סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי

תשלומים רטרואקטיביים בדיני הביטוח הלאומי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק", או "חוק הביטוח הלאומי"), שכותרתו היא "מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם", קובע כדלקמן: "(א) כל תביעה לגימלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה;

...

ראו גם בסיכומי התגובה של הנתבע[footnoteRef:53]: "... (ש)עד ליום זה, ולאחר למעלה מ-4 שנים, התובעים לא המציאו שום מסמך רפואי ביחס למצבו הרפואי של מתנאל בין השנים 2019-2017, טרם גיוסו לצה"ל, המעיד על התקפים באותה תקופה. המסקנה המתבקשת היא שלא היו (ה)תקפים". [53: ראו סיכומי התגובה של הנתבע מיום 23.11.2023, סעיף 14.

] לסיכום עד כה – אנו דוחים את כלל טענות התובעים ובכל הקשור למתנאל.

סוף דבר לסיכום – טענותיהם של התובעים ביחס לאושרי, אלרואי ו-מתנאל דינן להידחות במלואן – דחינו את טענות התובעים ביחס לאושרי, בעיקר משעה שאושרי מעולם לא קיבל קצבת ילד נכה, ולא ניתן כיום ואף אין הצדקה להעניק לו גמלה רטרואקטיבית, שנים רבות אחורה; דחינו גם את הטענות ביחס לאלרואי, היות שטענות התובעים ביחס אליו התרכזו במכתב אחד בלבד משנת 2019, וכאשר הטענות הועלו לראשונה בשיהוי ניכר ורב ובשלהי שנת 2022; ולבסוף, אנו דוחים גם את טענות התובעים לגבי מתנאל.

בנסיבות אלה, אי ידיעת הדין אינה מאפשרת לגבור על הוראות השהוי הקבועות בסעיף 296 לחוק – המצמצם את משך תקופת הזכאות לגימלה ולמעשה, מעגן "איזון פנימי" שונה בתכלית מחוק ההתיישנות (ראו והשוו לעב"ל (ארצי) 62405-02-16 יעקב ארנון כהן - המוסד לביטוח לאומי (6.9.18).

...

אך מאחר שהוא עצמו עמד על כך וטען שאין טעם בכך ראה הצעת הנתבע מיום 28.2.23 ותגובת התובע מיום 5.3.23 וסעיף 27 בסיכומיו, ומאחר שתביעתו הוגשה בחודש אפריל 2021 ומאז חלף זמן רב, שוכנעתי גם אני שאין בכך טעם.

על כן לאחר שנבדקו כל טענות הצדדים התביעה נדחית.

סוף דבר לאור כלל ההנמקות ביחד ובנפרד, פרוצדורלית ומהותית - התביעה נדחית.

ביום 07.01.2021 נשלח לתובע מכתב לגבי העלאת הקצבה המיוחדת לרמה ב', תוקף ההחלטה מיום 12.05.2018, לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

...

חברי השופט טל גולן היטיב להסביר זאת בעניין חנניה שבו הבהיר – "ועוד נדגיש, שגם כאשר עסקינן במוסד סוציאלי, 'מותר' לו לחלוק על פרשנות המבוטחים, ולעתים עמדתו גם נדחית על ידי בית הדין. לאור האמור לעיל, גם אם שגה הנתבע בפרשנותו המשפטית, עדיין אין בכך כדי ללמד כי מדובר בשגיאה שיש בה כדי להביא להארכת תקופת ההתיישנות. שהרי, בכל תביעה שמתקבלת כנגד הנתבע, לכאורה נעשתה טעות על ידו. משכך, פרשנות שלפיה בכל מקרה שכזה, שבו מתקבלת תביעה כנגד הנתבע, יש להעניק תשלומים רטרואקטיביים מעבר להסדר הקבוע בסעיף 296 לחוק, משמעותה ביטול ואיון דה-פקטו של הסעיף שבנדון." עוד הובהר שם כי קביעה נגד מדיניות קיימת שנוקט בה הנתבע, אין משמעה איון ו'אתחול' מחדש את כל ההחלטות הנוגעות לדבר, אלא הסדרת עמימות משפטית מעתה ואילך.

כלל הטענות לגבי הטעייה מכוונת בטפסי הנתבע, מעגל שוטה ששלל את הזכות לקצבה מיוחדת בחלופת ההסעות, הסתרת מידע במכוון ואי קיום חובת היידוע – דינן להידחות.

אשר על כן, התביעה נדחית.

ממילא שהוראה זו כבר נבחנה על ידי בית הדין הארצי לעבודה אשר קבע לגביה: "הוראת סעיף 52.8 לתקנון (כנוסחה אז) [הוא הנוסח הרלוואנטי לענייננו. מ.נ.ד] אינה סותרת את תקנת הציבור. הוראה זו מצויה בתקנונים נוספים הנוגעים לקרנות פנסיה ותיקות, כגון התקנון האחיד של קרנות הפנסיה הותיקות (שם התקופה המזכה היא אף קצרה יותר - ששה חודשים טרם הגשת הבקשה לגימלה). בנוסף, הוראה זו עולה בקנה אחד גם עם רוח ההסדר שקבע המחוקק הראשי בסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (לתכלית הוראת סעיף 296 ראו בג"ץ 4913/18 ‏ לנצ'יצקי נ' בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (19.4.2020)). הוראתו של סעיף 52.8 ברורה, ואין בידינו לקבל את טענת המערער בדבר עמימותה או חוסר בהירותה." [עניין סבלסון.

...

ממילא שהוראה זו כבר נבחנה על ידי בית הדין הארצי לעבודה אשר קבע לגביה: "הוראת סעיף 52.8 לתקנון (כנוסחה אז) [הוא הנוסח הרלוונטי לענייננו. מ.נ.ד] אינה סותרת את תקנת הציבור. הוראה זו מצויה בתקנונים נוספים הנוגעים לקרנות פנסיה ותיקות, כגון התקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות (שם התקופה המזכה היא אף קצרה יותר - ששה חודשים טרם הגשת הבקשה לגמלה). בנוסף, הוראה זו עולה בקנה אחד גם עם רוח ההסדר שקבע המחוקק הראשי בסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (לתכלית הוראת סעיף 296 ראו בג"ץ 4913/18 ‏ לנצ'יצקי נ' בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (19.4.2020)). הוראתו של סעיף 52.8 ברורה, ואין בידינו לקבל את טענת המערער בדבר עמימותה או חוסר בהירותה." [עניין סבלסון.

לפיכך - לא מצאנו טעם בכך.

סוף דבר על יסוד כל האמור החלטנו לדחות את התביעה.

יש לציין כי מועד תחילת הזכאות נקבע כדין בהתאם להוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.

...

דיון והכרעה לאחר עיון במלוא המסמכים בתיק ובחינת טענות הצדדים החלטנו לדחות את טענת התובעת כי שכר המנוח, ששולם במזומן, הוא בערכי נטו.

הנתבע החליט להכיר בבסיס שכר על סך 10,000 ₪ ואיננו מתערבים בקביעתו זו אף ששוכנענו כי סכום זה כולל שעות נוספות.

על כן, אנו דוחים את התביעה בנוגע למחלוקת היחידה שנותרה בה, ומאשרים את קביעת הנתבע כי שכר המנוח לעניין גמלת התלויים הוא 30,000 ₪ ברוטו לרבע שנה כאמור.

משהוכרה זכאות התובעת לגמלת תלויים החל מנובמבר 2017, ובסיס השכר לו טענה, הגם שנדחתה טענתה לשכר בערכי נטו החלטנו לחייב את הנתבע בהוצאותיה בסך 3,500 ₪.