מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, ערבות מספקת ערבות אישית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תכליתה של הערבות האישית שנחתמה על ידי הנתבעים, הייתה להבטיח קיום התחייבויות ספציפיות מצידה של Piermont, בקשר עם הסכם 2010 ובתוכו, בקשר עם מוצרים שסופקו על ידי התובעת במישרין ל-Piermont, לצורך מכירתם כמפיץ בלעדי של מוצרים אלה באזור ארה"ב וקנדה.
סוגיית הקזוז זכות הקזוז מעוגנת בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 הקובע: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקזוז בהודעה של צד אחד למישנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים". סעיף 7 (א) לחוק הערבות תשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק הערבות") קובע: "כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב". הפסיקה הכירה בכך ש"קזוז" הוא טענה, ומבחינה זאת הוא נתפס בגדר הטענות שהערב רשאי להעלות נגד הנושה לפי סעיף 7(א).
משנזנחה בסיכומים טענת החבות מכוח פקודת הנזיקין, אין להזקק לה (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ. סולל בונה בע"מ מז(1) 311 (1993); ע"א 447/92 רוט נ. אינטרקונטיננטל קרדיט קורפוריישן מט(2) 102 (1995).
...
אשר על כן, טענת התובעת לחיוב הנתבעים מכוח הרמת מסך, נדחית.
לסיכום: לסכום הנערב שהועמד ע"ס 331,309 דולר ארה"ב, יש לצרף ריבית בשיעור 9% לשנה מיום 9.12.2011 ועד ליום 12.7.2016.
סוף דבר החיוב הנערב הנערב עומד ע"ס 331,309 דולר ארה"ב ליום 9.12.2011.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 12213-09-18 פלג נ' אישי ישיר- איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ לפני כבוד השופט נצר סמארה תובע בנימין פלג, ת"ז 058715558 ע"י ב"כ עוה"ד אסנת מטלון נתבעת אישי ישיר – איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אלון רוזלס פסק דין
הרי התשובה לשאלה "מי הנהג העקרי ברכב המבוטח", מנקודת מבטו של התובע, ערב כריתת החוזה, יכולה הייתה להיות גם הוא עצמו וגם בנו עידן.
אולם, נראה כי מצב זה הוא מאחר שהנתבעת לא נתנה חשיבות מספקת לאפשרויות אחרות כגון כאשר אין נהג עקרי אלא מספר נהגים בעלי תדירות שימוש דומה, או כאשר במשך תקופת הביטוח תדירות השמוש בידי המורשים לנהוג ברכב משתנה לעיתים תכופות באופן שיכולה להשפיע על הגדרת הנהג העקרי ברכב.
הואיל וחל בעניינינו הסדר הפצוי היחסי, לפי סעיף 7(ג) לחוק חוזה הביטוח (לאחר שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי מתקיימים החריגים להוראה זו), הרי שהנתבעת תשלם לתובע תגמולי ביטוח יחסיים, כיחס שבין דמי הביטוח שהיו נגבים אם הבן עידן היה מוגדר כנהג עקרי לבין דמי הביטוח עליהם הוסכם, ועל פי החישוב להלן: על פי "שיחת ההצעה", דמי הביטוח שהיו נגבים עם הגדרת הבן עידן כנהג עקרי – 3,627 ₪.
...
לטענת התובע, ביום 04.06.2018 התקבלה תשובה מאת הנתבעת לפיה תביעתו לתגמולי ביטוח נדחית מאחר שלא גולתה זהותו האמתית של מי שבפועל שימש כנהג עיקרי ברכב המבוטח, לפי סעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), ומאחר שלא נמסר כל המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותה של הנתבעת לפי סעיף 23 לחוק חוזה הביטוח.
בנסיבות העניין, סבורני כי סירובה של הנתבעת לפצות את התובע בתגמולי ביטוח, נבעה על בסיס בדיקה ועל יסוד חשד, שהתברר כאן כי אינו מגיע עד כדי מסירת עובדות כוזבות ומרמה.
סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 45.1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

עוד נטען פריקת הסחורה לא מתבצעת בשעות הערב המאוחרות שבהן ארעה התאונה כך שהשימוש במלגזה ע"י המנוח לא נועד לצורך פריקת סחורה; · המנוח נהג במלגזה, בפראות ובמהירות מופרזת, כדי "לשחק" בה ו/או להפיג את שעמומו ו/או כדי לספק גחמה אישית שלו.
לעניין ההתיישנות - מקובלת עלי עמדתם של התובעים והנתבעת 1 כי חל בעניינינו סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981, וכי מדובר בעילת תביעה עצמאית וישירה שקמה לתובעים רק עם מתן צו הפרוק כנגד הנתבעת 1 ביום 9.5.17.
...
לעניין ההתיישנות - מקובלת עלי עמדתם של התובעים והנתבעת 1 כי חל בענייננו סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981, וכי מדובר בעילת תביעה עצמאית וישירה שקמה לתובעים רק עם מתן צו הפירוק כנגד הנתבעת 1 ביום 9.5.17.
מהמקובץ עולה כי התביעה נדחית ביחס לשתי הנתבעות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

באותה שיחה טען רשיד כי אינו מצליח ליצור קשר עם ג'עברי, וכי הנ"ל רימה גם את רשיד וגזל ממנו סך של 150,000 ₪ (ראו: סעיף 31 לכתב התביעה).
זאת ועוד, כאשר בצדדים קרובים עסקינן, כפי המקרה שלפני שביניהם קיימת עסקת יסוד (בין אם חוזה ההעסקה ובין אם הערבות הנטענת של נאיל מסאלחה לחובותיו של סרחאן), יכול בית-המשפט להזקק לנסיבות החיצוניות לשטר (ראו: רע"א 7991/09 ‏ ‏ אלון צור נ' רוני שטרן, בפיסקה 19 (פורסם בנבו, 31.07.2012)).
עדויותיהם של רשיד ושל אישתו, לאמיתו של דבר הנן בבחינת "...עדות אחת, שיצאה משני פיות, ואין לה סיוע; ושני הפיות הם לא רק של בעל דין ובן-זוגו, כי אם אף של שני בעלי הדין, שתביעתם אחת. טעמה של הוראת סעיף 54 הוא למנוע ולסכל תביעה מבויימת, שיקשה על נתבע לסתרה או להזימה; ותביעה מעין זו שלפנינו היא ממין התביעות, שיקשה מאוד על נתבע לסתרן או להזימן בראיות משלו. תביעות, המתבשלות בין בני-זוג לבין עצמם, בעדות הטבחים לא סגי להוכחתן" (ראו: ע"א 761/79 חנוך פינקל נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ, לה(2) 048, עמ' 55-56 (1980)).
כאמור, גירסתה של גלאקסי עומדת בסתירה לגירסת רשיד לפיה נאיל מסאלחה הסכים לחתום על שטר החוב כערב אישית וכתנאי להמשך אספקת הסחורה לסרחאן, שלפי הטענה היה קרוב משפחתו.
...
על רקע האמור אוסיף כי לא ניתן להתעלם מהנתונים העולים מההקלטה של השיחה אשר התנהלה בין רשיד ובין נאיל מסאלחה בביתו של הנ"ל אשר מכרסמת בגרסת חברת גלקסי וגרסת רשיד כפי שהובאה לעיל (תמליל השיחה צורף על ידי נאיל מסאלחה כך גם קובץ ההקלטה, הקלטה 13 במוצג ת/1 להלן: "ההקלטה").
סיכומם של דברים – התביעה השטרית נדחית גם היא.
סוף דבר: התביעות נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

התובע טען כי היתנהגותה זו של הנתבעת מהוה הפרה להוראות סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), וכן מקימה עילה לחיובה בריבית מיוחדת בהתאם להוראות סעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח.
התובע הוסיף כי המשכיר הגיש נגדו תביעה משפטית על נזקיו, לרבות ניזקי המבנה ודמי השכירות לתקופה שלא שיפץ את החנות, ובכדי להקטין את נזקיו, שכר התובע שירותי בעלי מיקצוע וחברים ועשה תיקונים רחבי הקף בחנות במימון אישי שלו.
בכתב ההגנה, הכחישה הנתבעת כל אחריות ו/או חבות ביחס לתביעה ו/או לנזקים נשוא התביעה, וטענה כי דין התביעה להדחות על הסף מחמת היתיישנות שכן היא טיפלה בפנייתו של התובע מיד לאחר ארוע השריפה, ומשהודיעה לתובע בזמנו את ממצאיה, נטש האחרון את תביעתו עד פנייה מחודשת בחלוף שלוש שנים, ערב ההתיישנות.
המסכת המורכבת מהצטברותן של העובדות המחשידות, העולות בין היתר מעדויות התובע עצמו ויתר העדים בתיק המישטרה, ומהשתלבותן זו בזו מהוה תשתית ראייתית מספקת להוכחה כי הייתה הצתה שנעשתה במתכוון, בידיעת התובע ובהסכמתו, ואנמק; כבר עתה אציין כי בכל הקשור לנסיבות ארוע השריפה ולשעות שקדמו לה, ובפרט לגילוייה, הרי שעדותו של התובע היא עדות יחידה של בעל דין, ללא סיוע, וככזו, יש להתייחס אליה בזהירות יתרה ומוגברת.
...
מכל אלו הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את חוות דעתו של מומחה הנתבעת על פני חוות דעת מומחה התובע, ולקבל את מסקנותיו לגבי הגורם של השריפה, ונסיבותיה.
אין בידי לקבל טענה זו מהסיבה הפשוטה כי בשום שלב לא הוכחו הכנסות שאמור התובע לקבל מלקוחות שבוצעו עבורם עבודות, והמדובר בטענה שאין לה כל בסיס עובדתי בעוד שיכל התובע להוכיחה על ידי הבאת מסמכים רלוונטיים או הגשת תצהיר של מי מהלקוחות שטען שבוצעו עבורם עבודות.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו