אחד". על פי נוהל הנשיאה יש לקבוע דיון מהיר בבקשה להבטחת קשר בתוך 14 יום ובית המשפט אף רשאי ליתן הוראות עוד בטרם הדיון (סעיף 8 לנוהל).

...

לפיכך, אני סבור שיש לקבל רכיב זה בערעור ולהורות על ביטול המינוי של האפוטרופסית לדין.

לפיכך אני סבור שההוראות האופרטיביות שנקבעו במסגרת פסק הדין השני היו צריכות להיות בגדר החלטת ביניים בלבד והמערערת צודקת שיש לאפשר לה את יומה בבית המשפט ולקבוע דיון בתביעה לאחר שיתאפשר לה להגיש את כתב הגנתה.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו במובנים אלו: בכל הנוגע לערעור הראשון - תבוטל החלטת ביהמ"ש קמא בדבר מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שניתנה בתיק י"ס 51474-09-20.

לא היה ויכוח שקיים נתק ממושך וכי הנתק נגרם בשל ויכוח של מה בכך.

במקרה כזה הסיבה לסרבנות הקשר לא קשורה להסתה של אחד ההורים אלא נעוצה ביחסו הפוגעני של ההורה כלפי הילד.

בנוהל נקבע בין היתר כי: "בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על היתמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים. לפיכך, הליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ... מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לעינייני מישפחה... החשת זהוי ואיבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלבים מוקדמים ומתן סעד זמני יכול ויסייעו במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסרוב לקשר מצד אחד". על פי נוהל הנשיאה יש לקבוע דיון מהיר בבקשה להבטחת קשר בתוך 14 יום ובית המשפט אף רשאי ליתן הוראות עוד בטרם הדיון (סעיף 8 לנוהל).

...

לפיכך, אני סבור שיש לקבל רכיב זה בערעור ולהורות על ביטול המינוי של האפוטרופסית לדין.

לפיכך אני סבור שההוראות האופרטיביות שנקבעו במסגרת פסק הדין השני היו צריכות להיות בגדר החלטת ביניים בלבד והמערערת צודקת שיש לאפשר לה את יומה בבית המשפט ולקבוע דיון בתביעה לאחר שיתאפשר לה להגיש את כתב הגנתה.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו במובנים אלו: בכל הנוגע לערעור הראשון - תבוטל החלטת ביהמ"ש קמא בדבר מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שניתנה בתיק י"ס 51474-09-20.