סעיף 115 לחוק הירושה

בשולי הדברים, אציין, כי הנתבעת טענה לזכות מגורים מכח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, מבלי שהתבססה על סעיף 108 או סעיף 115 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן – חוק הירושה), אשר קובע הסדר נוסף למקרים כמו זה שלפנינו, שנועד לאפשר תקופת התארגנות לזכאי.

...

דירת המגורים הסוגיות שבמחלוקת לעניין דירת המגורים בחינת טענות האחיות לעניין פירוק השיתוף בזכויות בדירת המגורים, מלמד על מחלוקות בסוגיות הבאות: האם הנתבעת היא 'דיירת מוגנת' בדירת המגורים ובהתאם לכך האם יש לשום את הדירה כ'פנויה' או כ'תפוסה'? האם קיומן של מחלוקות בין הצדדים הנוגעות להיקף עיזבון המנוחה ו/או קיומן של טענות בדבר כספים שהעיזבון חב לנתבעת, יש בהן כדי לעכב את פירוק השיתוף? אני סבורה שיש להשיב לשאלות הנ"ל בשלילה; אבאר עמדתי להלן: "דיירות מוגנת" – המסגרת הנורמטיבית התובעת טוענת כאמור להיותה 'דיירת מוגנת' מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב - 1972 (להלן – חוק הגנת הדייר), הקובע: "(א) החזיק אדם בנכס כשהוא בעלו או חוכרו-לדורות, או אחד הבעלים או החוכרים-לדורות, ופקעה זכותו בנכס מחמת מכירתו בהוצאה לפועל של פסק דין או של משכנתה או בפשיטת רגל, או מחמת חלוקת הנכס במשפט חלוקה או בהסדר קרקעות או מחמת חלוקתו על ידי רישום בפנקס הבתים המשותפים כאמור בסעיף 42 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 3 - יהיה המחזיק לדייר של בעלו החדש של הנכס, או של החוכר-לדורות החדש.

סוף דבר באשר לדירת המגורים, אני קובעת כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירת המגורים, ומכירתה כפנויה.

לצורך המכירה בשוק החופשי, אני ממנה את באי כח הצדדים – עו"ד טריכטר ועו"ד שחר – ככונסי נכסים, שיפעלו לקבל את המחיר המקסמילי האפשרי.

באשר לנכס המסחרי, אני קובעת כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בנכס המסחרי.

הגנתם בדבר זכותם למגורים בדירה נשענת על שלוש טענות: ניתנה להם רשות בלתי הדירה על ידי המנוח; מכוח צוואת שכיב מרע אחר המנוח; מכח סעיף 115 לחוק הירושה.

...

טענת הנתבעים 2-3 להשקעות בדירה המקנות להם זכות פיצוי כנגד פינוי הדירה – נדחית משלא הוכחה.

אני דוחה את טענת הנתבעים 2-3 כי שינו מצבם לרעה בהסתמך על מגוריהם בנכס.

סוף דבר בכל הנוגע לנתבע 1 – נפסק כאמור בסעיף 30 לעיל.

היחיד מוסיף ומציין, כי הסתלקות מעזבון לטובת האם הנה דרך היתנהגות מקובלת בקרב בני העדה-הנוצרית אורתודוכסית אשר מטרתה לנסוך בקרב האם את התחושה שתוכל לגור בדירה ולקבל את מלוא הזכויות הקנייניות בה לאחר מות האב ובפרט משמדובר בזכות משפטית אשר מוקנית לאם בהתאם להוראת סעיף 115 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965.

...

בכל הנוגע לגילום זכותו הקניינית של היחיד בנכס המקרקעין בגוש 18838 חלקה 30 מגרש 30 הרי שהגם שנטען שלכאורה לכאורה לא בוצעה בפועל (ראה : דברי ב"כ היחיד בעמוד 1 שורות 15-16 ו – 21 לפרוטוקול), ובשים לב להיקף החובות שאינו ניכר (חובות מאושרים ע"ס 130,000 ₪ לערך), סבורני כי אין מנוס מקביעת צו שיקום הכולל תשלום דיבידנד מלא.

בהתאם אני מורה כי היחיד יוסיף לקופת הנשייה תשלומים ע"ס 2,000 ₪ לחודש, עד לתשלום דיבידנד מלא (130,697 ₪ בצירוף הוצאות ההליך לרבות אגרת השגחה), תוך התחשבות בסכום המצוי בקופת הנשיה ובכספים לא מוגנים אשר ימומשו על ידי הנאמנת במקביל.

באשר למטרת סעיף 115 לחוק הירושה מדגישה השופטת נתניהו בע"א 740/85 מנהל מס שבח נ' עטיה פ"ד מב (2) 115, 155: "אין כל בסיס לטענה כי סעיף 115 לחוק הירושה מקנה לבן מישפחה שחי עם המוריש זכות חזקה ייחודית לחיים". על זכות המדור של סעיף 115 לחוק הירושה גם לא חלה הגנת חוק הגנת הדייר ושכירות זו אינה בגדר שכירות מוגנת (ראה: ע"א 485/70 נעימה סייג נ' חיה אזולאי, מנהלת עיזבון המנוח שלמה סייג, פ"ד כה (2) 62, בעמ' 64).

...

סוף דבר: אשר על כן, מכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף בדירה.

עם זאת, לנוכח משך מגורי הנתבע 3 בדירה ועל מנת לאפשר לתובע ולנתבע 3 למצוא מגורים חלופיים, אני מורה כי פירוק השיתוף יעוכב לתקופה של 4 חודשים מהיום.

התביעה למתן פסק דין הצהרתי – נדחית.

לטענת המבקש, יש לקבל את בקשת רשות העירעור על דרך קל וחומר מעובדות פרשת זילנפרוינד, שכן שם הורה בית המשפט על מכירת הדירה ב-70% משוויה מבלי להסתמך כלל על סעיף 115 לחוק הירושה.

...

לטענת המבקש, יש לקבל את בקשת רשות הערעור על דרך קל וחומר מעובדות פרשת זילנפרוינד, שכן שם הורה בית המשפט על מכירת הדירה ב-70% משוויה מבלי להסתמך כלל על סעיף 115 לחוק הירושה.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 7,500 ₪.