מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

סעיף 7 לחוק לשון הרע

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על כן, התובעת זכאית לפצוי סטאטוטורי בסך של 100,000 ₪ כמגבלת החוק בסעיף 7 לחוק לשון הרע, אך לצורך הגשת התביעה במסלול זה, יעמוד הפצוי המבוקש על סך של 75,000 ₪.
...
להלן הטעמים שהובילו אותי למסקנה זו: דבריה בתצהיר ובעדות סותרים אלה את אלה ואינם עקביים.
לנוכח הנסיבות שצויינו לעיל, אני קובעת כי שהתובעת לא הוכיחה את יסוד הפרסום הדרוש לשם הוכחת עוולת לשון הרע, כמשמעו בסעיף 2 לחוק.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעים הלינו, איפוא, בקשר ל - 5 אירועים (התלונה המקורית והמכתבים מהתאריכים 5.6.2018, 8.7.2019, 22.7.2018 ו - 30.8.2018), בהם הוציאה הנתבעת דיבתם בזדון, לפי סעיף 7 לחוק לשון הרע.
...
לא הוכח מי החל בעימות, אולם שוכנעתי, כי בעת ששהו בקומת המחסנים החל ביניהן עימות מילולי שכלל גידופים משני הצדדים.
סיכום לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 (איתי) סך של 4,500 ₪, לתובעת מס' 2 (רעיה) סך של 750 ₪ ולתובעת מס' 3 (ימית) סך של 12,000 ₪ ובסה"כ - 17,250 ₪.
בנסיבות העניין, תשלם הנתבעת לתובעים מחצית מאגרת המשפט (1,865 ₪) ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היא מגדירה במדויק מיהו המפרסם, והיא מציבה תנאי אחד ויחיד לקיומה של החסינות הנ"ל – והוא אמירת הדברים "תוך כדי דיון", קרי: מבחן הזירה במובחן ממבחן התוכן; שתיים- הסייג אותו ביקשו מותבים לא מעטים להחיל על הדיון לפיו הפירסום ייעשה "לצורך הדיון ובקשר איתו" נכלל במקור בחוק, אך נשמט ממנו על-פי הוראת סעיף 7 לחוק לשון הרע (תיקון), התשכ"ז-1967, דבר המלמד על שהמחוקק ביקש בכוונת מכוון למנוע בירור תוכני באשר לקשר שבין התבטאות שנאמרה תוך כדי דיון משפטי לבין נושא הדיון; שלוש – קיומו של גוף מפקח – לישכת עורכי הדין- אשר מוסמך לנקוט בהליכים המשמעתיים המתאימים המעוגנים בחוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ובכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 נגד עורכי דין המשתלחים בחבריהם.
...
המסקנה היא, לכן, כי לדעתי, פסיקת בית המשפט העליון לא מחייבת אותנו להגיע לתוצאה המוצעת בחוות דעתה של השופטת יעקובוביץ (במיוחד אם אנו מצרפים את דעת המיעוט של כב' השופט רובינשטיין בפסק דין חיר), וכי ניתן להגיע גם לתוצאה המוצעת בחוות דעתה של השופטת שבח, הנכונה יותר בעיני בנסיבות ענייננו, כאשר דבריו של המערער נאמרו על רקע יריבות אישית ופוליטית עם המשיב שתמך במתחרהו בהתמודדות על ראשות העירייה, בלי שבחן את אמיתות דבריו, וללא כל יחס לתועלת שהציבור עשוי היה להפיק מהם, כלומר: בחוסר תום לב ובזדון.
יונה אטדגי, שופט התוצאה בדעת רוב השופטים שבח ואטדגי, וכנגד דעתה החולקת של השופטת יעקובוביץ – הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

ויודגש, אין כל טענה בפיו של הנתבע, כי הדברים שנרשנו באתר האנטרנט "אשקלנעייס" אינם בגדר "פירסום". דברים אלה הם בבחינת למעלה מן הצורך, היות שסעיף 2(ב)(2) לחוק לשון הרע מלמד אותנו, כי אין כלל צורך שהפירסום יגיע בפועל ליותר מאדם אחד, היות שביטוי בכתב יהווה פירסום, בין היתר, "אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע." (ההדגשה שלי - י.ל) כותב בעיניין זה המלומד א' שנהר בספרו דיני לשון הרע (נבו הוצאה לאור בע"מ, תשנ"ז – 1997), עמ' 91 - 92 (1997), כך: "ההבדל העקרי בין יסוד ה'פירסום' הנידרש בעבירה הפלילית לבין יסוד ה'פירסום' הנידרש בעוולה האזרחית נוגע למספר האנשים, זולת הנפגע, שאליהם צריך הפירסום להגיע. סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע מגדיר את העוולה האזרחית כך:
...
סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.
הנתבע ישלם לתובע פיצויים בסכום של 75,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על-פי חוק, מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 20,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

הוראותיה הרלבנטיות של פקודת הנזיקים האזרחיים משנת 1944, אליהן מפנה סעיף 7 לחוק לשון הרע, קובעות כדלקמן – סעיף 2(1), מקבילו של סעיף 1 לפקודת הנזיקין, אשר נכנסה לתוקף ביום 1.10.1968, כשלוש שנים אחרי חקיקתו של חוק לשון הרע: "פקודת הפירושים תחול על פקודה זו, ותתפרש מתוך כפיפות לה, בהתאם לעקרונות הפרשנות המשפטית הקיימים באנגליה, וצריך יהיה להניח כי הביטויים, המשמשים בה, משמשים – במידה שהדבר מתיישב עם נוסח הכתוב, ופרט לאותם שלהם ניתן פירוש אחר במפורש – במובן הניתן להם בחוק האנגלי, ויתבארו בהתאם לכך" (ההדגשה הוספה – א.ש.).
...
מסכים אני עמו במסקנה זו, חרף העובדה ששאלה זו מעוררת לדעתי לא מעט התלבטויות במקרה קונקרטי זה. נקודת המוצא לדיון היא כי לא היה די בידיעתו הכללית של המשיב כי הסרט עוסק בפעילות צה"ל במהלך מבצע "חומת מגן" כדי להביא למסקנה כי הוא היה חייב לצפות בו. הטעם לכך נעוץ בעיקרו של דבר באופיו של הסרט ובפגיעה הנוספת שהייתה צפויה להיגרם למשיב מעצם החשיפה אליו.
המסקנה היא אפוא, כפי שהצביע חברי השופט עמית, שאין תחולה לסעיף 8 לחוק ההתיישנות במקרה זה, ואילולא הגדרתו של מעשה העוולה כ"עוולה נמשכת", התביעה הייתה מתיישנת בכל הנוגע להקרנת הסרט לפני ארבע ההקרנות שנערכו בשנים 2012-2010.
אולם סבורני כי "היעדר השליטה" המובנה המאפיין כאמור את הפרסום בעידן הדיגיטלי, יש בכוחו כדי לעדן באופן משמעותי את הכלל האמור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו