מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סעיף 6א לחוק חופש המידע: מידע על איכות הסביבה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים בקליפת האגוז, סרוב המשיב למסור לעותרים את מבוקשם נעוץ בסעיף 14(א)(8) לחוק חופש המידע, תשנ"ח – 1998 (להלן: "החוק") לפיו הוראות החוק אינן חלות על מידע שנוצר, שנחשף או שמוחזק בידי המשיב כבמקרה זה, בו הוא השתמש בסמכויות החקירה שניתנו לו על פי הדין אודות המידע שהגיע אליו במסגרת חקירה פלילית.
הוראה זו בצרוף תקנה 1(2) ותקנה 2 לתקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), תשס"ט – 2009 (להלן: "התקנות"), הקובעות כי על המשיב להעמיד לעיון הציבור מידע שמקורו באיסוף מידע אודות חומר העלול לגרום למפגע סביבתי (שמשמעותו זהום אויר כמשמעותו בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א – 1961), מחייבות את המשיב למסור את המידע לידי העותרים והמשיב אינו יכול להיתלות בחריג הקיים בסעיף 14(א)(8) לחוק.
...
לכן אין לאפשר לו להתכסות רק באצטלא של רשות חוקרת כדי להימלט מחובת מסירת מידע לעותרים אודות ממצאיו בעניין מפגעים שאירעו לאיכות הסביבה.
אך מצד שני בנסיבות מסוימות, עשוי האינטרס הציבורי של הבטחת אמון הציבור ברשויות האכיפה להוות דווקא שיקול להיעתר לבקשת העיון.
הטענה כי העותרים זקוקים למידע לצורך הגשת תובענות ייצוגיות נאמרה כלאחר יד, ומכל מקום נראה כי לא די ב"אינטרס" מסוג זה. לכן דין העתירה להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר הגשת העתירה הועבר לעותרת המידע שהתבקש על ידה, בהתאם לחוק חופש המידע: שני נוסחי חוזים "הקשורים" להחלטה 416.
והפעלת שיקול דעת זה יכולה להעשות לכאורה גם על דרך של פירסום באנטרנט (וראו ודוקו סעיף 6א(א) לחוק חופש המידע; תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), תשס"ט-2009) והשוו עת"מ (ת"א) 28209-12-11 המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל נ' איגודן – תשתיות איכות סביבה (10.7.2013); כן ראו ההבחנה שבתקנה 8(א) ו – (ד) לתקנות חופש המידע).
ועוד – כאמור לעיל – החלטה 1311 מתייחסת לאותו עניין; נוסח החוזים מכח החלטה 1311 "מצוי בהליכים סופיים של אישור", ולאחר אישורם הקרוב, הרשות הודיעה שאין מניעה שהללו יפורסמו באתר האנטרנט שלה, וחזקה עליה שתיעשה כן. בנסיבות קונקרטיות אלה, לא מצאתי עילת היתערבות בעמדת הרשות וכדי חיובה בפירסום החוזים באתר האנטרנט של הרשות, לא כל שכן משעה שסעיף 6(א) לחוק חופש המידע לא חל על הנידון.
...
עיון – פרסום – ושיקול דעת מעבר לנדרש אוסיף, שאפילו אם המסקנה הייתה שהחוזים דנן הם הנחיות מינהליות לצורך סעיף 6(א) לחוק חופש המידע, עדיין לא היה בכך כדי להביא בהכרח למסקנה שטענה לה העותרת ולפיה הייתה על הרשות הציבורית בנסיבות העניין החובה לפרסם את החוזים באתר האינטרנט שלה ומכוח סעיף 6(א) לחוק חופש המידע.
התוצאה התוצאה היא אפוא שאין עילה בנסיבות המקרה להתערבות בעמדת המשיבים שלפיה אין עליהם חובה לפרסם באתר האינטרנט של הרשות את החוזים מושא העתירה שנמסרו לעותרת מכוח חוק חופש המידע.
דין העתירה להידחות אפוא.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

סעיף 10 מוסיף ומבהיר, כי עת שוקלת הרשות האם להמנע מלמסור מידע "תיתן הרשות הציבורית דעתה, בין היתר, לענינו של המבקש במידע, אם ציין זאת בבקשתו, וכן לענין הצבורי שבגילוי המידע מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, או שמירה על איכות הסביבה". סעיף 17 לחוק קובע את הבקורת השיפוטית על החלטת רשות ציבורית לפי חוק חופש המידע.
בהקשר זה מפנים הצדדים לסעיף 6א. לחוק, הקובע: (א) רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור מידע על איכות הסביבה שיש ברשותה, באתר האנטרנט של הרשות הציבורית, אם קיים אתר כאמור, ובדרכים נוספות שיקבע השר לאיכות הסביבה; לענין זה, "מידע על איכות הסביבה" - מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה ותוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה, שלא ברשות היחיד.
המחוקק קבע בסעיף 6(א) לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב - 1992, כי הזכות להגיש תביעה להסרת מפגע נתונה לא רק לרשויות המדינה אלא גם לעמותות שונות; התוספת לחוק מפרטת את הגופים הרשאים להגיש תביעה לפי אותו חוק, ובה כלולה גם העותרת.
...
אין בידי לקבל הפרשנות המוצעת על ידי המפעל.
לאור כל האמור לעיל, נחה דעתי כי סירובו של התאגיד להעביר את המידע אינו עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ונועד להגן על המפעל מבלי שזה נתן הדעת לאינטרס הציבורי, כפי שראוי היה שיעשה על ידו.
סוף דבר העותרת זכאית לקבלת המידע המבוקש על ידה ככל שמידע זה נאסף החל מיום 6.10.13.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך למשל קובע סעיף 5 לחוק חופש המידע כי על הרשות לפירסום דין וחשבון שנתי על פעילותה ותחומי אחריותה, סעיף 6 לחוק קובע כי קיימת חובה יזומה לפרסם הנחיות מנהליות כתובות, וסעיף 6א לחוק קובע כי על הרשות לפרסם מידע על איכות הסביבה שיש ברשותה; לעניין זה ראו דפנה ברק ארז משפט מנהלי א 588-587 (2010)).
...
אני סבורה כי מענה המכון אינו מספק, וכי אין הפרוטוקולים מהווים מענה מלא ושלם לבקשת העותר.
משכך ברור כי אין לקבל את עמדת המכון לכי יש לדחות את העתירה עקב אי הצגת עמדת חברי הוועדות, שמסתבר בדיעבד כי אינה מתיישבת עם הנסיבות שהתבררו.
סיכום אני מקבלת את העתירה ומורה למסור לעותר את כל המידע המבוקש בשתי הסוגיות שנותרו במחלוקת, כמפורט בסעיף 11 לעיל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הם חזרו על טענתם כי הוראות חוק חופש המידע בדבר מסירת מידע אינן חלות על מסירת חומר חקירה (מכוח סעיף 14(א)(8) לחוק), ועל כן בית המשפט לעניינים מנהליים נעדר סמכות לידון בעתירה זו. בדיון נוכח מר מיכאל בראל, הממונה על איכות הסביבה בעריית נתניה, שהסביר כי מדידת הניטור הרלוואנטית נעשתה בשנת 2009, וכי בשנים 2011-2010 לא חזרו על הבדיקה ("המדידות הן שווי ערך כספי וברגע שלא מיצינו את הבדיקות מ-2009 מבחינת הליך משפטי, מה הגבול שהציבור צריך לשלם עבור פנייה ממקור אחד בלבד כל הזמן כדי לעשות את המדידות?") בהחלטתי שלאחר הדיון הטעמתי כי בדיון עלו סוגיות שונות לחלוטין מהנטען בעתירה, ועל-כן נקבע: "לפיכך סבורני כי ככל שב"כ העותרים מעוניין בהמשך ההליך, עליו להגיש עתירה מתוקנת ומפורטת שבה תהיה היתייחסות עניינית לנושאים העובדתיים והמשפטיים שעלו בדיון המוקדם, וכן לתשובות שניתנו על ידי המשיבים בדיון זה. בעתירה המתוקנת ובתגובות תנתן היתייחסות גם לשאלת הסמכות העניינית.
...
לאחר תיאור השתלשלות העניינים – נחה דעתי כי זהו מקרה מובהק שבו יש לדחות את העתירה.
פשיטא שאין בידי לקבל את הטענה שלפיה עתה, משהוגש כתב אישום, חדל החומר האמור מלהיות בגדר "חומר חקירה". וכאמור, איני מוכן בשום אופן "לפתוח" את הדיון לטענה החדשה, שלפיה מלכתחילה אין מדובר במקרה זה בחומר חקירה.
סוף דבר – העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו