ספונדילוזיס של חוליות: ניתוח רפואי

יצוין כי בבדיקות שנעשו לתובע בעקבות הפגיעה ב 23.12.2009 התגלו בעמוד השידרה שלו שינויים נווניים נרחבים המתאימים להגדרה של מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות או ספונדילוזיס.

הפגימה הרפואית ממנה סובל התובע בעקבות החבלה בראשו והניתוח שעבר ב 23.12.2009 הינה הנזק שניגרם לחוט השידרה בעקבות החבלה בנובמבר 2009 ומחושים הקשורים לניתוח שעבר מחד גיסא ולמחלה הניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות מאידך גיסא.

...

לאור כל האמור, לא מצאתי כל פגם בחוות דעתו של ד"ר אסא לב אל, כזה שיש בו כדי להוות סיבה או הצדק למינויו של מומחה רפואי נוסף, והחלטתי לאמץ את חוות דעתו של ד"ר לב אל. התוצאה היא כי, דין התביעה להידחות.

להלן סקירה קצרה על המנ"ד: המנ"ד (שם נרדף ספונדילוזיס) הינו מחלה שבה מתרחש תהליך נווני מתמשך של הדיסקות הבין חוליתית.

הביטוי הדימותי של מנ"ד כולל שינויים בצורת בלט של דסקה או פריצה, שינויים בגופי החוליות עצמן (שינויים על שם מודיק), יצירת אוסטאופיטים המתבלטים מגופי החוליות, שינויים נווניים במפרקים הבין חוליתיים האחוריים של החוליות עם התעבות שלהם ובניית אוסטאופיטים המייצרים את מוצא שרשי העצבים, היפרטרופיה של הליגמנט הצהוב ושל הליגמנט האחורי הארוך ועוד.

.9.3.15? האם מקובל עליך כי הרישומים דומים באופיים לאלו שקדמו לניתוח שעבר התובע בגבו? האם מוסכם עליך כי הסיבה להיעדר רישומים בכרטיסו הרפואי של התובע מהשנים 2013 ו-2014 נעוצה בכך שבתקופה זו שהה התובע בבית הסוהר? האם מקובל עליך שברשומה הרפואית לאחר הארוע לא נמצא חסר נורולוגי בבדיקותיו העוקבות של התובע לרבות במועדים: 24.6.15, 30.6.15, 4.11.15? קבעת כי הארוע התאונתי גרם להחמרה במצבו של התובע אך מבלי להתבסס לשינוי שחל בבדיקות ההדמיה לרבות ב CT גב לפני האירוע ו MRI שבוצעו אחרי הארוע.

...

משכך- לא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיקים הימנעות מאימוץ חוות הדעת וסטייה ממנה, וגם לא צורך בקבלת חוות דעת נוספת.

אשר על כן, ולאור מסקנותיו של המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה- אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי יש להכיר באירוע מיום 3.6.15 כתאונת עבודה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

ואלה השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו: השאלות מהו ליקויו של התובע? תשובה: "הליקוי בגבו של התובע הינו "מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות" (להלן מנ"ד, שם נרדף ספונדילוזיס).

הביטוי הדימותי של מנ"ד כולל שינויים במתאר הדסקה (בלט, בקע או פריצה), שינויים בגופי החוליות עצמן (שינויים על שם "מודיק"), יצירת אוסטאופיטים המתבלטים מגופי החוליות, שינויים נווניים במפרקים הבין חוליתיים האחוריים של החוליות (מפרקי שטחות או מפרקים פצטריים) עם התעבות שלהם ובניית אוסטאופיטים המיצרים את מוצא שרשי העצבים, התעבות של הליגמנט הצהוב ושל הליגמנט האחורי הארוך ועוד.

ואין לנו אלא עדותו של התובע כי מאז 1992, עת עבר ניתוח לכריתת דסקה בין חולייתית בגבו, ועד שנת 2005 לא סבל ממחושים ותסמינים הקשורים במנ"ד ומשנת 2005 עד 2014 עת עבר שני ניתוחים בגבו, לא סבל ממחושים ותסמינים הקשורים במנ"ד. הטענות העיקרית של התובע הינן כי תנאי עבודתו מהווים גורם סיכון ללקות במנ"ד מטבען וחשיבותו של גורם זה עלתה בשנית 2013 בצורה ניכרת נוכח עומס בעבודה בה מצא את עצמו בשנה זאת.

האם נכון יותר לבחון את העבודות הרפואיות המתייחסות לרופאים המבצעים פעולות רפואיות כפי שמבצע התובע, ולא להסתמך על עבודות רפואיות העוסקות בבעלי מיקצוע בתחומים שונים לחלוטין? מאמר ב (4) Prevalence Of Muscoloskeletal Disorders Among Surgeons Performing Minimally Invasive Surgery - מאמר זה מרכז את המידע המחקרי לגבי תחלואת שלד ושרירים בקרב מנתחים לפרוסקופיים – מדובר במאמר משנת 2017.

...

מצאנו את חוות דעתו של המומחה מנומקת ומבוססת ואנו מאמצים אותה.

התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ד"ר אלון קובו, במסגרת חוות דעתו, השיב לשאלות כך: האם התובע סובל מליקוי בגב ובצואר? התובע סובל משינויים נווניים בחוליות עמ"ש צוארי שאובחנו בבדיקת CT. בבדיקה אצל רופא מישפחה, מתאריך 08.09.2016, נרשם: "ב CT עמ"ש צוארי שינויים ספונדילוטיים קשים היצרות תעלה ספינאלית". בסקירה של כל התעוד הרפואי, משנת 1995 ועד 2018, לא צויינה אף תלונה של המטופל על כאבי צואר, או ממצא קליני כלשהוא המתאים לבעיה צוארית.

עבר ניתוח לקורפקטומיה 4C וקיבוע עם Cage לוחית מתכת וברגים בין חוליות 3-5C למרות הניתוח המשיך לסבול ממיאלופאטיה צוארי, שגרמה לו לחולשה בין בארבע הגפיים ובעיקר בגפיים עליוניים.

המנ"ד (שם נרדף ספונדילוזיס) הנו מחלה שראישתה הנו תהליך נווני מתמשך של הדיסקות הבין חוליתיות.

(כאן מופיעה רשימת מקורות באנגלית - המותב) המומחה התבקש להשיב על שאלות ההבהרה הנוספות הבאות: ציינת כי "עבודה כגון זו של התובע אינה מהוה גורם סיכון ללקות במחלה ניוונית הבין חולייתית של הצואר, גורם הסיכון החשוב ביותר ככל שמדובר במחלה זו הנו הגורם הגנטי ואין ראיות להשפעת עבודתו של התובע על המחלה בצוארו". האם מוכרת לך עבודתם של - KELSEEY JL, GIGHENS PB, WALTER SD, SOUTHWICK WO, WEIL U, HOLFORD TR, OSTFELDAM, CALOGERO JA, O'CONNOR T, WHITE AA 3 RD, AN EPIDEMIOLOGICAL STUDY OF ACUTE PROLAPSED CERVICAL INTERVERTEBRAL DISK, J BONE JOINT SURG AM 1984 JU; 66 (6);907-14? השאלה: האם נכון, כי על פי עבודה מחקרית אפידמיולוגית זו, תנאי עבודתו של התובע הוכרו כקשורים בסיכון להתפתחות פריצות דיסק בעמוד השידרה הצוארי? האם מוכרת לך עבודתם של - MUNDT DJ, KELSEY JL, GOLDEN AL, PANJABI MM, PASTIDES H, BERG AT, SKLAR J, HOSEA T, AN EPIDEMIOLOGIC STUDY OF SPORTS AND WEIGHT LIFTING AS POSSIBLE RISK FACTOTS FOR HERNIATED LUMBAR AND CERVICAL DISCS.

...

בנוסף אנו קובעים שחוות דעתם של ד"ר דן צין וד"ר אלון קובו אינן פגומות ביסודן והן גם לא חסרות משקל.

בנסיבות אלו, לא מצאנו שהמקרה של התובע מצדיק למנות מומחה רפואי נוסף, רביעי במספר.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית בכל הנוגע לליקוי בצוואר.

במענה לשאלות בית הדין השיב כדלקמן: ש: מהו ליקויו של התובע בעינו כעולה מהחומר הרפואי? ת: גריגורי גוטפריינד, היה בן 59 בתקופת הארוע, סובל מהמחלות הבאות: יתר לחץ-דם, הגדלה שפירה של הפרוסטטה, מחלה דלקתית של המעיים, GERD, אבנים בדרכי המרה, אוסטאוארטרוזיס של הבירכיים, ספונדילוזיס של חוליות ע"ש טורקאליות ולומבוסקראליות והשמנה.

ש: האם ניתן להסכים כי הווצרות של הקרע ברשתית כתוצאה של היפרדות חריפה של הזגוגית, התרחשה באופן אדיופטי, כפי שרוב הקרעים נוצרים? ת: לא ברור לי אם היפרדות הזגוגית הייתה חריפה ומתי היא התרחשה, אולם, ישנה אפשרות כי הקרע שנצפה במהלך ניתוח הויטרקטומיה בשעה 12, נוצרה או הוחמרה ע"י ההיפרדות כנ"ל. ש: הנך מופנה למאמר הרצ"ב של : BRIJESH TAKKAR (INT.J.OPHTHAL, 2016, 9 (11); 1629-1633) מאמר זה מתייחס ל: MISSED RETINAL BREAKS IN RHEGMATOGENOUS RETINAL DETACHMENT.

...

אלא שמקריאת תשובותיו עולה כי מדובר במסקנה שאינה וודאית, כאשר הוא נוקט בביטויים שאינם מלמדים על חד משמעיות כגון "סביר להניח" ומציין כי מדובר באפשרות היחידה לקשור בין הדברים מבלי לחטוא לאמת.

סוף דבר לאור האמור לעיל, לא סברתי כי הוכח קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל בעינו.

כפועל יוצא, דין התביעה להידחות.