סעיף 70 לפקודת השטרות

בסיכומי הנתבעת בסעיף 22 נטען כי "באין מחלוקת כי שטר החוב המקורי אבד, ובשל מחדלה של התובעת שנמנעה מלהגיש בקשה להתיר לה להמשיך בניהול התביעה ללא השטר, ובאין החלטה של בית המשפט על פי סעיף 70 לפקודת השיטריות, יש לקבוע כי התביעה נעדרת עילה ויש לדחותה מטעם זה בלבד..." .בסיכומי התשובה התייחסה לכך התובעת בסעיף 7 וציינה כי "התובעת פעלה בהתאם להוראות הדין והגישה תצהיר מסודר בו הבהירה את מצב הדברים, לבית המשפט שיקול דעת מוחלט איך וכמה משקל ינתן בסופו של ההליך לאבוד השטר אם בכלל" מטעם התובעת הוגשה חוות דעת של המומחה יאיר בן שמש.

...

סוף דבר נטל ההוכחה בנסיבות העניין הוא על התובעת.

המסקנה שאליה הגיעה המומחית מטעם הנתבעת בחוות דעתה היא שקיימת סבירות גבוהה שהחתימה שבחלוקת לא נחתמה ע"י הנתבעת.

התובעת תשלם לנתבעת סך של 6,000 ₪ כולל מע"מ. בנוסף, 1,500 ₪ הוצאות.

דיון והכרעה התביעה הוגשה על פי צלום של מיסמך הנחזה להיות כשטר חוב.מבלי לגרוע מטענות הצדדים בנוגע לאמור בסעיף 70 לפקודת השיטריות, עיון במסמך עצמו מלמד כי בשטר עצמו ישנם פגמים מהותיים כמפורט להלן: אין על השטר כל תאריך הן בראש המסמך, מועד עשיית השטר, והן בתחתית המסמך לעניין המועד של אישור חתימת הערב .

...

סוף דבר נטל ההוכחה כי החתימה על השטר חוב נשוא ההליך היא חתימת הנתבע, הוא על התובעת.

בנסיבות העניין, מאחר ולא הוכחה טענת התובעת כי מדובר בחתימתו של הנתבע וזאת לאור כל האמור לעיל, אין צורך להידרש בסוגיה האם די בעותק של השטר לצורך ביצוע ההליך בנסיבות העניין.

מכל האמור לעיל מורה על דחיית התובענה וסגירת תיק ההוצל"פ. התובעת תשלם לנתבע תוך 30 יום סך של 7000 ₪ (כולל) עבור שכר טרחת עו"ד. זכות ערעור כדין ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"ג, 04 יולי 2023, בהעדר הצדדים, 10 מתוך 10 image2.

בכתבי השיפוי, התחייב הבנק לשפות, בהתאם לסעיף 70 לפקודת השיטריות, "כלפי תביעותיו של כל אדם אחר על פי השטר הנידון". על פי כתבי השיפוי, יכולה היתה החברה להגיש תביעה נגד הלקוחות מושכי השיקים בהתאם להוראות סעיף 70 לפקודת השיטריות.

...

לסיכום אני מורה כי הסכום שיופחת מסכום התביעה יהיה 49,000 ₪ ליום הגשת התביעה.

כן אני מורה כי המשיב ישלם למערערת אישית בגין נזק לא ממוני סכום של 8,000 ₪ להיום.

בהתחשב בכך כי מירב טענותיה של המערערת נדחו, החלטתי שלא לפסוק הוצאות בערעור.

זאת, נוכח הוראת סעיף 70 לפקודת השיטריות [נוסח חדש] ("תובענה לפי שטר אבוד") הקובעת: "בכל תובענה או הליך על פי שטר, יכול בית המשפט או שופט לצוות שאיבוד השטר לא ישמש טענה, ובילבד שניתן שיפוי, להנחת דעתו של בית המשפט או של השופט, כלפי תביעותיו של כל אדם אחר על פי השטר הנידון" הינה כי כן, הדין נותן בידי בית המשפט את הכח לאכוף שטר גם אם אבד, ובילבד שהוכחו בפניו במידה הראויה כל הנתונים הנוגעים לשטר, ובכפוף להבטחת שיפוי עושה השטר מפני תביעה עתידית של אוחז השטר המקורי.

...

לכל האמור לעיל, יש להוסיף חיזוק בדמות בחינת התנהגותו של הנתבע באולם במהלך חקירתו הנגדית.

נוכח כל האמור, אני סבור כי התובעת הוכיחה במאזן ההסתברויות, ובאופן משכנע ביותר, כי כתב היד והחתימה על צילומי השיקים הנידונים הינם של הנתבע.

אשר על כן, ההתנגדות נדחית.

סעיף 69 לפקודת השיטריות מקנה לאוחז בשטר זכות לקבל כפל של שטר אבוד ומורה בעיניין זה כך: "שטר שאבד לפני שעבר זמנו, יכול האדם שהיה אוחזו לבקש את המושך שיתן לו שטר אחר ככתבו, אגב מתן ערובה למושך, אם ידרוש זאת, לשפותו כלפי כל אדם במקרה שיימצא השטר שאבד לפי דבריו; מושך שנתבקש כאמור וסרב ליתן כפל השטר, אפשר לכוף אותו שיתן". סעיף 70 לפקודת השיטריות הוראה שעניינה הגשת תובענה לפי שטר אבוד.

...

לטענת בנק הדואר, הוכח בכתב ההגנה, כי הנתבעת אינה חבה בנזקים שנטענו בכתב התביעה ועל כן דין התביעה להידחות.

אני סבור שבנק הדואר הוכיח בסבירות גבוהה, כי פודה השיק היה התובע בעצמו ועל כן לא הוכח כי נגרם לו נזק כלשהו.

מכל המקובץ, אני סבור שהתובע לא הוכיח, כי נגרם לו נזק ועל כן אני מורה לדחות את התביעה.

יחד עם זאת ולאור התנהלות הנתבעת בתביעה זו לרבות יחסה אל התובע במהלך הבירור, אני מורה כי הדואר ישלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.