מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה שעניינו סמכות בית הדין לדון בסכסוכי עבודה

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נוסף על כך נטען כי גם עילת התביעה השנייה עליה נסמכת התביעה שהיא עוולה של גרם הפרת חוזה, קשורה במובהק להפרת חובותיו הנטענות של המשיב 1 כלפי המשיבה 2 מכוח הסכם העבודה ביניהם ומכך יש לראותן כ"הפרות בקשר לסכסוך עבודה", אשר הסמכות לידון בהן נתונה לבית הדין לעבודה מכוח סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה.
אשר לגדרי סמכותו של בית הדין לעבודה לאור הוראת סעיף 24, נקבע כי בעניינים המסורים לסמכותו של בית הדין לעבודה, ידון בית הדין לעבודה בלבד, קרי סמכותו היא ייחודית (ראו רע"א רע"א 2407/14 מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ (14.10.2015), בסעיף 27 לפסק הדין) (להלן: "עניין רוחם").
...
דיון והכרעה; אקדים אחרית לראשית- לאחר שבחנתי את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, כך שהדיון בתביעה יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו.
יפות לעניין נסיבות אלו, קביעות בית המשפט העליון בע"א 3017/21 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' גיא דקל (29.07.2021), באשר לסמכותו של בית הדין לעבודה כדלקמן: "איני רואה לקבל את עמדת המשיבים, כי הלכה למעשה פסיקת בתי המשפט שינתה את גדר סמכותו של בית הדין לעבודה. בפסיקה שעליה נסמכו המשיבים, שנזכרה לעיל, בתי המשפט העבירו תביעות לבית הדין לעבודה, גם מקום שבו חלק מהנתבעים לא קיימו יחסי עובד-מעביד עם התובע, אך זאת בתביעות שעניינן אי תחרות וגזל סודות מסחריים, תביעות הנדונות על דרך שגרה בבית הדין לעבודה (וראו גם סעיף 22(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999). זאת, למטרה מוגדרת ומצומצמת של קבלת סעד של ציווי נגד הנתבע מכוח עוולה של גזל או גרם הפרת חוזה, ולא לשם בירור מהותי של המחלוקת בין הצדדים." באותו עניין הביא בית המשפט העליון כדוגמא את הקביעה ברע"א 2060/19 בית אריזה לפרחים נ' פנדלר (27.5.2019), בפסקה 22 במסגרתו נקבע כי: "באשר למשיבה, הרי שאומנם מדובר במתחרה של המבקשת, אשר אין חולק כי בשום שלב לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין המבקשת. משכך, במקרה הרגיל, אין אפשרות לנהל נגדה תביעות בבית הדין לעבודה [...]. יחד עם זאת, בענייננו צירופה של המשיבה להליך הוא אך ורק על מנת לקבל גם נגדה סעדי ציווי, על בסיס הטענות כי היא סייעה ושידלה להפרת החובה על ידי העובד, ועשתה שימוש ביודעין בסודות המסחריים שגזל. ביחס לעילות מסוג זה קיימת סמכות לצרפה להליך המתנהל בבית הדין לעבודה נגד העובד לשעבר (המשיב), אשר נטען כי הפר את חובותיו כלפי המעסיק לשעבר (המבקשת) וגזל את סודותיו המסחריים [...]. לאור קיומה של סמכות זו, צדק בית המשפט כשנמנע מפיצול שלא לצורך של ההליך המשפטי, וחלף זאת הורה על העברת הדיון בכללותו לבית הדין האזורי לעבודה. ודוק, לעיתים אין מנוס מפיצול הדיון בין שתי ערכאות משפטיות שונות, לאור כללי הסמכות המורים כי עניין אחד הוא בסמכות ייחודית של ערכאה אחת ועניין אחר בסמכות ייחודית של ערכאה אחרת" במקרה לפני, עתרה המשיבה לסעדים של ציווי כנגד המבקשת – אשר הוזכרו מפורשות על ידי בית המשפט העליון כסעדים שאין בהם כדי לשלול את סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעה, הגם שאחד הצדדים לה לא מקיים אחד מבחן הצדדים (קרי אינו עובד או מעסיק).
סוף דבר; לאור האמור והמפורט מצאתי כי לבית הדין לעבודה נתונה הסמכות לדון בתובענה ומשכך, הנני מורה על העברתה לדיון בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה, קובע כדלקמן: "לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון-
כן נקבע בפסיקה, כי על מנת לקבוע האם הסמכות מסורה לבית הדין לעבודה או לבית המשפט האזרחי צריכים להתקיים שלושה תנאים: (1) זהות הצדדים - עובד ומעסיק; (2) עילתו של הסיכסוך ביחסי עבודה; (3) עילת התביעה אינה בפקודת הנזיקין, למעט העילות שבפקודת הנזיקין שבסמכות בית הדין לעבודה.
כמו כן, הובהרה תוצאת אי עמידה בנטל, וכלשון פסק הדין "שהרי אם לא יעשה כן הסמכות לידון בתובענה תהיה נתונה לבית הדין לעבודה". משמעות הדברים היא כי עמימות עילת תביעה, הנוגעת לצדדים ליחסי עבודה (המבחן הראשון) והנובעת מיחסי העבודה (המבחן השני) - תפעל לצד הכרה בסמכות בית הדין לעבודה, אשר בפניו מתבררות ככלל תובענות הנוגעות ליחסי עבודה" (עניין גיספאן, פסקה 18).
...
טענה זו של המבקש אין בידינו לקבל.
על כן, אני מורה על מחיקת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בית המשפט קבע כי ספק אם ראוי לסטות מהסדר זה, הבנוי במתכונת של כלל וחריג לכלל באותו סעיף חוק ממש, גם אם מתקיימים טעמים פרשניים לא מבוטלים לכך והפנה לפסיקת בית הדין הארצי בעיניין מימון, שם נפסק כי הסמכות להזקק לתביעות מכוח הפקודה מצריכה הוראה ברורה ומפורשת בדין, כפי שנימצא בהתייחס לסמכות בית הדין שנקבעה מפורשות ובמדויק, לידון בעוולות אחדות לפי פקודת הנזיקין בקשר לסכסוך עבודה, "אולם אין בדין הסמיכה כללית לבית הדין לידון בעוולות לפי פקודת הנזיקין, בין בקשר לסכסוך עבודה ובין בכלל". בית המשפט העליון דן ופוסק כי יש לפרש, ככל הוראת חוק, גם את סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה על-פי תכליתו, ולצד התכלית שעניינה רכוז סכסוכים הנוגעים ליחסי עבודה בבית הדין לעבודה, ניצבת התכלית כי תובענות נזיקיות יתבררו בבית המשפט האזרחי (שלו המומחיות הכרוכה בבירור תובענות אלה).
...
כן, תביעת השבה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט מתמקדת ברווח שצמח לנתבע ולא בנזק שנגרם לתובע ולכן גם אם הייתה התובעת מעלה כימות הוצאותיה ונזקיה כי אז אין בהן עילה מוכח דין זה. דיון והכרעה הלכה פסוקה היא כי ככלל יש להיעתר לבקשות לתיקון כבתי טענות ברוחב לב. עם זאת, היעתרות לבקשות מסוג זה אינה "אוטומטית", שכן מדובר באיזונם של שיקולים שונים, ובהם: תרומת התיקון לבירור הפלוגתות; השלב הדיוני בו מצוי ההליך; תום הלב של המבקש; שיהוי בהגשת הבקשה; וכן השפעת התיקון על המשך התנהלות הדיון בשים לב לאינטרס הציבור (ראו רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ (נבו 13.09.2022); ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו 04.04.2021)).
על כן, ונוכח האמור לעיל, מקום בו ייפסק כי אין מדובר ביחסי עובד מעסיק, כי אז מעתה אני מתירה את תיקון כתב התביעה בעתיד לבוא משגם לא שוכנעתי כי התיקון הנדרש מעלה סוגיות חדשות או מרחיב יריעת המחלוקת או פוגע ביכולת הנתבע להשמיע את טיעוניו.
על כן, איני סבורה כי תיקון כתב תביעה יוביל לפגיעה בהליך ראוי והוגן, כל שכן ניתן לרפא זאת בהוצאות ריאליות, מקום בו יהיה צורך בתיקונו של כתב ההגנה (עת לפי התקנות החדשות אין הדבר גורר תיקון אוטומטי מקום בו בית המשפט נעתר לתיקון כתב תביעה אולם כבר מעתה אני מתירה תיקון בהתאם לתקנה 47 (א) לתקנות בכל הנוגע לעילת התביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט).

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 24 (א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 [להלן: "חוק בית הדין לעבודה"] מסמיך את בית הדין האיזורי לעבודה לידון בתביעות שבין עובד למעבידו למעט תביעות שבנזיקין, ואולם בהתאם לסעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה לבית הדין נתונה הסמכות לידון בתביעה בגין הפרת חובה חקוקה, עוולה הקבועה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כאשר עילת התביעה היא בקשר לסכסוך עבודה.
ודוק, הפסיקה אליה מפנה המבקש אשר נוגעת לסמכות בית הדין לידון בתביעה נזיקית שבין מבוטח לבין קרן פנסיה, ולאפשרות לנהל תביעה ייצוגית בגין הפרת חובה חקוקה של קרן פנסיה, אינן תביעות לפי סעיף 24(א)(1ב), הן מנוהלות כתובענה ייצוגית מכח סעיפים אחרים לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, ולפיכך אינן רלוואנטיות לענייננו.
...
מסקנה זו נלמדת מכתבי הטענות ואייננה טעונה בירור עובדתי.
לנוכח האמור לעיל, הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נדחית.
המבקש ישלם למשיבות הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ וכן יודיע בתוך 30 יום באם הוא מבקש להמשיך בבירור התביעה כהליך יחיד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

המשיבה כאמור לעיל אינה מכחישה שהיו לה יחסי עובד-מעביד עם המבקש, אך טוענת שיש להחיל בעניינינו את החריג הקבוע בסעיף 24(א)(1) לחוק לפיו תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין אינה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.
(א)לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון – (1)בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א)בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב)תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) .
במסגרת הסיפא של סעיף 24(א)(1) מסויגת תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין, אולם במסגרת סעיף 24(א)(1ב) נקבע כי תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 ו- 63 לפקודת הנזיקין הנובעת מסכסוך עבודה הנה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.
לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בית הדין האיזורי לעבודה מוסמך לידון בתביעה בין עובד למעסיק, אך לא בכל תביעה ביניהם, אלא רק בתביעה שעילתה ביחסי עובד-מעסיק, ושעילתה אינה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
...
על כן אני קובעת כי בכל הקשור בגזל סודות מסחריים, נעדר בית משפט זה סמכות עניינית (גם דרך עוולת הגזל על פי פקודת הנזיקין).
מעיון בכתב התביעה עולה כי המשיבה לא הפנתה לסעיף 35 לפקודת הנזיקין וגם לא ביססה טענת רשלנות מכוחה ולכן נראה שככל שמיוחסת למבקש טענת רשלנות, היא נטענת מכוח החובות המוטלות על המבקש כצד לחוזה העבודה ועל כן הסמכות אינה נתונה לבית משפט זה. ראו בעניין זה סעיף 17 לכתב התביעה: "....הנתבע בהתנהלותו המעוולת כמפורט בכתב תביעה זה, פעל תוך הפרת חובת האמון , רשלנות והפרת חובת תום הלב והכל בניגוד לחובות המוטלות על צד לחוזה כמפורט בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973..." סוף דבר מכל האמור לעיל עולה כי עילות התביעה אשר נתונות לסמכות העניינית של בית משפט זה הינן עילות לפי חוק זכות יוצרים, חוק המחשבים ועוולת הגזל ככל שהיא אינה מתייחסת לגזל של סודות מסחריים.
במצב זה, לא מצאתי לנכון להעביר חלק מן התביעה לבירור בפני בית הדין לעבודה, ועל כן אני מורה למשיבה להגיש כתב התביעה מתוקן אשר יכלול אך ורק את עילות התביעה אשר בסמכותו העניינית של בית משפט זה. המשיבה תעשה כן בתוך 15 יום ולאחר מכן המבקשים יגישו כתב הגנה בתוך 60 יום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו