בכתב ההגנה נטען כי "הנתבעת פרעה לזכות התובע את השיקים שנמסרו לו בגין הריבית הרשומה" [סעיף 11ג'], בתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבע ננקטה כבר לשון סבילה לפיה "בד בבד ניפרעו לזכות התובע השיקים מרעייתי שנמסרו לתובע בגין הריבית הרשומה", ברם בתצהיר הנתבעת עדיין הוגדרו רק שלושת השיקים בסך של 200,000 ₪ כ"שיקים לביטחון" [ראו סעיף 4ג. לתצהיר הנתבעת], ברם חמשת השיקים האמורים הודרו מהגדרה זו.
והינה, בחקירתו הנגדית, וככל הנראה על מנת להצדיק חידוש שחידש של בא כוחו בדיון ההוכחות ובסיכומיו לפיו גם חמשת השיקים האמורים ניתנו לבטחון ולא לפרעון [טענה אשר נוסח סעיף 4.6 להסכם הראשון אינו תומך בה], החזיק הנתבע כך: "גם השיקים של הריבית שלפי ההסכם הראשון גם הם לא היו צריכים להיות מופקדים, אבל כשהוא התחיל להפקיד את זה כבר היה סכומים קטנים, אז בבנק כל פעם שהגיע שיק כזה היינו צריכים להעביר את השיק מה שנקרא" [עמ' 29 לפרוטוקול, שורה 38, עמ' 30, שורות 1-4], כל זאת כשהמדובר בסך כולל של לא פחות מ- 88,500 ₪ ושעה שהנתבעים, לגירסתם, סובלים ממצוקת נזילות כספית חמורה.
בין לבין הובע ספק בגירסת התובע בעלה כאשר הנתבעת השיבה על השאלה האם נטל הלה הלוואה חדשה במילים: "כנראה שכן" [עמ' 25, שורות 17-18], הופגן על ידי הנתבעת חוסר ידע וחוסר שליטה בנעשה בחשבון הבנק שלה [עמ' 26, שורות 21-24, עמ' 27, שורות 12-25, שורות 36-38] ונתחוור כי הנתבעת חותמת על כל מה שמבקש ממנה בעלה הנתבע לחתום עד כדי ש"אני לא יודעת על מה אני חותמת, אני חותמת וזהו" [עמ' 28, שורות 1-4], הודאה המגיהה באור חדש את תשובתה הדו משמעית לשאלה האם חתימתה מופיעה על הסכם ההארכה ולפיה "אני לא יודעת, זו לא החתימה שלי כי אני לא חתמתי על זה" [עמ' 27, שורות 1-2].
...
עם זאת אעיר כי גרסת הנתבעת כי לא חתמה על שמונת השיקים שנמסרו על ידי בעלה עם כריתת ההסכם השני, עוררה קושי רב. כל זאת לנוכח המתואר בסעיף 12י' לעיל, ובשים לב לעדות הנתבעת בדיון בבקשת ההתנגדות מיום 17.1.17 ממנה התרשמה כב' הרשמת קרן כ"ץ בהחלטתה מאותו יום בזו הלשון: "מצד אחד היא טוענת כי השגיחה על השיקים ולא נתנה לבעלה לא את השיקים עצמם ולא את הרשות לחתום במקומה על השיקים. כמו כן, היא זו שנהגה לקחת את פנקסי השיקים מהבנק (ראו עדותה כאמור לעיל). מצד שני, טוענת כי בעלה לקח את השיקים וחתם עליהם. הדברים סותרים זה את זה והמבקשת לא הסבירה מדוע, כיצד ובאילו נסיבות הגיעו השיקים לבעלה אם הקפידה שלא לתת לו את השיקים ולא לאפשר לו לחתום עליהם".
כן אצביע על העובדה כי חמישה שיקים מתוך השמונה לגביהם טענה הנתבעת שלא נחתמו על ידה כובדו בחשבון הבנק שלה ללא כל מחאה, ועל המסקנה האפשרית כי נטל הבאת הראיות לעניין זה עבר לכתפי הנתבעים [ראו רע"א 10272-07 עזבון המנוח אבא בביוף ז"ל נ' עיריית חיפה (2008), ע"א 210-88 החברה להפצת פרי הארץ בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה כפר סבא, פ"ד מו(4) 627, 645-644, וכן, י' קדמי, על הראיות, כרך רביעי 1709 (2009)].
תוצאת פסק הדין הלכה למעשה:
התביעה מתקבלת על סך של 531,019 ₪.
מהטעם שעמד ביסוד החלטת כב' השופטת ד' ורד מיום 25.3.18 אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל הנוסף שמספרו 508042-08-16.
