מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

סעיף 8 לפקודת מס הכנסה

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בסיכומם של דברים, השית בית משפט השלום על המבקש שש שנות מאסר לריצוי בפועל; עשרה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה לפי חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה שהיא פשע תוך שלוש שנים מיום שיחרורו; חמישה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה לפי חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה שהיא עוון בתוך שלוש שנים מיום שיחרורו; וכן קנס כספי בסך 750,000 ש"ח. המבקש ערער על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו לבית משפט קמא.
...
טענותיו של המבקש ביחס להכרעת הדין הועלו ונדונו בפני בית משפט קמא, ונדחו ברובן, ומכל מקום, הן אינן מעלות כל שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה עקרונית כלשהיא – חרף האצטלה העקרונית שמנסה המבקש להעטות על טענותיו, אני סבור כי ביסוד הדברים, אין מדובר אלא בשאלת יישומן של אמות מידה פסיקתיות מושרשות היטב על נסיבותיו הפרטניות של המבקש.
מטעמים אלה בלבד, דינה של בקשת רשות הערעור להידחות.
על שוני זה עמד בית משפט השלום בבואו לגזור את דינו של אחי המבקש בהתבסס על הסדר הטיעון (גזר הדין מיום 1.8.2018): "בשים לב למכלול הנתונים אכן מדובר בהסדר נוטה לקולא. במיוחד דברים אמורים לאור מקרה דומה שנדון לפניי, ת"פ 41203-02-13 (מדינת ישראל נ' עאמר חרחש שם נגזרו על נאשם שפעל באופן דומה, אם כי בהיקף גדול בהרבה של כ-20,000,000 ש"ח, שש שנות מאסר. עם זאת, בשים לב לנימוקי ב"כ המאשימה ונסיבות העניין, ובכלל זה הודאת הנאשם [שהייתה בלתי מסויגת, בשונה מהודאתו של המבקש – י' א'], חלוף הזמן והיקף העבירות, יש לאשר את ההסדר" סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המערער נדון לעונשים הבאים: 16 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירה מסוג פשע לפי פקודת מס הכנסה, 5 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירה מסוג עוון לפי פקודת מס הכנסה או חוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק, פיצוי כולל בסך 15,000 ₪ לשני מתלוננים, וקנס בסך 8,000 ₪.
...
בית משפט קמא הביא בחשבון את מצבו הרפואי של המערער, והתסקירים בעניינו המליצו על ענישה מוחשית, בסופו של דבר, בית משפט קמא שיקלל את כלל הנתונים.
לכך יש להוסיף כי בתיק המצורף השני, המערער סיפק ללקוחותיו חשבוניות כוזבות כדי להקל על ביצוע העבירות ולמנוע את גילוין, ובאופן המלמד על תכנון מוקדם ותחכום בביצוע העבירות .עובדות אלה, בצירוף העבירות אותן עבר המערער באישום הראשון אותן יש לראות בחומרה, מובילות למסקנה כי אין מנוס מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, גם אם היינו מקבלים את טענת המערער שהנזק שנגרם לקופת הציבור הינו גבולי.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבים הסבירו הסבּר היטב בדיון, כי דו"ח זה מתייחס לתקופה בו לא ניתנו טפסי אכלוּס לפרויקטים שלוּווּ על-ידי "איתנים". עוד הסבירו בצורה מניחה את הדעת, כי על-פי הוראות סעיף 8 לפקודת מס הכנסה, אין חיוב על קבלן מבצע אשר עוסק בעבודה ממושכת לדיווח על הכנסותיו ממנה, אלא בשנת המס שבה סיים לבצע 25% מההיקף הכספי של העבודה או מההיקף הכמותי של העבודה, לפי בחירתו.
...
שם, בפיסקה 11.3, נקבע: "מועד הגשת בקשת העיקול הזמני עומד בעוכרי המבקשת שכן זו הוגשה כאמור רק בנקוף מספר חודשים מאז הגשת התביעה. אם חששה המשיבה לגורל רכושה מחמת עיקול צפוי לבקשת המבקשת, יש להניח כי הייתה פועל להברחתו, ובכך לסכל את יכולת המבקשת לעקלו. לא שוכנעתי כי המשיבה כך פעלה, כך גם בנוגע למכירת נכסי חברה זרה כפי שיפורט בהמשך הדברים. ההלכה מורה כי שיהוי בהגשת בקשה לסעד זמני, עומדת בעוכרי המבקש.
סיכום מן המקובץ לעיל, אני קובעת, כי יש מקום להורות על ביטול צו העיקול הארעי מיום 30.10.2018.
הבקשה להטלת עיקול נדחית בזה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עבור כל עובד שיגיש בקשה לפי סעיף 8 לפקודת מס הכנסה, ייפרסו סכומי הפרישי הפנסיה שהופקדו עבור השנים 2013-2017 לאותן שנים, כך שהתקרה הקבועה בפקודה לכל שנה תחול לגבי החלק שיוחס לשנה הרלבנטית בנפרד.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לסילוק על הסף.
בהתאם לאמור, אני מורה על מחיקת התובענה.
המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 12,000 ₪ תוך 45 ימים מהיום, ולאחר מועד זה יתווספו לסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

באשר לחובת תשלום דמי הביטוח - לטענת התובע משמעמדו בשנת 2009 היה של "עובד עצמאי" הרי שלעניין חובת תשלום דמי ביטוח חלות עליו הוראות סעיף 345 לחוק לפיהן: "עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקות (1) ו- (8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה..". לעמדתו, משמדובר בקיצבה המתקבלת מחברת הביטוח בגין אובדן כושר עבודה, נכנסת היא בגדר המפורט בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה כתשלומי "אנונה" ועל פי הגדרה זו היא נישומה.
...
זאת ועוד, אפשרויותיו של הנתבע לחזור אל העובד ולקזז תשלומי כפל עולות על יכולותיו של המעסיק לעשות כן. על יסוד האמור, מצאנו לקבל את טענת התובע שלפיה אין הנתבע רשאי לדרוש ממנו את החזר התשלום בגין תקופת הזכאות הראשונה ששולמה לגילי.
לאחר שעיינו בטענות הצדדים, מקובלת עלינו הטענה כי הדברים הובאו לשם הבהרת התמונה בלבד.
עם זאת, יובהר כי הסוגיות העולות מביטול ההכרה בתובע כנפגע בעבודה אינן מעניינו של הליך זה ואין להן כל השלכה על הסוגיות שנדרשנו להכרעתן בהליך זה. אחרית דבר לאור כל האמור, טענת התובע שלפיה אין הוא חייב בתשלום דמי ביטוח בגין תשלומים שקיבל בעבור נכותו מפוליסת ביטוח פרטית - נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו