מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סקירת תיק לקראת דיון קדם משפט וישיבת הוכחות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

יישומן של נסיבות המקרה בעייננו , תביא לדחיית הבקשה אף בהתאם לרף שהיה קיים קודם שנכנסו התקנות החדשות לתוקף; השיקולים לפיהם יקבע בית המשפט האם לקבל בקשה כזו אם לאו נסקרו בתיק אז' (שלום עכו) 52195-02-15 דוד סויפר נ. גיל מנדלסון (פורסם בנבו, 28.06.2018), והם: אופיה של הראיה הנוספת (לדוגמא: האם מדובר בראיה "טכנית" באופיה, כגון תעודה רשמית שנועדה להוכיח עניין פורמלי); מהו השלב שאליו הגיע המשפט - כאשר ככל שמדובר בשלב מאוחר יותר, כך נטייתו של בית המשפט תהיה נגד פריצת הגבולות של סדרי הדין; מידת מחדלו של בעל הדין בעיכוב הבאת הראיה.
ולהלן מספר ציטוטים: בעמ' 2 לדברי ההסבר נכתב כדלקמן: "תכליתן של התקנות הוא, איפוא, לסייע בידי בית המשפט לנהל את המשפט תוך קיום הליך משפטי ראוי והוגן, שיאפשר הגעה לתוצאה צודקת ונכונה תוך יעילות מרבית, על מנת לעשות כן, מבקשות התקנות להשיג מספר מטרות: ראשית, להביא לפישוט והאחדה של סדרי הדין הקיימים; שנית, לשרש חסמים הגורמים להתארכות דיונים בבית המשפט באמצעות היתמודדות עם תופעות של העידר היתייחסות למועדים או שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לנדרש (לעתים עד כדי מצב שמרוב טיעונים ותתי טיעונים על פני מאות עמודים, קשה לבית המשפט לאתר את השאלות האמתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים); שלישית, להביא לגילוי הדדי ושקיפות מלאה בין בעלי הדין לפני הגשת התובענה ובמהלכה;, רביעית, לקדם נגישות לערכאות השיפוטיות להבטיח קיומו של הליך ראוי והוגן, ובתוך כך למנוע זמן שפוטי יקר, זמן המהוה משאב צבורי מובהק, ולהשריש שקולי יעילות וצדק מהיר. עקרונות יסוד אלה ששמשו גם כלי פרשני בכל הנוגע ליישומם של ההסדרים הדיוניים שבתקנות אלה." בעמ' 4 לדברי ההסבר נכתב כדלקמן: "אחת הבעיות הקיימות כיום היא שהכנת התיקים לקראת הדיון בבית המשפט אינה תמיד מלאה ולא אחת ניתקל השופט בקדם המשפט בעובדה שעד לאותו שלב הצדדים טרם מצאו לנכון לשוחח ביניהם ....
דוגמא נוספת לעקרון הגילוי ההדדיות והשקיפות שבא לידיו ביטוי בתקנות בי חיוב בעלי הדין להגיש את רשימת הבקשות ואת רשימת עדיהם שבכוונתם להזמין למתן עדות לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה.
...
מכל האמור לעיל עולה שהנתבע ידע על הטענה שגם עו"ד נאמן ז"ל ערך הסכם בין בני הזוג נתניהו, אך לא טרח לברר מאומה על מנת להביא עדים במועד, כאשר בהתאם לעדותו ולעדות מר רביב ידעו זמן רב לפני פרסום דבריו של הנתבע שאם יפורסמו הדברים תוגש תביעת דיבה, אך לא עשו מאומה בעניין זה. מתן היתר להעדתו של מר דוקלר עלולה מאד לגרום לעיוות דין חמור לתובע, שכן אין הוא יכול להתכונן כיאות לחקירתו של מר אדלשטיין בהתראה כה קצרה, לעומת מה שהיה יכול להתכונן אילו הבקשה הייתה מוגשת מספר חודשים קודם לכן, ולא במהלך שמיעת הראיות.
על כן יש לדחות את בקשת הנתבע לזמן את מר חפץ להמשך עדותו.
בנוסף, מתן היתר להעדתם של בני הזוג סדן עלולה מאד לגרום לעיוות דין חמור לתובע, שכן אין הוא יכול להתכונן כיאות לחקירתם של בני הזוג בהתראה כה קצרה, לעומת מה שהיה יכול להתכונן אילו הבקשה הייתה מוגשת מספר חודשים קודם לכן, ולא במהלך שמיעת הראיות מתן היתר להעדתם של בני הזוג סדן משמעה הפסקת שמיעת ראיות ההזמה ודחייתם עד לאחר שמיעת עדויות בני הזוג סדן, דבר אשר יגרום להקצבת זמן בלתי סביר לתיק זה, בניגוד לתקנה 5 לתקנות סד"א, לאחר שבנוסף ל- 5 ימי דיוני הוכחות שנקבעו הוספו שני ימי דיוני הוכחות וכן נקבעה ישיבה נוספת לשמיעת הסיכומים בעל פה. לאור האמור לעיל, סבור אני שאין להתיר את העדתם של בני הזוג סדן.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הדיון בבקשה וישיבת קדם משפט ראשונה היתקיימו רק ביום 4.7.2019 כאשר עד לאותה ישיבה הגישו הצדדים לבית המשפט בקשות ותגובות רבות.
הוא הוסיף וכתב: "מספר רב זה של בקשות עסק ב"אין" אשר בתיק דנן במקום לעסוק ב"יש" אשר בו, ותחת קדומו ו"בישולו" לקראת שמיעת הראיות – נמצאנו כעת, שבועיים ימים טרם מועד שמיעת הראיות, ללא גילוי מסמכים, ללא תצהירי עדות ראשית.
בסקירת הרקע להחלטה המבקשים עומדים על כך שהמשיבה לא פעלה בהתאם לתקנות ולא הגישה כנדרש תצהיר הנותן גילוי של מסמכים ספציפיים, ורק בעקבות הוראת בית המשפט הוגש תצהיר ביום 3.1.2021 אך תצהיר זה אינו עונה על הנידרש בהתאם לתקנה 113 לתקנות הקודמות או לתקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות).
בשולי הדברים אוסיף כי, מקומם של הליכי הגילוי והעיון הוא בשלב קדם המשפט ולא בשלב שבו ההליך נקבע להוכחות ואף מצוי בעיצומה של שמיעת הראיות.
הדעת נותנת כי נכון היה לסיים את הטיפול בכל העניינים המקדמיים, ולקבוע את תכנית המשפט בטרם קביעת התיק להוכחות (ר' רע"א 5285/16 מנורה מבטחים חברה לביטוח נ' פלונית (7.8.2016) וכן תקנה 63 (ד) לתקנות החדשות).
...
להלן אפרט את הנימוקים שהביאו אותי למסקנה זו. בית משפט קמא החליט בבקשה לגילוי מסמכים ספציפי, בהחלטתו הראשונה מיום 4.2.2021.
מסקנה זו, שנראית מובנת מאליה לאור כל האמור לעיל, נשענת גם על עקרונות היסוד שנקבעו במסגרת התקנות החדשות, שחלים מאז 1.1.2021 מכוחן של הוראות המעבר ובין היתר נובעת מחובתם של בעלי הדין ובאי כוחם במיקוד, בירור והכרעה בפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת (תקנה 3 לתקנות החדשות), ולצדה של הוראה זו החובה להימנע משימוש לרעה בהליך השיפוטי (תקנה 4 לתקנות החדשות).
סיכום הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה טען התובע, שתוך כדי גלישה באחד המסלולים בהגיעו לקראת סיום המסלול, המסלול הפך להיות צר בנגוד לפעמים אחרות בהן גלש, וכי נערמו ערימות שלג לרוחב המסלול.
נטען עוד ששעה שהתובע לא ציין בזמן אמת שהיה מערום שלג ומשכך אף אחד לא בדק את זה. התיק נקבע להוכחות.
כחמשה ימים לאחר ישיבת קדם המשפט, הגישה הנתבעת בקשה לצרוף תצהיר, בה נטען שלנוכח העובדה שמומחה הנתבעת קיבל מידע עובדתי מאת מנהל צוות החילוץ ועיין בדו"ח שנערך מטעמו בזמן אמת, מבוקש לצרף את תצהירו של מנהל צוות החילוץ התומך בטענות.
מסקירת הפסיקה עולה, שהמבחנים אשר בית המשפט נידרש לבחון בבואו לידון בשאלה האם יש להתיר הגשת ראיה מסוימת באיחור, אם לאו, הנם כדלקמן: אופייה של הראיה הנוספת (לדוגמא: האם מדובר בראיה "טכנית" באופייה, כגון תעודה רשמית שנועדה להוכיח עניין פורמלי); מהו השלב שאליו הגיע המשפט - ככל שמדובר בשלב מאוחר יותר, כך נטייתו של בית המשפט תהיה נגד פריצת הגבולות של סדרי הדין; מידת מחדלו של בעל הדין בעיכוב בהבאת הראיה, כלומר, האם ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה מוקדם יותר; תרומתה של הראיה שהוספתה מתבקשת לגילוי האמת.
ניכר שהנתבעת סברה, שדי בטענות הכלליות שהוגשו ורק לאחר הדיון בקדם המשפט התחדד הצורך מבחינתה להביא עגון נוסף למצב העובדתי.
...
בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל -דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור (ראו תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), ובוודאי נכונים הדברים בעניין דנן בו הליך ההוכחות טרם החל.
וראו לעניין זה דברים שאמרה כב' השופטת בטינה טאובר, במקרה בו ביקש בעל דין להביא ראיות נוספות בתום פרשת ההגנה, מקום בו לא הופתע מגרסת ההגנה – "ערה אני לתפקידו של בית המשפט למנוע פגמים בניהול ההליך מצד בעלי הדין, שמירת האיזון העדין בין זכויות הצדדים, וכן למנוע בזבוז של זמן שיפוטי יקר, לטובת כלל המתדיינים. עם זאת, חשובה גם החתירה לאמת ולתוצאה צודקת. משיש בראיה כדי להשליך על השאלות שעומדות במרכז התובענה, ועשויה להיות לה חשיבות נכרת לעניין ההכרעה בפסק הדין, סבורני כי היה על בית משפט קמא לאפשר חרף המחדלים הדיוניים שנפלו בהתנהלות המבקש, וחרף השלב המתקדם של ההליך, את הגשת הראיה המבוקשת, ולאזן את נזקו של המשיב בהתארכות הדיון כמו גם הצורך בקיומה של ישיבת הוכחות נוספת, על דרך של פסיקת הוצאות משמעותיות". (רע"א 50946-07-19 אבו חאטום נ' פאר [פורסם בנבו] (1/9/2019)).
סוף דבר, התצהיר הנוסף שהגישה הנתבעת מתקבל לתיק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

· ביום 3.11.2020 התובעים השיבו לבקשה הנ"ל. · ביום 5.11.2020 הנתבעים הגיבו על תשובת התובעים הנ"ל. · ביום 5.11.2020 ניתנה החלטה "יידון בדיון". · ביום 23.11.20 נערכה ישיבת קדם משפט שנייה.
הוראות דיוניות לאחר לימוד התיק ובצוע הסקירה הנרחבת של הקיים בו, אני מוצא לנכון להכריע כאן בכמה בקשות שנותרו פתוחות ושהוגשו מזמן וטרם הוכרעו עניינית (המותב הקודם התכוון להכריע בהן בדיון נוסף שהיה קבוע בפניו, אך דיון זה לא נערך בפועל לבסוף, כמפורט מעלה), וזאת מאחר שלהערכתי הדבר ייעל את בירור התביעה ואף יחיש את הבירור, שדומה שהתעכב עד כה, מסיבות שונות.
בקשה מיום 2.6.21 מטעם הנתבעים (בקשה 25 בתיק) לזימון השמאי שנתן חוות דעת מטעם התובעים הבקשה מתקבלת, במובן זה שמחובת השמאי המומחה להתייצב בעתיד לדיון ההוכחות שייקבע (ובאחריות התובעים לזמנו כדין).
לקראת ישיבת קדם המשפט הקבועה בפניי ביום 24.10.22 בשעה 09:30 הישיבה תתקיים באולמי בבניין בית משפט השלום ברחוב שוקן 25 ת"א. אזכיר את חובת התייצבות כל בעלי הדין (שני התובעים ושני הנתבעים) לישיבה זו. אבקש מב"כ התובעים להגיש עד יום 30.8.22 למזכירות ביהמ"ש ברחוב שוקן 25 ת"א עותק כרוך ומדוגלן עבורי (לא לסריקה בתיק!), של כתב התביעה ושל קובץ ארבעת תצהירי התביעה הנ"ל. אני מוצא לנכון להמליץ בחום לנתבעים לקבל מעתה ובהקדם ייצוג משפטי, כאשר אם ידם אינם משגת לשכור לעצמם עו"ד פרטי, באפשרותם לפנות לגורמים המעניקים סיוע משפטי חינם למיעוטי יכולת (עפ"י שיקולם דעתם), דוגמאת הלישכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים או פרויקט שכר מצוה של לישכת עוה"ד. המזכירות מתבקשת להפוך את כל בעלי הדין בתביעה שכנגד (שנמחקה) לבלתי פעילים.
...
בקשה מיום 2.6.21 מטעם הנתבעים (בקשה 25 בתיק) לזימון השמאי שנתן חוות דעת מטעם התובעים הבקשה מתקבלת, במובן זה שמחובת השמאי המומחה להתייצב בעתיד לדיון ההוכחות שייקבע (ובאחריות התובעים לזמנו כדין).
אמנם על הנתבעים היה רק להודיע שבכוותם לחקור את המומחה הנ"ל, ולא היה צורך בבקשה, אך בנסיבות כולן וגם מאחר שהנתבעים אינם מיוצגים ע"י עו"ד ולכן כנראה אינם בקיאים במינוחים הנכונים וגם מאחר שגם ביהמ"ש הורה על העברת הבקשה לתשובת התובעים, איני מוצא לעשות צו להוצאות לגבי בקשה זו. בקשה מיום 15.6.21 מטעם הנתבעים (בקשה 27 בתיק) לזימון שישה עדים מטעמם ללא תצהירי עדות ראשית הבקשה נדחית, תוך חיוב הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪, ללא קשר לתוצאות הליך אחר כלשהו.
בקשה מיום 15.6.21 מטעם הנתבעים (בקשה 28 בתיק) לפסילת ב"כ התובעים (ע"ד אברהם אוחיון) מייצוג התובעים בתיק הבקשה נדחית, תוך חיוב הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪, ללא קשר לתוצאות הליך אחר כלשהו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לקראת דיון קדם משפט הקבוע לפני ליום 30.1.2023 (ואח"כ אף ישיבת הוכחות ביום 19.3.2023) ומאחר שמדובר בתיק ישן שעבר לטיפולי רק בחודש דצמבר 2022, מצאתי לנכון להציג בהחלטה זו את תמצית עיקר הקיים בתיק.
הערה מקדימה: ככל שקיימת אי הלימה בין תוכן הסקירה שלהלן לבין תוכן המסמכים הקיימים בתיק שבכותרת, כמובן שתוכן המסמכים הוא הגובר והמחייב.
...
בתמצית, נטען כי כתב התביעה הוגש ביום 14.9.17 ומשכך דין רכיבי התביעה לשנים 2007-2010 להידחות על הסף מחת התיישנות.
בית המשפט לא מצא מקום להיעתר לבקשת התובע לגילוי ספציפי של תכתובות בין הנתבעת לצד ג' מאחר ומדובר בדרישה כללית וגורפת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו