מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור, סילוק פולשים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

תוקפם המשפטי של צוי סילוק יד לפי חוק מקרקעי ציבור [סילוק פולשים], התשמ"א – 1981 סעיף 4 (א) לחוק מקרקעי ציבור [סילוק פולשים], התשמ"א – 1981 בנוסחו דאז קבע כדלקמן: "תפס אדם מקרקעי ציבור, ולדעת הממונה תפיסתם היתה שלא כדין, רשאי הממונה, תוך שלושה חודשים מיום שהתברר לו כי התפיסה היתה שלא כדין ולא יאוחר משנים עשר חדשים מיום התפיסה, לקבוע זאת בצו בחתימת ידו, ובאותו צו יידרש התופס לסלק ידו ממקרקעי הציבור תוך הזמן שנקבע בו ושאינו פחות מארבעה עשר ימים; אם המקרקעין רשומים במירשם המקרקעין, יצרף לצוו את נסח הרישום". סעיף 4 (ב) לחוק הנ"ל בנוסחו דאז קבע כדלקמן: "צו כאמור בסעיף קטן (א) דינו כפסק דין לסילוק יד התופס ממקרקעי הציבור" זהו הסעיף הנורמאטיבי מכוחו הוציאה המדינה את צוי סילוק היד במהלך שנת 2002.
...
ביחס להטמנת הפסולת – אני מחייב את הנתבעים 1, 2, 5, 6, 22, ו- 23, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 7,139 ₪ לפי הפירוט בסעיף 57 לעיל.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעים 1, 2, 5, 6, 22, ו- 23, ביחד ולחוד, בהוצאות ניהול המשפט (לא כולל הוצאות בגין הקלטות ותמלולים) ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 100,000 ₪.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעים 1, 2, 5, 6, 22, ו- 23, ביחד ולחוד, לשאת בהוצאות שנשאה בהן התובעת בגין הקלטות ותמלולים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

משלא פונו המקרקעין במועד הנקוב בהתראה ומכח הסמכות שהוענקה לנתבעת בהתאם לסעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) התשמ"א 1981 או ליתר דיוק חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) – שמו החדש של החוק (בהתאם לתיקון מס' 3 מיום 01/01/2011) (להלן "חוק סילוק פולשים"), הוציאה הנתבעת ביום 19/11/12 צו פינוי, אשר הודבק על דלת המבנה בנוכחות שני מפקחים מטעמה (להלן: "צו הפינוי") ביום 27/02/13 הגישו התובעים בקשה למתן צו מניעה, במסגרת תביעה זו. ביום 27/02/13, ניתן צו אירעי וביום 22/12/13, בסיכומו של דבר, ניתן צו מניעה זמני.
...
משלא פונו המקרקעין במועד הנקוב בהתראה ומכח הסמכות שהוענקה לנתבעת בהתאם לסעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) התשמ"א 1981 או ליתר דיוק חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) – שמו החדש של החוק (בהתאם לתיקון מס' 3 מיום 01/01/2011) (להלן "חוק סילוק פולשים"), הוציאה הנתבעת ביום 19/11/12 צו פינוי, אשר הודבק על דלת המבנה בנוכחות שני מפקחים מטעמה (להלן: "צו הפינוי") ביום 27/02/13 הגישו התובעים בקשה למתן צו מניעה, במסגרת תביעה זו. ביום 27/02/13, ניתן צו ארעי וביום 22/12/13, בסיכומו של דבר, ניתן צו מניעה זמני.
הנני מוצאת להוסיף ולהדגיש כי- הואיל ונדחתה על ידי טענת התובעים בדבר חזקה ארוכת שנים הרי שממילא נדחית טענת התובעים בדבר הרשאה בלתי הדירה מכח חזקה כאמור.
בהקשר לכך, מעבר לכך שהטענה נטענה לראשונה במסגרת הסיכומים, הנני סבורה כי דינה להידחות וזאת, הואיל ולא הוכחה לא מיני ולא מקצתי.
סוף דבר- התביעה נדחית – צו המניעה אשר ניתן על ידי ביום 22/12/13 בטל ופועל יוצא מכך, הנתבעת רשאית לפעול בהתאם לצו אשר הוצא על ידה ביום 19/11/12 באופן מיידי.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערערת נקטה בהליך פינוי לפי סעיף 4(א) לחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) והורתה על פינוי תוך 14 ימים.
...
אשר על כן מתקבל הערעור ומבוטלת החלטת הרשמת נשוא הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 25.3.09 הוצא צו לסילוק יד לפי סעיף 4(א) לחוק מקרקעי הציבור (סילוק פולשים), התשמ"א – 1981 (להלן – החוק).
...
לאור כל האמור – דין התביעה להתקבל , שכן יש לראות את הנתבע כמי שמחזיק במקרקעין שלא כדין, דהיינו בבחינת מסיג גבול.
סוף דבר התביעה מתקבלת , ואני קובעת כדלקמן: הנתבע יסלק את ידו מהמקרקעין נשוא תביעה זו , יפנה כל גדר ו/או אחסנה ו/או מבנה ו/או קרוואן או קונטיינר, לרבות פינוי המיטלטלין המחוברים ושאינם מחוברים, המצויים במקרקעין, ישיב את המצב לקדמותו , וישיב את המקרקעין לתובעת כשהם ריקים ופנויים מכל אדם ומכל חפץ – לא יאוחר מיום 1.7.15.
הנתבע ישלם לתובעת, תוך 30 ימים, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 ₪ , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 10.3.15 הוצא על ידי רשות מקרקעי ישראל צו פינוי מינהלי לפינוי המקרקעין, מכח סעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), תשמ"א – 1981.
...
אני סבורה כי אין בטענות לפיהן המקרקעין עובדו על ידי נג'מה ומשפחתה כדי לבסס את הטענות למרמה או פגם בהליך הרישום, כפי הנדרש על מנת לבוא בגדר סעיף 93 לפקודת ההסדר.
אני סבורה כי יש לנהוג זהירות בקבלת טענה של "מרמה פסיבית", בפרט כאשר בעל הזכויות פעל לגבי מקרקעין אחרים באותו אזור ואף היה מיוצג על ידי עורך דין, כפי שהיה בענייננו.
סיכומו של דבר, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו