סרב המוסד לביטוח לאומי להכיר בזכאות לגימלת שמירת הריון

4.1.2017, מציין האורתופד ד"ר יונס עיסא "לאחר נפילה וחבלה בעמוד שדרה, בהיריון שבוע 11, נבדקה במיון, סירבה צלומי רנטגן, שוחרר. כוח גס שמור, תחושה שמורה, החזרים הופקו...אנלגטיקה לפי המלצת רופא מישפחה ומנוחה". 5.1.2017, מציין ד"ר ברקוביץ', הרופא המטפל, "לפני שבוע נפלה ונחבלה בגב תחתון. נבדקה במיון נשים ובמיוחד אורתופדי, בדיקה תקינה. סירבה לצילומי רנטגן. נמצאה רגישות בגב תחתון. בהמשך מציין הרופא "רושם לשרירים תפוסים". תגובתי למקרה הנידון: למעט מספר ימי חופש מחלה ולאור הנתונים שצוינו, אין צורך בשמירה בשלב זה של ההיריון וציפי יכולה לעשות את עבודתה, כולל בישיבה ללא סיכון לה או לעוברה.

מטעם התובעת הוגשו סיכומים בגדרם התבקש בית הדין לקבל את התביעה ולהכיר בשמירת ההיריון לה נדרשה התובעת בתקופה שבמחלוקת.

דיון והכרעה התנאי לזכאות לגימלת שמירת הריון קבוע בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), בו נקבע כך: "'שמירת היריון' – העדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

באשר למעמדו של האישור הרפואי בתביעה לתשלום הגימלה לשמירת הריון, בפסיקה נקבע כי "האישור הרפואי בתביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון יש לו מעמד כבד משקל, בדומה לתעודת אי כושר בתאונה בעבודה (עב"ל 479/97 המוסד לביטוח לאומי – לימור גבאי עבודה ועוד תקליטור 22, עבודה ארצי, כרך לג(22), 31). האישור יוצר חזקה הנתנת אומנם לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון" (וראו את שנפסק בעבל 1087/04 המוסד לביטוח לאומי – אסנת יוקר, ניתן ביום 2.3.05).

...

4.1.2017, מציין האורתופד ד"ר יונס עיסא "לאחר נפילה וחבלה בעמוד שדרה, בהיריון שבוע 11, נבדקה במיון, סירבה צילומי רנטגן, שוחרר. כוח גס שמור, תחושה שמורה, החזרים הופקו...אנלגטיקה לפי המלצת רופא משפחה ומנוחה". 5.1.2017, מציין ד"ר ברקוביץ', הרופא המטפל, "לפני שבוע נפלה ונחבלה בגב תחתון. נבדקה במיון נשים ובמיוחד אורתופדי, בדיקה תקינה. סירבה לצילומי רנטגן. נמצאה רגישות בגב תחתון. בהמשך מציין הרופא "רושם לשרירים תפוסים". כמו כן, המומחית התייחסה להעדר המסוכנות מבחינת ביצוע העבודה, הכרוכה הייתה בישיבה: "למעט מספר ימי חופש מחלה ולאור הנתונים שצוינו, אין צורך בשמירה בשלב זה של ההיריון וציפי יכולה לעשות את עבודתה, כולל בישיבה ללא סיכון לה או לעוברה...כשמדובר בשבועות מוקדמים של ההיריון...". נוסיף ונציין כי איננו מקבלים את טענותיה של התובעת, לפיהן קביעותיה של המומחית מעידות על טעות מצדה וסברה כי הכוונה היא אך ורק לקיומה של סכנת חיים לתובעת או לעוברה.

לאור קביעותיה הברורות של המומחית הנוספת ד"ר זהר שפרה, ומאחר שמדובר בקביעות מתחום הרפואה והמצויות בשיקול דעתה הרפואי, לא מצאנו כל טעם משפטי המצדיק סטייה מאותן קביעות, ולפיהן לא היתה הצדקה לשמירת הריון בתקופה שבמחלוקת.

על בסיס כלל האמור לעיל – התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 3576-02-19 10 ינואר 2021 לפני: כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג התובעת: דבורה ג'ולקבר ע"י ב"כ: עו"ד נאוה אילון הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ויויאן קליין-בנימין החלטה

ברקע הבקשה תביעתה של התובעת להכיר בזכאותה לגימלה לשמירת הריון בתקופה שמיום 6.8.2018 ועד ללידה.

בתשובתו היתייחס המומחה לכל אחד מהמסמכים שאליהם הופנה: "א1. מכתב רפואי שהתובעת קיבלה בתאריך 26.8.18 ניתן על ידי רופא נשים ויילוד על סמך המלצת רופא אורתופד (ללא בדיקה) ונכתב "סינפיזיוליזיס הומלצה שמירת הריון ע"י אורתופד". מכתב רפואי שניתן לתובעת 10 שבועות לאחר לידה על ידי רופא נשים ויילוד עקב סרוב מתן שמירת הריון (בתאריך 14.1.19) נכתב "הריון תקין מלבד סינפיזיוליזיס לידה רגילה 3300 גרם בן בריא". מכתב רפואי שהתובעת קיבלה בתאריך 26.8.18 ניתן על ידי רופא נשים 7.

...

ובכל אופן לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפניי ושקילת מכלול טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בענייננו יש צורך במינוי מומחה נוסף מהטעם שנותר חוסר בהירות בנוגע למצב הרפואי שעמו התמודדה התובעת במהלך ההיריון, וכפועל יוצא מכך לא הוברר אם מצב רפואי זה סיכן את התובעת או את עוברה ואפרט.

כללם של דברים, לנוכח האמור הגעתי לכלל מסקנה כי בענייננו יש צורך במינוי מומחה נוסף לתחום האורתופדיה.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 50017-01-21 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור- דן יחיד התובעת צפורה חברוני ע"י ב"כ: עו"ד ענת רוביו קימלמן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד יפה רוטשילד פסק דין

הנתבע טען כי לא הייתה הצדקה רפואית לשמירת הריון בהתאם לסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק), ולתקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון) התשנ"א – 1991, (להלן: התקנות).

בתאריך 10/10/21 הוגשה חוות דעתה של פרופ' טלי זילברשטיין המנתחת בהרחבה את ההיריון הראשון, ההיריון השני וההיריון השלישי וכן את ההיריון בו עוסק הליך זה. לאחר פירוט הממצאים והמסמכים הרפואיים להריון בו אנו עוסקים, היתייחסות לכאבי גב וחגורת האגן בהריון ודיון בנתוני המקרה כפי שעולה מתיקה הרפואי, ולאחר סקירה של המסמכים בתיקה הרפואי, משיבה המומחית על השאלה האם התובעת זכאית לגימלת שמירת הריון החל מה – 21/4/20 ועד למועד הלידה "תשובתי: לא. לא מצאתי בתיקה הרפואי תימוכין לכך כי מצבה הרפואי הווה סכנה לה או לעוברה וחייב שמירת הריון". חוות הדעת ברורה, מפורטת, ומתייחסת לרקע הרפואי הספציפי של התובעת בהריונות קודמים.

בתאריך 16/5/22 הגישה התובעת בקשה לפיה לדעתה התשובות של המומחית עדיין לא מספקות תשובות ברורות והציעה כפשרה להכיר בה כזכאית לגימלה ממועד הביקור השני אצל האורטופד, 19/5/20.

לפשרה זו סירב המוסד והודיע כי אין שינוי בעמדתו, או אז ביקשה לשלוח שאלה נוספת לצורך הבהרת התשובות האחרונות.

...

סוף דבר לאחר ששקלנו את כל טענות הצדדים, ואת כל החומר הרפואי והמשפטי שהוצג בפנינו הגענו לכלל מסקנה כי התביעה להידחות.

לא מצאנו כל סיבה שלא לפעול על פי חוות הדעת המקצועיות של המומחית המפורטות והמנומקות.

לפיכך, גם הטענה ל - "פשרה" – נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 25809-11-21 08 מאי 2023 לפני: כב' השופטת הבכירה יפה שטיין -דן יחיד- התובעת ברוריה ברטה עוזר צדיק ע"י ב"כ: עו"ד משה חן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אילנה חלפון פסק דין

בהתאם לכך – האם התובעת זכאית לשמירת היריון לפי סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: החוק).

מכירים אותי בבית הספר, בבתי הספר, במקומות שאני עובדת, בגנים אפילו, וכל הזמן אני עוברת ממקום למקום.

באותה מידה נראה על פניו כי אף היא הייתה רשאית שלא לקבל כל הצעה למילוי מקום מסויים, וזכותה היה לסרב (דבר שלא הייתה יכולה לעשות לו עבדה בתקן קבוע) (כאשר בפועל חזרה לאחר הלידה הנוכחית ועבדה כמורה, אך לא דרך משרד החינוך) .

כיוון שמיום 1/1/19 הייתה זכאית התובעת לגימלת שמירת היריון לו הייתה עובדת, לפיכך, ומשמדובר בתקופה המוגנת בה היא זכאית להמשיך ולקבל זכויות כעובדת, הרי שמ-1/19 ועד סוף התקופה המוגנת - 23/2/19 עונה התובעת על האמור בסעיף 58 לחוק, ויש לראותה כמי שזכאית לגימלת שמירת היריון בגין תקופה חלקית זו. סוף דבר: לאור האמור – התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבע ישלם לתובעת גמלת שמירת הריון מ- 1/1/19 ועד 23/2/19.

...

כיוון שמיום 1/1/19 הייתה זכאית התובעת לגמלת שמירת היריון לו הייתה עובדת, לפיכך, ומשמדובר בתקופה המוגנת בה היא זכאית להמשיך ולקבל זכויות כעובדת, הרי שמ-1/19 ועד סוף התקופה המוגנת - 23/2/19 עונה התובעת על האמור בסעיף 58 לחוק, ויש לראותה כמי שזכאית לגמלת שמירת היריון בגין תקופה חלקית זו. סוף דבר: לאור האמור – התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבע ישלם לתובעת גמלת שמירת הריון מ- 1/1/19 ועד 23/2/19.

עוד ציין המומחה כי הומלץ לתובעת בירור לעומק בבית החולים אולם היא סרבה.

בחוות הדעת 24/01/2022: תשובתי לשאלה של בית הדין: "האם מצבה הרפואי של התובעת נובע מן ההריון וסיכן אותה או את עוברה באופן שהצדיק שמירת הריון בהתאם לסעיף 58 (1) לחוק ביטוח לאומי, בתקופה שבה נדחתה תביעתה מיום 13.12.2020 (שבוע 17 להריון) ועד 07.02.2021 (שבוע 24) ?" בהתאם לתעוד שהוצג הנתונים הרפואיים אינם תואמים את דרישת החוק לזכאות לגימלה לשמירת הריון בהתאם לסעיף 58(1) לחוק בטוח לאומי.

לאור החלטות לא מאוזנות לגבי מצב רפואי זהה של בטוח לאומי, מצאתי לנכון לציין את הערה (25.9.2022) לאור העובדות המוזכרות ביטוח לאומי צריך להכיר גם בזכאות מיום 13.12.2020 (שבוע 17 להריון) ועד 07.02 (שבוע 24).

דיון והכרעה סעיף 58(1) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה -1995 מגדיר שמירת הריון המזכה בגימלה כך: " (1) העדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב." הלכה היא כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי וכי ככלל יסמוך עליה בית הדין ידו ולא יסטה מקביעות המומחה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (דב"ע (ארצי) נו/244 – 0 המוסד לביטוח לאומי – פרבר, (26.2.1997); עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי, (6.6.2005)).

...

במקרה שלפנינו לא מצאנו שקיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מקביעות המומחה.

לאור המפורט לעיל, אנו מקבלים את חוות דעת המומחה, לפיה מצבה הרפואי של התובעת לא סיכן אותה או את עוברה ועל כן אינה עומדת בתנאים שנקבעו בסעיף 58(1) לחוק, ובהתאם אינה זכאית לגמלת שמירת הריון בתקופה שבמחלוקת.

סוף דבר- התביעה נדחית.