סעיף 8 לחוק יחסי ממון פרישה מוקדמת

המונח "כלל נכסי בני הזוג" הוגדר בסעיף זה, הגדרה על דרך ההרחבה – "לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פצויי פרישה, קרנות הישתלמות, קופות תגמולים וחסכונות". לכלל החלוקה השוויונית של הרכוש נקבע בחוק יחסי ממון חריג מוגבל בהיקפו בסעיף 8, המקנה לבית המשפט סמכות בשקול-דעת, בהתקיים "נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת" לקבוע חריגים לכלל של חלוקה שויונית בנכסים, על דרך קביעת נכסים מסוימים ששוויים לא יאוזן (סעיף-משנה (1)); קביעת יחס חלוקה שונה (סעיף-משנה (2)); קביעת שווי הנכסים בהתאם למועד מוקדם יותר (סעיף-משנה (3)); עריכת האיזון לפי הקף הנכסים במועד מוקדם יותר (סעיף-משנה (4)).

...

הטעם לכך נעוץ בעובדה שבעשותו כן עבר המורשע על איסור פלילי (בשונה מהתנהלות לא-מוסרית בעיני החברה, או חלקים הימנה, גרידא, וניאוף איננו בגדר איסור פלילי בדין הקיים).

בנסיבות שלפנינו הנני מסכים כאמור לתוצאה ולהנמקה שלה "במקרה הפרטי המיוחד", אף שאראה מיד בהמשך כי ניתן לבסס את המסקנה הנ"ל גם על יסודות משפטיים אחרים וכפועל יוצא מכך אף להרחיב את המקרים הנופלים בגדר קטגוריה זו. הנני סבור כי הרשעה של בן הזוג באלימות קשה, או מתמשכת בבן זוגו האחר יכולה להכנס למסגרת הנסיבות המיוחדות המצדיקות סטיה מכלל האיזון במשמעות סעיף 8 לחוק יחסי ממון – בהתבסס על העוגנים החלופיים הבאים: א) פרשנות מתוך חוק יחסי ממון גופו ומתן מלוא המשמעות לשיקול הדעת הנתון לבית המשפט, או לבית הדין – מכח סעיף 8 לחוק האמור.

זהו ה"מקרה הפרטי המיוחד" וניתן להחילו בעניין שלפנינו כדי למנוע מצב של: "רשע וטוב לו". בצד כל האמור לעיל מוצא אני לנכון להוסיף עוד שלוש הערות: א) המערערת והמשיב כאחד זכו בנכס "בית ההרחבה" בחלקים שווים ביניהם, אף כי פעלו בניגוד להחלטות המינהל לגביו ורשמו אותו למראית עין על שם הבת.

אף-על-פי-כן, הותיר הרב דיכובסקי את פסיקתו של בית-הדין הרבני האיזורי על כנה, ואלה היו טעמיו לכך: "המערערת [העותרת] בת 49, ועדיין שנות עבודה והשתכרות רבות לפניה. המשיב בן 64, וכבר פרש לפנסיה מוקדמת, לאחר נכות (אמנם לא גדולה) בגין עבודתו כימאי. יצוין כי המערערת עובדת ומשתכרת כ- 4,500 לחודש, ואילו הפנסיה של המשיב היא כ- 8,000 לחודש. האם מוצדק לערוך איזון בין אדם הנמצא בסוף דרכו הכלכלית ושאינו מסוגל להשתכרות נוספת, לבין מי שנימצא באמצע הדרך, ועדיין שנות הישתכרות רבות לפניו? האם מוצדק לקחת חלק מן הפנסיה שהיא כל מה שיש למשיב וגם כל מה שיהיה לו בעתיד, כאשר המערערת ממשיכה לקבל גם את משכורתה וגם את החלק היחסי של הפנסיה? על מנת לקיים איזון אמיתי, יש לצרף להכנסותיהם של הצדדים את פוטנציאל ההישתכרות של שניהם ותוחלת חייהם. אינני יודע אם יעשה צדק בחלוקה עוורת של ההכנסות בנסיבות אלו. סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, מתיר ב'נסיבות מיוחדות' סטייה מאיזון הנכסים, וקביעה שהאיזון לא יהיה מחצה מחצה. הפער בין הצדדים והפרש הגיל הגדול ביניהם, משליך על חייהם בעתיד, ומחייב סטייה מעקרון האיזון השווה. כאן נכון לאמץ את גישת ביה"ד האיזורי ולהשאיר את הצדדים כל אחד בשלו. יש בזה אולי צדק יותר מאשר הגישה הפשטנית הרגילה. מטעם זה בלבד הייתי נזהר מלסתור את פסק-הדין.

...

בסיום הדברים, יצוין כי לא מצאנו ממש בטענות העותרת כנגד פסיקתו של בית-הדין הרבני האזורי לפיה כלי-הרכב יחולקו בין בני-הזוג בהתאם לרישומם.

חישוב הזכויות ייעשה בהתאם לאמור בפיסקה ד בעמוד האחרון לפסק-דינו של בית-הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו מיום ח' סיון תשס"א. יתר חלקי העתירה דינם להידחות.

(ב) עוד אציין, שכחברתי הנשיאה סבורני, כי הלכת השיתוף יכול שתחול גם על מערכת יחסים שלא "נועדה להמשיך את הדור ולגדל צאצאים" (כלשון שנקט הדיין הרב דיכובסקי), וכדוגמה אוסיף, כי במציאות כשבידועים בציבור עסקינן, המדובר לא אחת בבני זוג המעוניינים להקים תא משפחתי אשר כולל אך את שניהם, ושלא "ימשיך את הדור"; זאת בעיקר כשגילם בעת יצירת הקשר מבוגר יחסית, אף שיוכלו עוד לחיות בצוותא לאורך עשרות שנים.

איזון משאבים כולל כאשר כל צד זכאי להגיש תובענה עצמאית אם הוא סבור כי חלק מהרכוש כגון הפנסיה לא צריך להיכלל במסגרת האיזון או כי יש להפעיל את סעיף 8 לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה" (ככל הנראה, הכוונה לחוק יחסי ממון בין בני זוג – י' ש'; ר' סעיף 2 להחלטה, 16 .

– כספי הפנסיה של התובעת: אין עוררין כי התובעת מקבלת פנסיה בגין פרישה מוקדמת בסך של כ 6,000 ₪ לחודש.

...

לאחר שחזרתי ועיינתי בטענות הצדדים, מעיון בתמונה הכלכלית הכוללת, שנוצרה לעת סיום יחסיהם במועד הקרע והעובדה כי הצדדים המשיכו – ועודם ממשיכים – לגור תחת קורת גג משותפת אגב נשיאה משותפת של הוצאות אחזקת הבית, חרף כי קיימת החלטה לפירוק השיתוף בדירה מיום 20.7.15 אשר טרם הביאה לתוצאה ממשית, סבורני כי המקרה דנן לא יכול להיחשב ככזה המצדיק סטייה מחלוקה שוויונית.

2) לחוק יחסי ממון נדחית בזאת.

2) לחוק יחסי ממון נדחית.

על מנת למנוע עוות וליצור בין הצדדים איזון ושויון קבע כבוד השופט יעקובי - שווילי שני כללים משפטיים: הכרת בית המשפט בפרישת אדם ממקום עבודה אחד, בגיל מיתקדם, ויציאתו לשוק העבודה, כ"ראש נזק" שהוא מנת חלקו של הפורש ואשר בן זוגו של הפורש אינו חולק עמו את ראש הנזק הזה ואינו שותף בו; רתימת שקולי צדק בחלוקת זכויות כספיות, בין אם על דרך של הפעלת מנגנון הסמכויות המיוחדות הקבוע בסעיף 8 לחוק יחסי ממון ובין בהפעלת הסמכות הטבועה של בית המשפט למנוע עוות.

2) לחוק יחסי ממון 7 ) על כן במצב דברים זה, אני סבורה כי מן הראוי לעשות שימוש בסעיף ולהשוות את מעמד הכנסותיהם של התובעת והנתבע כך שעד שתגיע התובעת לגיל פרישה ותחל לקבל את הפנסיה החודשית שלה מחברת ____, לא יבוצע איזון בין הצדדים במקורות הכנסותיהם השוטפות, הן בהכנסותיו של הנתבע והן בפנסיה המוקדמת של הנתבעת וכל אחד מהם יוותר עם הכנסותיו שלו.

...

בהינתן שלנתבע הכנסה בגובה כ - 11,800 ₪ נטו בחודש ואילו לתובעת הכנסה בגובה כ - 13,000 ₪22 נטו בחודש, הרי שאם התובעת תשלם לנתבע 45.8% מקבצה זו (השיעור להעברה על פי חוות דעת המומחה), תישאר התובעת עם הכנסה של כ - 7,046 ₪ לחודש בעוד שהנתבע יישאר עם הכנסה של 17,754 ₪ לחודש.

2) לחוק יחסי ממון 7 ) על כן במצב דברים זה, אני סבורה כי מן הראוי לעשות שימוש בסעיף ולהשוות את מעמד הכנסותיהם של התובעת והנתבע כך שעד שתגיע התובעת לגיל פרישה ותחל לקבל את הפנסיה החודשית שלה מחברת ____, לא יבוצע איזון בין הצדדים במקורות הכנסותיהם השוטפות, הן בהכנסותיו של הנתבע והן בפנסיה המוקדמת של הנתבעת וכל אחד מהם יוותר עם הכנסותיו שלו.

הוראות אופרטיביות לאור כל האמור לעיל אני מורה למומחה לעדכן את חוות דעתו כדלקמן: לתקן את הטעויות האריתמטיות שנפלו בחוות הדעת, כפי שעלו בחקירתו בבית המשפט; לערוך חישוב שיקבע את חלקה של התובעת בגמולים לפנסיה שצבר הנתבע והופרשו לטובתו על ידי חברות הביטוח מכוח פוליסת אובדן כושר השתכרות שברשותו; לערוך חישוב שיקבע את חלקו של הנתבע בפנסיה של התובעת אך ורק החל ממועד פרישתה לפנסיה; לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, יהיו רשאים ב"כ הצדדים – ככל שיבקשו זאת, לשלוח שאלות הבהרה למומחה בהתאם לתקנות, ובהתאם לעמדתם ייקבעו המשך ההליכים.

יחד עם זאת, לא היתה מחלוקת בין הצדדים במעמד עריכת ההסכם ובמו"מ שקדם לו כי התובעת זכאית למחצית הפנסיה שצבר הנתבע ממועד הנישואין ועד למועד הקרע, וסעיף 8.1 להסכם אף מעגן הסכמה זו. פרישתו של הנתבע משירות קבע נודעה לתובעת לראשונה בתחילת 2016 מבתם XXX, ולאחר פניה מתאימה לצה"ל התברר כי הנתבע פרש 4 שנים קודם לכן בחודש 04/2012.

בנגוד לטענתו, הנתבע השתחרר משירות קבע בצה"ל שלא מסיבות בריאותיות, אין מדובר בפרישה מוקדמת, ומצבו הבריאותי כלל לא עלה במסגרת ההליכים המשפטיים ובמו"מ להסכם הגירושין.

התובעת מנסה, שלא כדין, לתת פרשנות לסעיף 8.1 להסכם במסגרת תביעתה, ולקבוע מהו אותו "חלק בלתי מסוים". הצדדים היו מיוצגים ע"י עורכי דין ותיקים בתחום, אשר היו מודעים לחוק יחסי ממון וחזקה כי ידעו לערוך הסכמי ממון וגירושין.

...

סעיף 3 (א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 מורה כי: "א. לא עשו בני הזוג הסכם ממון, ואם עשו – במידה וההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף...". סעיף 5 (א) לחוק הנ"ל קובע כברירת מחדל כי על פי הסדר איזון המשאבים: "עם התרת הנישואין ... זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג...". הנה, איפוא, כי גם אם אקבל את עמדת הנתבע (וכאמור איני מקבל את עמדתו) כי הסכם הגירושין אינו מתייחס לסוגיית הפנסיות, ומשהסכם הגירושין לא החריג מפורשות זכויות אלו, הרי שבהתאם לסעיפים 3(א) ו-5(א) לחוק יחסי ממון זכאית התובעת לאיזון נכס זה ובחלוקה שווה.

לשם ביצוע פסק הדין הנני מורה למת"ש צה"ל להעביר לידי התובעת פירוט תשלומי הפנסיה ששולמו ושישולמו לנתבע החל ממועד פרישתו (30.04.12) ועד בכלל.

כמו כן, הנני מורה למשרד החינוך להעביר לידי הנתבע המסמכים הנדרשים לצורך חישוב חלקו של הנתבע בפנסיה של התובעת.