מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

סעיף 236 חוק חדלות פרעון

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת סעיף 211 (א) ו – (ב) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, אשר כותרתו "הכרעה בתביעות החוב", נקבע כי על נאמן לברר כל תביעת חוב אשר מוגשת לו ולאחר מכן עליו להחליט האם לאשרה או לדחותה.
...
למסקנה כאמור שני טעמים: האחד, סדרי הזקיפה המפורטים בהסכם ההלוואה, לוקחים בחשבון רק תשלומים שיש להם קשר לאותה הלוואה.
סוף דבר : הערעור על החלטת הנאמן מיום 26.12.2021 נדחה.

בהליך רישוי עסקים (רע"ס) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

המשיבים הפנו לקביעותיי שלי (בב"נ 20305-04-18 וועדה מקומית שוהם נ' א.ס.פ.י (29.5.18) להלן: עניין א.ס.פ.י)), בנוגע למשמעותו של הביטוי, המופיע גם בסעיף 236 לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התו"ב).
בהליכים שכאלה, ומתוך הכרה בקיצוניות שבמתן הסעד ללא הליך משפטי סדור, הותנה הדבר בכך שהמבקש יציג לכל הפחות "ראיות לכאורה". כך למשל, ניתן למצוא בתקנות סד"א תשמ"ד-1984 (סעיף 362(א)), חוק לטפול בחולי נפש, תשנ"א-1991 (סעיף 6), חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח 2018 (סעיף 20א), חוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 (סעיף 60ה(ב)) ועוד.
...
במצב זה, אני סבורה כי הזכות להליך הוגן מחייבת לאפשר טענות להגנה מן הצדק, או טענות נגד תקינות שיקול הדעת המנהלי (בג"צ 9131/05 ניר-עם בע"מ נ' מד"י (6.2.06); ע"פ 6328/12 מד"י נ' פרץ (10.9.13).
הצורך לשמר את ההרמוניה החקיקתית בין יתר הוראות החוק בעניין צווי הסגירה ובין סעיף 22ב', מוביל למסקנה שאין די בהעדר רישיון עסק לצורך מתן הצו, אלא על מבקש הצו להראות גם קיומה של עילה להפסקה מיידית של העיסוק, בדומה לדרישה הקיימת מכוח סעיף 17, ובמובן זה קיים דמיון רב בין ההליך דנן, להליך הפלילי.
למען נוחות ב"כ הצדדים ולמען היעילות, אני קובעת כי הטיעונים בעניין צ"מ 17285-11-19 יתקיימו בשעה 08:30, ואילו בעניין רע"ס 69654-11-19, בשעה 10:00.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, לאחר שעיינתי בהצעת הממונה, ונתתי את דעתי לטענות הצדדים בדיון שהתקיים, ניתן בזאת צו לשקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") כדלקמן: חובת תשלומים הצדדים נחלקו בכל הנוגע לקביעת תקופת התשלומים.
נותרה השאלה אם יש מקום, בנסיבות העניין, לשנות מכך לנוכח הסכום שצפוי להצטבר בקופת הנשייה על-פי תוכנית זו אשר יאפשר לפרוע גם ריבית נוספת לפי סעיף 236 לחוק, כטענת היחיד (נוסף על דיבידנד נטו של 100% והוצאות ההליך).
...
בנסיבות אלה, לאחר שעיינתי בהצעת הממונה, ונתתי את דעתי לטענות הצדדים בדיון שהתקיים, ניתן בזאת צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") כדלקמן: חובת תשלומים הצדדים נחלקו בכל הנוגע לקביעת תקופת התשלומים.
לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, ולמכלול נסיבות המקרה, מסקנתי היא שיש לקבל את עמדת הנאמן.
המסקנה היא שבנסיבות רגילות היה מקום לקבל את עתירת הנאמן לעניין גובה הסכום החודשי ותקופת התשלומים.
הצדדים הגישו טענות בכתב בסוגיה זו וכאמור, לאחר שנתתי את דעת לטענות, אני סבור שהתשובה לכך היא בשלילה; קרי – מקובלת עליי עמדת הנאמן.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רק עם חיסולה כאמור, עשויה לעלות השאלה האם דינה כדין יחיד אשר נפטר, ואשר עם פטירתו נפסק בהוראת החוק כל הליך פלילי נגדו (סעיף 236 לחוק סדר הפלילי); arnell, Maintainability of Criminal roceeding Against Dissolved Corporation, 40 A.L.R. 2d,1396).
עוד נוסיף ונציין, כי בית המשפט של חידלות פירעון דן בסוגיות הבאות לפניו על דרך של "בקשה למתן הוראות", במטרה ליתן מענה מהיר למצבים כלכליים קשים, תוך שמירה על זכויות המתדיינים לפניו, והפסיקה החילה בגדרה אף הליכים כנגד צדדים שלישיים או כנגד בעלי שליטה ונושאי משרה בתאגיד על פי סעיפים 377, 374 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983,(ראו כותרת פרק ט"ז: "עבירות בפרוק, שפיטה ועונשין").
...
ובהמשך: "סוף דבר, נסיונם של המשיבים לפרש את סעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין ואת סעיף 324 לפקודת העיריות כפוטרים אותם מהגשת תביעת חוב הינו מנוגד להלכה הפסקה ולדיני חדלות הפרעון. ודינו להידחות. מס שבח, קל וחומר העיריה וההועדה המקומית, לא הניחו בפני כל דין החל בעיניינם, ואשר מחריג את עניינם מאותו כלל רחב. אין מנוס מלקבוע כי המחוקק, ידע אף ידע להקנות לרשויות עדיפויות רבות ומהותיות כאשר רצה בכך, לא עשה זאת בכל האמור בחובות נשוא הבקשה הנוכחית, ובדין לא עשה כן". (שם, פסקה 11).
ובהמשך מוסיף הוא: "סיכומו של דבר, המסקנה הנובעת מן הטעם הכלכלי לגבי סמכותו של בית המשפט של חדלות פירעון במצב דברים שבו המחוקק שותק, היא כי מצד אחד אין אפשרות להניח קיומו של ערך מפצה, ומצד שני מתעורר חשש כי הטלת משימת איתור הערך המפצה על בית המשפט תיגרום לבית המשפט לראות ערך מפצה שכזה גם במקום שאין". (שם, 44).
אכן, על בית המשפט לשקול, בדרך למסקנה שהוא מוסמך לדון במתן הקלה שלטונית, האם קיימת תשתית עובדתית לטענה כי מתן ההקלה תיצור תמריץ שלילי להיתנהגות אסטרטגית, והאם לעניין ההקלה הספציפית, הרשות השלטונית המגזרית עדיפה בכישוריה על בית משפט של חדלות פרעון.
התוצאה היא אפוא שבנסיבות המקרה, ובהנתן שטרם הושלם הסדר הנושים, יש מקום להאריך, בשלב זה, את המועד להגשת הדוחות ב-120 יום מהיום.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לעניין אגרת ההשגחה: אחרי ששקלתי בעיניין איני מקבל את עמדת המערער ואת עמדת הממונה בסוגיה זו. סעיף 231 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק), אשר כותרתו "סדר הפרעון" קובע את הסדר שבו ייפרעו חובות היחיד והוצאות הליכי חידלות פרעון מנכסי קופת הנשייה: "חובות החייב והוצאות הליכי חידלות הפרעון ייפרעו מנכסי קופת הנשייה בסדר עדיפות זה:
(1) חובות מובטחים – לפי הוראות סימן א': נושה מובטח, לפרק ו'; (2) הוצאות הליכי חידלות הפרעון – לפי הוראות סעיף 233; (3) חובות בדין קדימה – לפי הוראות סעיף 234; (4) חובות שלהבטחת פרעונם שועבד נכס בשיעבוד צף – לפי הוראות סימן א': נושה מובטח, לפרק ו'; (5) חובות כלליים – לפי הוראות סעיף 235; (6) ריבית נוספת – לפי הוראות סעיף 236; (7) חובות דחויים – לפי הוראות סעיף 237.
...
בסופו של הדיון, ולאחר שהובהר כי טענתו של המערער לעניין אגרת ההשגחה היא טענה עקרונית ולפיה היה על כב' הרשמת לפעול באותו אופן שבו מתנהל הממונה ביחס לתשלום אגרות כך שהתשלום לנאמן יהיה ראשון בסדר הנשייה, קודם התשלום לאגרה לסיוע משפטי עבור פתיחת התיק, ניתנה החלטתי במסגרתה ביקשתי את עמדת הממונה על חדלות פירעון בסוגיית האגרה.
ייתכן ונכון היה לשמוע את עמדת המערער טרם מתן החלטה, אך לאור הוראת התקנות איני סובר שנכון לקבוע כי הייתה חובה בעניין זה. לעניין ביטול ההליך: לאור טענות המערער כי קיימות ליחידה זכויות בחברת הראל שממתינות להחלטת מימוש וכן זכויות בעיזבון, ובשים לב לטענת המערער כי הרשמת לא ביקשה את עמדתו טרם מתן החלטה על ביטול ההליך, אני סבור ששגתה הרשמת בהחלטתה שכן החלטתה פגעה בקופת הנשייה.
משכך, אני מורה על קבלת הערעור ביחס להחלטת ביטול ההליך.
סוף דבר: הערעור מתקבל לעניין ביטול ההליך ונדחה לעניין אגרת ההשגחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו