סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון

אשר לטענות המשיבה לאפשרות, כי חלקה באיזון המשאבים יגדל, בין אם באמצעות חשיפת הרכוש הנוסף המוסתר, לשיטתה על ידי המבקש, ובין אם באמצעות החלת סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון – המדובר בעילה תיאורטית למתן סעד תאורטי, שאין בו צורך ותועלת לשם פתירת קושי אמיתי וקיים (ע"א 6291/95 בן יקר חברת להנדסה נ' הועדה המיוחדת לתיכנון ולבנייה מודיעין, פ"ד נא (2) 825, 871 (1997)).

...

משכך אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירת המגורים המשותפת, הנמצאת ברחוב YYY, דירה מספר 22 או 23 בתל אביב (להלן: "הדירה"), וזאת בדרך של מכירה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר.

תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים.

]השופט י' אלרון: העתירה שלפנינו מופנית כלפי החלטת המשיב 1 מיום 5.8.2022 (להלן: החלטת בית הדין האיזורי) במסגרתה נדחתה בקשת העותרת להורות על ביצוע איזון משאבים בינה לבין המשיב 3 באופן שאינו שוויוני, בהתאם להוראת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון); וכלפי פסק דינו של המשיב 2 מיום 14.6.2023, במסגרתו נדחה ערעור העותרת על החלטת בית הדין האיזורי.

...

מנגד, לטענת המשיב 3 בתגובתו המקדמית, דין העתירה להידחות הן על הסף והן לגופה מכמה טעמים.

לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובת המשיב 3, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף.

העתירה נדחית אפוא.

משכך, ושעה שקבעתי כי רב הנסתר על הגלוי באשר לרכוש האיש, אני סבורה כי באיזון הראוי בין הצדדים ונוכח פערי ההישתכרות ביניהם כפי שקבעתי לעיל, האיזון הראוי ביניהם להפעלת הוראות סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון הוא כי האיש הוא שיישא בהפרשי המשכנתא ששולמו עבור בית המגורים של הצדדים לאחר הקרע והאשה לא תדרש להעביר לו מחצית מזכויותיה הסוציאליות (בסך של 16,440 ₪) ומחצית המיטלטלין שהיו בבית הצדדים.

...

משכך, אני קובעת כי האיש אינו זכאי לקבל דמי שימוש לתקופה עד ליום 01/09/2021, מועד פקיעת צו המניעה.

בנסיבות אלו, אני קובעת שהאישה תשלם לאיש דמי שימוש עבור התקופה שממועד פקיעת הצו ביום 01/09/2021 ועד מועד מכירת בית הצדדים בחודש נובמבר 2021 ובהתאם לשווים על פי חוות דעת השמאי מיום 17/01/2022.

סוף דבר מורה על סגירת התיקים שבכותרת.

בעיניינו, נעשה שימוש בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון לשם איזון הפער הבולט בכושר ההישתכרות שבין האיש לבין אישה, בפסיקת פיצוי בסך של 529,776 ₪ (ראו סעיף 243 לפסק הדין, שבו תוקן סכום הפצוי שנקבע בחוו"ד) בגין פערי כושר הישתכרות על יסוד שיטת החישוב שיושמה בחוו"ד. הוראה לאיזון שלא מחצה על מחצה לטובת האישה בנסיבות עניינו, תביא להפעלת החריג במקרה שנסיבותיו אינן חריגות ולחלוקה שאינה הוגנת ואינה צודקת.

...

לפניי ארבע תובענות שהגישו הצדדים, ושבהן אדון במאוחד: תלה"מ 66756-01-18 – תובענה למזונות אשה, מזונות קטינים ומדור שהגישה האשה (להלן – "תביעת המזונות") – עמ' 36-1 לפסק הדין; תלה"מ 63643-01-18 – תובענה לאיזון משאבים, מוניטין ונכסי קריירה שהגישה האשה (להלן – "תביעת הרכוש מטעם האשה") – עמ' 90-36 לפסק הדין; סוגיית מיסוי החברות – עמ' 73-65 לפסק הדין; תלה"מ 25932-06-20 – תובענה למתן פסק דין הצהרתי ואיזון משאבים שהגיש האיש שלפיו גם נכסים הרשומים על שם הנתבעת הם נכסים משותפים (להלן – "התביעה לשיתוף ספציפי"/"תביעת הרכוש מטעם האיש") – עמ' 99-90 לפסק הדין; תלה"מ 60346-12-22 – תובענה לדמי שימוש שהגיש האיש (להלן – "התביעה לדמי שימוש") עמ' 107-99 לפסק הדין; סוף דבר והוראות ביצוע – עמ' 111-107 לפסק הדין.

סוף דבר והוראות ביצוע עתה, משתמה המלאכה וניתנה הכרעה בכל התובענות שלפניי יש להתכנס ולהדרש לשם מתן הוראות כמפורט להלן: אשר לתביעת המזונות התובענה למזונות ולמדור אשה – נדחתה.

חברות ההזנק – מצאתי לאמץ את המלצות המומחה אשר לאופן חלוקת זכויות האיש בחברות ההזנק, ואני מורה על חלוקתן בעין, בחלקים שווים, בין הצדדים.

אשר לתובענה לשיתוף ספציפי תביעת האיש לשיתוף ספציפי נדחית, כקבוע בסעיף 394 לפסק הדין.

בהקשר לטענה זו שמע בית המשפט את טענת הנתבעת כי היא זכאית לבצוע איזון לא שוויוני בנכסי הצדדים, על רקע הפערים הכלכליים שנוצרו בין הצדדים לאחר הפרידה ובהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, מכוחו שואב בית המשפט את סמכותו להדרש לעניין.

...

אשר על כן, הגעתי למסקנה כי התובע היה מודע היטב למשמעות הסכמתו ותוצאותיהן וכי אלה התקבלו בדעה צלולה ובנפש חפצה, ולא מתוך כורח, אילוץ, חרדה, פחד וכל יתר טענותיו על פגמים שנפלו בעת כריתת ההסכמות ואישורן בתוקף פסק דין.

לפיכך, ומשעה שטענות התובע אינן מתבססות על ראיות או עובדות חדשות שנתגלו לאחר מתן פסק הדין ובהינתן כי לא מצאתי כי המקרה שבפני חוסה תחת אותם מקרים בעלי חשיבות ציבורית או כי נעשה עוול לתובע, המצדיקים סטייה מעקרון סופיות הדיון, דין התביעה להידחות.

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית התובענה.