סעיף 75 לתקנות חדלות פירעון דואר אלקטרוני

באת כוח הממונה טענה בתגובה, בעקרי הדברים, כי תביעת החוב והבקשה להארכת המועד להגשתה הוגשו בחלוף 11 חודשים ממועד הצוו לפתיחת הליכים; החלטת הנאמן לדחות את הבקשה להארכת מועד ניתנה ביום 12.5.2022; העירעור הוגש ביום 31.5.2022; המועד להגשת ערעור על דחיית בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב הוא 15 ימים (תקנה 122(ג) לתקנות חידלות פרעון); המשיב ציין בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים את המערערת כנושה אך מכיוון שלא ציין את פרטי ההיתקשרות עימה כנדרש בתקנה 75 לתקנות חידלות הפרעון היה עליו להודיע לה על הצוו לפתיחת הליכים; הצוו לפתיחת הליכים נשלח ביום 26.5.2021 על ידי הממונה למערערת בדואר רגיל לרחוב הגר"א 10, נתניה; לאור הטענות שהעלה הנאמן בתגובתו נראה שעל פני הדברים המערערת ידעה שהמשיב נמצא בהליך של חידלות פרעון.

"א) ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, ישלח הממונה בדואר בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצוו, העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בדרך של וידוא טלפוני או באמצעות דואר אלקטרוני; הממונה רשאי להמציא צו לפתיחת הליכים בתקשורת בין מחשבים לנושה שבקש שהצווים יומצאו לו בדרך זו, אם אישר זאת הממונה לגבי אותו נושה. (ב) היחיד ימציא את העתק הצוו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים לממונה בדואר אשום עם אישור מסירה. (ג) בתקנה זו, "נושים שפרטי זהותם ידועים לממונה"- נושים שלגביהם מסר היחיד שם מלא, כתובת ואחד מאלה: כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון נייד".

...

המערערת טענה בתשובתה, בעיקרי הדברים (תוך שחזרה על חלק מהטענות שהעלתה בכתב הערעור למרות שלא היה לכך מקום), כי הנאמן צירף לתגובתו ראיה חדשה- חילופי ההודעות בווטסאפ, ללא נטילת רשות מבית המשפט; המשיב לא ציין בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים את פרטי ההתקשרות עם המערערת ולא שלח אליה את הצו; הנאמן לא ווידא את קבלת הצו על ידי המערערת; המערערת לא הייתה מיוצגת בתקופה הרלבנטית; ב"כ המערערת הודיע לנאמן ביום 4.4.2022 שתביעת החוב תוגש ביום 28.4.2022; המדובר בחוב מזונות בדין קדימה; ילדיו הקטינים של המשיב הם הנושה האמתי; המשיב עבר להתגורר בנתניה ועול גידול הקטינים נותר על המערערת שנותרה באילת; יש להעדיף את טובתם של הקטינים על פני הנושים האחרים, מה גם שמדובר בנושים מקצועיים; הנאמן מצוי בקשרים עסקיים עם אחד הנושים, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי"); בדו"ח ממצאי הבדיקה ציין הנאמן כי המערערת יודעת על הליך חדלות הפירעון "... שכן היא צד להליך קציבת המזונות", אך הבקשה לקציבת מזונות הוגשה על ידי הנאמן ביום 28.3.2022; הנאמן מנוע מלהעלות גרסה שונה מזו שציין בדו"ח ממצאי הבדיקה לגבי מועד ידיעתה של המערערת על ההליך; הנאמן הגיש את הבקשה לקציבת מזונות בשיהוי של ממש; ההודעה בווטסאפ נעשתה לאור איום של המשיב על נקיטת הליך של חדלות פירעון; הודעת הממונה מיום 26.5.2021 נשלחה לכתובת שאינה קיימת ומעולם לא הגיעה למערערת; בשים לב לכלל נסיבות העניין יש לקבל את הערעור.

המערערת טענה שהיה על הנאמן לוודא שהיא יודעת על מתן הצו, לפי מצוות תקנה 75(א) לתקנות, אך אין בידי לקבל את הטענה.

עם זאת, סבורני שטרם נחצה קו פרשת המים בכל הנוגע לאינטרס ההסתמכות של הנושים.

יוצא אפוא שבית המשפט טרם נדרש לבירור בעניין תכנית השיקום הכלכלי של המשיב ובנסיבות העניין סבורני שטרם התגבש אינטרס ההסתמכות של הנושים.

התוצאה התוצאה היא שהערעור מתקבל על החלטת הנאמן בעניין דחיית הבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב.

עיון בנספח 4 לתצהירו של מר יצחק מגלה כי ביום 5.1.17 שלחה התובעת אל הנתבע 2 באמצעות דואר אלקטרוני את ההודעה הבאה: "מצ"ב ההצעה לאחר מחיקת הניקיון, אך טפטפות ושתילה כן צריך (נמחק בטעות) באיזור האחורי צפוני. תנאי תשלום שוטף + 60 יום. הצ'ק יימסר למפקח, דוד שילמן מן ניהול פרויקטים, לפני תחילת העבודה ויימסר אלינו לאחר גמר ואישור העבודה ע"י המפקח כנגד חשבונית מס שנוציא אליך. לאישורך." דקות לאחר מכן השיב הנתבע 2 כי מקובל אם מקובל על מר שילמן.

במסגרת ההודעה נאמר כי על פי סעיף 2 (א) לחוק שיקים ללא כסוי התשמ"א 1981 ותקנה 7 שיקים ללא כסוי 1981 ולאחר שהבנק סרב לפרוע 5 שיקים ניתנה לחברה התראה ולפיה "אם יתמלאו התנאים המפורטים בסעיף 2 (א) לחוק יוטלו על החשבון ובעליו למשך שנה אחת הגבלות המפורטות בסעיפים 4 (א) 4 (ב) ו-5 לחוק". השיקים שסורבו היו כדלקמן: שיק על סך 67,817 ₪ שתאריך הצגתו הנו 11.12.16; שיק על סך 175794 ₪ שתאריך הצגתו הנה 30.11.16; שיק על סך של 30,000 ₪ שתאריך הצגתו הנה 10.11.16; שיק על סך של 68,615 ₪ שתאריך הצגתו הנה 10.11.16 ; שיק בסכום של 83,658.70 ש"ח שתאריך הצגתו הנה 10.11.16 .

...

אני סבור, כי הנתבע 2 ידע היטב שמצבה הפיננסי של החברה הנתבעת הוא בכי רע וכי קיים סיכוי רב שהשיק לא ייפרע, וזאת עת נמסר השיק לידי התובעת.

סבורני כי התובעת הצליחה לעמוד בנטל זה. אני סבור, כי הנתבע פעל בחוסר תום לב כאשר העביר את השיק למר שילמן, זאת כאשר ידע, כי חשבון הבנק מוגבל או שיוגבל בקרוב.

אני סבור כי הנתבע 2 ידע, בסבירות גבוהה, שהשיק לא ייפרע עת שחתם על השיק ובמיוחד עת שהשיק נמסר לתובעת.

נטען כי למרות שהשיקים הנ"ל כוסו במלואם במועד במועד הפרעון שלהם מכיסו הפרטי של המבקש, החליט מנהל הסניף לבטל את מסגרות נכיונות השיקים בחשבונן של שתי החברות (פי. אל. מוסיקה ואליואר אחזקות), דבר שגרם לחברות לבעיה תזרימית שכן זה דבר זה נעשה על ידי הבנק "מהיום למחר". לטענת המבקשים מנהל הסניף התחיל להחזיר שיקים מסיבת "אכ"מ" וכן לא היה מתקשר להודיע להם כאשר הייתה חריגה בחשבון, בנגוד למה שהיה נהוג עד אותו מועד, מה שהביא להגבלתה של אליואר אחזקות.

בתצהיר שצורף, מתקן המבקש את נושא הקשר שלו למנהל הסניף ומצהיר כי לאחר בחינת הודעות הדואר האלקטרוני שברשותו, הוא כלל לא הכיר אותו ולא ידע שהוא מנהל הסניף.

המועד להגשת היתנגדות הנו מועד אשר קבוע בחוק, כאשר בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), על מי שמבקש הארכת מועד שכזה להראות טעם מיוחד.

...

משכך, דין הבקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן, להידחות.

לפיכך טענת הקיזוז ברכיב זה נדחית.

לכאורה היה על המבקשים לבקש לצרף אותו שיק נוסף לערעור לפני מועד הדיון, ואם הייתה הבקשה מתקבלת, אפשר כי גם הוא היה נגרע, או שהיה נקבע כי אין מקום לגרוע אותו.

נקבע כי גם אם אפשר להטיל ספק באישור מסירה על דרך הדבקה בהיעדר תצהיר שליח מסירה לתמיכה, ולאור טענת המבקש בתצהיר כי לא קיבל את המסירה, אזי פרוטוקול הדיון מיום 9/10/19 ובו קבוע תאריך הדיון הנדחה, נשלח למבקש ביום 10/9/19 לפי מערכת נט המשפט גם בדואר אלקטרוני לכתובת: gil@marvah.co.il זו כתובת שנמסרה על ידי ב"כ הקודמים וביחס להמצאה זו לא טען המבקש דבר.

ביקשתי לקבל את עמדת הממונה על הליכי חידלות פירעון ושקום כלכלי בנוגע לבקשת רשות העירעור בשים לב להליכי חידלות הפירעון של המבקש.

לידון בבקשת רשות העירעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א ולקבל העירעור לגופו באופן חלקי מהנימוקים כדלקמן: א) קיימת נטייה ליתן רשות ערעור על החלטות שניתנו לאחר מתן פסק הדין כיוון שאין בעיניינן מועד עתידי שבו ניתן יהיה לערער בזכות על ההחלטה .

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל, כאמור בסיפא של סעיף 8 ג' לפסק דיני.

טענות היחידה: בקשת המערערת להארכת מועד להגשת תביעת החוב לוקה בחסר, עת שלא צורף לה תצהיר, וזאת בנגוד לתקנה 122 (א) לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ט- 2019 (להלן: "תקנות חידלות פרעון").

עמדת הממונה: ב"כ הממונה הצטרפה לעמדת ב"כ מנהל ההסדר, ואף ציינה במעמד הדיון שהתקיים: "אני בעצמי בדקתי את אישור המסירה באתר רשות הדואר וגם ההמצאה שבוצעה ע"י מנהל ההסדר היא המצאה כדין. על אחת כמה וכמה כשהוצגה החלטה שהוגשה לתיק ההוצל"פ אודות הליך עיכוב ההליכים נשוא הליך חידלות פירעון זה". (ר' פרוטוקול מיום 28.9.22, עמ' 8 ש' 9-12).

בהתאם לדוח תיקים מרוכז בלישכת ההוצאה לפועל, אשר צורף לבקשה להסדר נושים וכן לתגובת מנהל ההסדר להודעת העירעור, כתובתו של ב"כ המערערת בתיק ההוצל"פ, עו"ד איאד ביכי, הנה "ראשי סחנין 3081000". כתובת זו של עו"ד איאד ביכי מעודכנת גם במסמכים נוספים שהוצגו בפני מתיק ההוצל"פ. כך למשל בתדפיסי דף חשבון של תיק ההוצל"פ ובתדפיס התיק האלקטרוני, אשר צורפו לתגובת היחידה להודעת העירעור.

...

לפיכך, כאשר החייב נוהג בחוסר תום לב ואינו מגיש דוח על מצב עסקיו כנדרש או מסתיר את חובו לנושה מסוים, עשוי בית המשפט להיעתר לבקשה להארכת מועד.

בגין דחיית הערעור המערערת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ עבור היחידה ומנהל ההסדר יחדיו (2,000 ₪ לכל אחד מהם).

המערערת תשלם למנהל ההסדר הסך 2,000 ₪ תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידיה, שאם לא כן הסכום יישא תוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.