בכתב התביעה טען התובע, שתוך כדי גלישה באחד המסלולים בהגיעו לקראת סיום המסלול, המסלול הפך להיות צר בנגוד לפעמים אחרות בהן גלש, וכי נערמו ערימות שלג לרוחב המסלול.
נטען עוד ששעה שהתובע לא ציין בזמן אמת שהיה מערום שלג ומשכך אף אחד לא בדק את זה. התיק נקבע להוכחות.
כחמשה ימים לאחר ישיבת קדם המשפט, הגישה הנתבעת בקשה לצרוף תצהיר, בה נטען שלנוכח העובדה שמומחה הנתבעת קיבל מידע עובדתי מאת מנהל צוות החילוץ ועיין בדו"ח שנערך מטעמו בזמן אמת, מבוקש לצרף את תצהירו של מנהל צוות החילוץ התומך בטענות.
מסקירת הפסיקה עולה, שהמבחנים אשר בית המשפט נידרש לבחון בבואו לידון בשאלה האם יש להתיר הגשת ראיה מסוימת באיחור, אם לאו, הנם כדלקמן:
אופייה של הראיה הנוספת (לדוגמא: האם מדובר בראיה "טכנית" באופייה, כגון תעודה רשמית שנועדה להוכיח עניין פורמלי);
מהו השלב שאליו הגיע המשפט - ככל שמדובר בשלב מאוחר יותר, כך נטייתו של בית המשפט תהיה נגד פריצת הגבולות של סדרי הדין;
מידת מחדלו של בעל הדין בעיכוב בהבאת הראיה, כלומר, האם ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה מוקדם יותר;
תרומתה של הראיה שהוספתה מתבקשת לגילוי האמת.
ניכר שהנתבעת סברה, שדי בטענות הכלליות שהוגשו ורק לאחר הדיון בקדם המשפט התחדד הצורך מבחינתה להביא עגון נוסף למצב העובדתי.
...
בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל -דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור (ראו תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), ובוודאי נכונים הדברים בעניין דנן בו הליך ההוכחות טרם החל.
וראו לעניין זה דברים שאמרה כב' השופטת בטינה טאובר, במקרה בו ביקש בעל דין להביא ראיות נוספות בתום פרשת ההגנה, מקום בו לא הופתע מגרסת ההגנה –
"ערה אני לתפקידו של בית המשפט למנוע פגמים בניהול ההליך מצד בעלי הדין, שמירת האיזון העדין בין זכויות הצדדים, וכן למנוע בזבוז של זמן שיפוטי יקר, לטובת כלל המתדיינים. עם זאת, חשובה גם החתירה לאמת ולתוצאה צודקת. משיש בראיה כדי להשליך על השאלות שעומדות במרכז התובענה, ועשויה להיות לה חשיבות נכרת לעניין ההכרעה בפסק הדין, סבורני כי היה על בית משפט קמא לאפשר חרף המחדלים הדיוניים שנפלו בהתנהלות המבקש, וחרף השלב המתקדם של ההליך, את הגשת הראיה המבוקשת, ולאזן את נזקו של המשיב בהתארכות הדיון כמו גם הצורך בקיומה של ישיבת הוכחות נוספת, על דרך של פסיקת הוצאות משמעותיות". (רע"א 50946-07-19 אבו חאטום נ' פאר [פורסם בנבו] (1/9/2019)).
סוף דבר, התצהיר הנוסף שהגישה הנתבעת מתקבל לתיק.
