מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

סעיף 9 ייצוג בעלי מובלות

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 42397-02-19 הלד נ' טרייד פוינט ייצוג חברות בנלאומי בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת חנה פלינר מבקשים אוראל הלד ע"י ב"כ עו"ד יוסף תמיר משיבים 1.טרייד פוינט ייצוג חברות בנלאומי בע"מ 2.אריאל דואן ע"י ב"כ עו"ד אדם פרומקין 3.כונס נכסים רישמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד נעמה גור מס פסק דין
לעומת זאת, בתיק פר"ק (י-ם) 32686-01-11 אבי טופז נ' אדשדש ניהול עסקים בע"מ (3/4/11)[פורסם במאגרים] (להלן: "עניין טופז"), מזכיר כב' השופט מינץ את ההלכה הרווחת (ראו סעיפים 7-8 לפסק הדין); שב על הכלל לפיו לא כל סיכסוך בין בעלי מניות יש בו כדי להצדיק מתן צו פירוק, וקובע (שם, בסעיפים 9-10 לפסק הדין) : " גם כאשר סיכסוך בין בעלי מניות מוביל לשיתוק פעילות החברה יש לבחון האם מהות הסיכסוך מצדיקה את התוצאה לפיה פעילות החברה משותקת. ברם, במקרה זה, מכתבי הטענות ומטיעוני הצדדים כפי שנשתקפו בעיני בית המשפט במהלך הדיון באופן בלתי אמצעי, עולה כי בין שני בעלי המניות בחברה (המבקש ומר רזיאל מליח) ועושי דברם (מר שבתאי ומר מליח) גבה טורא ויחסיהם היתדרדרו לחוסר אימון מוחלט. כל אחד מהצדדים מאשים את חבירו בהעלמת מידע ובהברחת הכנסות. בנסיבות אלו די ברור כי לא ניתן ליפתור את המצב במתן החלטה קונקרטית במחלוקת שבין הצדדים, לאחריה ישובו הדברים למסלולם. אכיפת המשך היחסים ה"תאגידיים" בין הצדדים במצב דברים זה בנגוד לרצונו של אחד משני השותפים אך יוביל להליכים משפטיים מרובים נוספים שנזקם עולה באופן ניכר על התועלת שבהמשך הפעלת החברה (ראו פש"ר (תל-אביב-יפו) 1816/00 בעיניין גלריית גורדון).
...
לטענת המבקש, החברה הגיעה ל-Dead Lock -מבוי סתום ולכן אין מנוס ממתן צו לפירוק החברה וחלוקת רכושה בהתאם לסעיף 257(5) לפקודה.
בשל כל אלו נדמה כי סעד הפירוק הוא הסעד הנכון במקרה זה, ואין מנוס אלא להורות על פירוק החברה".
אין בקביעה זו כדי להביע עמדה במחלוקת שבין הצדדים ומי מבין השניים (אם בכלל) אחראי למצב שנוצר, אולם ברי כי במתכונת הקיימת, ושמי מהצדדים אינו מעוניין ל"רכוש החוצה" את רעהו, אין לאפשר את הפעלת החברה על ידי אחד מבעלי המניות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי בקשת התובעים להתיר הגשתה של חוות דעת משלימה מטעם שמאי המקרקעין, מר רן ווירניק, כהתייחסות לקביעות השמאי מטעם הנתבעת, מר שאול רוזנברג בחוות הדעת שערך, בכל הנוגע לטענה בדבר "ניגוד עניינים", בו הייתה מצויה הנתבעת עת ייצגה את התובעים לצד ייצוג בעלי זכויות אחרים באותו מיתחם מקרקעין (סעיפים 59-60 לכתב התביעה).
ברם, במקרה הנידון, טענה זו אינה נכונה וזאת מהנימוקים כמפורט: בהתאם למנגנון לקביעת הזכויות במצב החדש, כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 9.
הגידול בהקצאת הזכויות לחלקה 2 היה מוביל לגידול בסה"כ יח"ד אקווי' במצב החדש, שלא על חשבון הקצאה לבעלי זכויות בחלקות אחרות במיתחם.
...
לעמדתה, יש לדחות את הבקשה הן נוכח עיתוי ונסיבות הגשתה והן נוכח העדרו של בסיס משפטי לה. 3.1 על פי הנטען, חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת הוגשה לבית המשפט עוד בחודש יולי 2017 והיתה מצויה ברשות התובעים בישיבת קדם המשפט המסכמת (לאחר הגשת ראיות) שהתקיימה ביום 1.10.2017 .
לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה ולעמדת הנתבעת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל.
6.2 במצב דברים זה יפה הפסיקה, אשר מצאה להתיר הגשתה של חוות דעת מומחה משלימה מטעם תובע מקום בו בחוות הדעת מטעם הנתבע הועלו טענות ההגנה באופן מקצועי ובפירוט - "... נוצר אפוא מצב לפיו המבקשים לא הגישו למעשה חוות דעת המתייחסת לטענות המשיבה שהועלו באופן כללי בכתב ההגנה ובקדם המשפט. משהועלו הטענות באופן מקצועי ובפירוט בחוות דעת מטעם המשיבה ... ראוי לאפשר למבקשים להשיב לאותן טענות באמצעות חוות דעת נגדית, על ידי מומחה מטעמם ..." (רע"א (חי') 3560/08 ג'בארין נ' א' בטון מואסי בע"מ – כב' השופט י. עמית) (ראה בנוסף: ת.א. (מרכז) 28335-07-12 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל) 6.3 אוסיף ואציין כי בפסיקת בית המשפט העליון ניכרת מגמה להתיר הגשתו של סבב חוות דעת שני - חוות דעת משלימות – מתוך הכרה כי יש במהלך זה כדי לתרום לייעול הדיון ולהכרעה הצריכה בעניינים שבמומחיות- "כשלעצמי, אני סבור כי ככלל רצוי לאפשר לבעל דין להגיש חוות דעת משלימה ... זאת, אם על מנת לחסוך בזמן ההוכחות ואם על מנת ליתן סיפק להבהיר דברים שהעד או המומחה יתקשה להבהיר במהלך עדות משלימה, הניתנת בתגובה לתצהיר נגדי או לחוות דעת נגדית" (רע"א 7390/16 אלין פנחס ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ) (ההדגשה שלי – ש.י.) בהינתן האמור לעיל, נעתרת אני לבקשה ומתירה לתובעים להגיש חוות דעת מומחה משלימה בהתייחס לטענת "ניגוד העניינים" בתוך 30 יום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בו פירט סמנכ"ל המשיבה את נימוקי ההשעיה: בפרק נימוקי ההשעיה כתב סמנכ"ל המשיבה בסעיף 9 במכתב: "9.הואיל והנימוקים להשעייתך פורטו בהרחבה הן במכתב הזימון לשימוע והן בתגובת החברה במסגרת ההליך הקבוצי, נעמוד להלן על עקרי הנימוקים בלבד. לפירוט נרחב בנושא אני מפנה אותך לתגובת החברה בהליך הקבוצי:
המדובר בחשדות לכאורה למעשים מושחתים אשר הדעת אינה סובלת אותם, במיוחד כשהם מופנים כלפי מי שהוטלה עליו שליחות של ייצוג ציבור עובדים באופן הוגן וללא משוא פנים.
אתה אדם מוביל, בעל השפעה וכוח עצומים בקרב ציבור העובדים, אשר נהו אחריך בכל צעד ושעל.
...
לפחות לשלב זה של ההליך אנו מקבלים את טענת המשיבה לפיה סעיף 8 (ד) להסכם הקיבוצי משנת 2001 מאפשר לה להמשיך להשעות את המבקש עד גמר הליכי הערעור.
אנו מקבלים את הטענה שתכלית ההשעיה היא הגנה ולא עונש, כפי שנקבע בבג"ץ 2899/91 מדינת ישראל – בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מה (5) 335, 338 ובדב"ע לג/3-32 דוד יכין – מדינת ישראל, פד"ע ד' 428, 434: "ההשעיה נועדה לנתק זמנית את העובד מתפקידו השוטף ובכך להגן על סביבת העבודה שלו. ההשעיה נועדה גם לשמור על שמו הטוב של השרות ועל אמון הציבור במערכת בה הועסק העובד ובמערכת השרות הציבורי בכללותה". לאור ההסכם הקיבוצי, אין מקום שבית הדין יתערב בהחלטת הנתבעת להמשיך את ההשעיה שכאמור בוצעה בהתאם להסכם הקיבוצי לא מצאנו שיש בו פגיעה בתקנת הציבור.
סופו של דבר, אנו דוחים את תביעת התובע לבטל את ההשעיה.
למרות התוצאה אליה הגענו, החלטנו שלא לחייב את התובע בהוצאות מאחר שמדובר בתביעה הנוגעת לפרשנות של הסכם קיבוצי.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בו פירט סמנכ"ל המשיבה את נימוקי ההשעיה: בפרק נימוקי ההשעיה כתב סמנכ"ל המשיבה בסעיף 9 במכתב: "9.הואיל והנימוקים להשעייתך פורטו בהרחבה הן במכתב הזימון לשימוע והן בתגובת החברה במסגרת ההליך הקבוצי, נעמוד להלן על עקרי הנימוקים בלבד. לפירוט נרחב בנושא אני מפנה אותך לתגובת החברה בהליך הקבוצי:
המדובר בחשדות לכאורה למעשים מושחתים אשר הדעת אינה סובלת אותם, במיוחד כשהם מופנים כלפי מי שהוטלה עליו שליחות של ייצוג ציבור עובדים באופן הוגן וללא משוא פנים.
אתה אדם מוביל, בעל השפעה וכוח עצומים בקרב ציבור העובדים, אשר נהו אחריך בכל צעד ושעל.
...
המבקש לא שכנע אותנו שייגרם נזק בלתי הפיך לדחיית הבקשה לסעד הזמני, אין אנו מקבלים את טענתו בדיון בפנינו, לפיה נפגעה זכותו החוקתית לחופש העיסוק.
לפחות לשלב זה של ההליך אנו מקבלים את טענת המשיבה לפיה סעיף 8 (ד) להסכם הקיבוצי משנת 2001 מאפשר לה להמשיך להשעות את המבקש עד גמר הליכי הערעור.
בעניין זה אין לנו אלא להביא את שקבע בית המשפט המחוזי בירושלים בעמש"מ 29933-08-14 סירוטה נ' נציבות שירות המדינה (סעיף 23 להחלטה מיום 26.2.15) מפי סגן הנשיא השופט משה דרורי: "כל עוד קיימת אפשרות הערעור, הרי שההליכים בעניין טרם הסתיימו, והפרשנות ההגיונית שיש ליתן לסעיף 47(ה) הנ"ל, היא כי ההשעיה תמשיך להיות תלויה ועומדת, עד לסיומם של ההליכים כולם, דהיינו: כולל ההליך האחרון, אשר יהפוך את פסק הדין לחלוט." שם אמנם דובר בסעיף 47 (ה) לחוק שירות המדינה העוסק בהשעיית עובד, אך לא ניתן להתעלם מהפרשנות שנתן השופט דרורי למונח "פסק דין סופי". הבקשה לסעד זמני נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת, משום שלבעל התפקיד הממונה על ידי בית המשפט ומשמש כזרוע הארוכה של בית המשפט, יש אחריות הן כלפי החברה והנושים אותם הוא מייצג ולמענם הוא פועל והן כלפי נתבעים ומעורבים פוטנציאליים לגביהם ובעניינם יש להיתחשב בתכליות דיני ההתיישנות, באשר לתקופת שמירת הראיות והודאות הכלכלית (כל עוד מרחפת "חרב" התביעה נתבעים פוטנציאלים מקצים ומקפיאים חלק ממשאביהם להגנה מפני התביעה האפשרית והאפשרות שהתביעה תיתקבל והם יצטרכו לשלם את סכום התביעה או חלקו).
בהמשך, אף גיוס ההון שבוצע בשלב מאוחר יותר באינוונטק "החדשה" בהובלת בעלי השליטה החדשים (באמצעות הנפקת אג"ח סחיר בישראל, שלימים לא נפרע ברובו), לא השיא כל רווח לחברה או לבעלי החוב.
טענת המשיב, לפיה אין להיתחשב בפרסומים שפורסמו על ידי Central European עובר לעסקה (סעיף 9 לתשובה), אינה מקובלת עליי.
...
אכן, הכלל הוא כי בית משפט יסלק תביעה על הסף רק במקרים קיצוניים בהם ברור כי סיכויי התביעה להתקבל אפסיים, אולם נוכח כל האמור לעיל באשר לשיקולים והאינטרסים הכרוכים בבירור התביעה למעלה מ – 10 שנים לאחר קרות האירועים עליהם מבוססת התביעה, ומשנראה כי כל עילות התביעה כנטען בכתב התביעה באו לידי ביטוי במסמכים שפורסמו בציבור ו/או היו ניתנים לגילוי בשקידה ראויה על ידי הנאמן על אגרות החוב או מר יצחקי שהיה ועודנו בעל עניין, אין מנוס מסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה.
סוף דבר אני מקבל את כל הבקשות, ככל שמדובר בטענת ההתיישנות, ומורה על סילוק ומחיקת התביעה ביחס לכל הנתבעים שנותרו, לרבות נתבע מספר 11.
המשיב ישלם למבקש בבקשה מספר 13 (נתבע 25) את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪, וכסכום הזה למבקשים בבקשה מספר 25 (נתבעים 14 – 24), למבקשת בבקשה מספר 34 (נתבעת 12), למבקשים בבקשה מספר 39 (נתבעים 4 – 9), למבקש בבקשה מספר 46 (נתבע 13) ולמבקשים בבקשה מספר 48 (נתבעים 1 – 3).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו